העובדה שהמכון האונקולוגי במרכז הרפואי אוניברסיטאי "סורוקה" מהווה מרכז ייחודי המספק שירותים אונקולוגיים מקיפים לכל אזור הדרום, לא היתה קיימת לפני כשני עשורים.
המכון מהווה את מרכז הסרטן העיקרי בדרום הארץ ואחראי על מתן שירות אונקולוגי כוללני לחולים תושבי הנגב. מדי שנה, מטופלים במכון כ-1,250 חולים חדשים.
"אנו נותנים שירות לכל יישובי הדרום, כולל תושבי הפריפריה, אשר פעמים רבות מתקשים להסתדר עם התחבורה הקיימת לרשותם. לכן, במקרים שלחולה אין אפשרות לנסוע ולחזור באותו היום, אנו מאשפזים חולים לצרכי טיפול - קרינתי או כימותרפי, כאשר יש צורך לקיימו במשך מספר ימים ברציפות", אומר פרופ' שמואל אריעד, מנהל המכון האונקולוגי.
לדבריו, על אף העובדה שבאזור הנגב ישנה אוכלוסיה בדואית רבה, במכון מתקבלים מעט בדואים יחסית: "הסיבה היא שהתחלואה של סרטן בקרב אוכלוסיה זו היא יחסית נמוכה, וזאת מכמה סיבות. ראשית, ידוע כי באוכלוסיה הערבית ישנה פחות תחלואת סרטן. שנית, המדובר באוכלוסיה צעירה יחסית, עם הרבה ילדים, וידוע ששיעור הסרטן קשור באופן ישיר לגיל. אנחנו איננו סבורים שהסיבה למיעוט בדואים אצלנו היא שהם אינם מגיעים לקבל אבחון וטיפול, מכיוון שהיום קיימת מודעות הולכת וגדלה בקרב אוכלוסיות אלה לצורך בקבלת שירותי רפואה", הוא אומר.
היסטוריה
עד אמצע שנות ה-80 היה שירות אונקולוגי מוגבל ביותר ב"סורוקה", במסגרתו פעלו שני אונקולוגים מומחים ומספר קטן של מתמחים. חולים, אשר נדרשו לעבור טיפול קרינתי, הופנו לבתי חולים במרכז הארץ. היועץ האונקולוגי הראשון של בית החולים, היה ד"ר חיים בירן.
כך היה המצב, עד אשר בשנת 1986 הגיע לבאר שבע פרופ' יורם כהן, אשר ייסד את המכון האונקולוגי במתכונת בה הוא קיים כיום. עם הקמת המכון החדש, נרכש והוקם המאיץ הקווי הראשון בנגב. מאיץ נוסף נרכש בשנת 1996 ומאיץ שלישי ב-2004 (בשנה שעברה פורק המאיץ הראשון, עקב 'גילו' המתקדם).
המאיץ הקווי
פרופ' כהן שימש כמנהל המכון עד שנת 2002 וכיום הוא משמש כיו"ר האיגוד לאונקולוגיה, וכפרופ' אמריטוס של אוניברסיטת בן-גוריון.
בשנת 2004 נכנס לשימוש במכון רובוט חדש לטיפול בברכיתרפיה ובמהלך השנתיים האחרונות הוכנסו לשימוש תוכנה לתכנון טיפול קרינתי ולבקרת טיפול קרינתי - במהדורה חדשה ומתקדמת, המאפשרת פגיעה מינימלית בתאים הבריאים.
"לגל העלייה מרוסיה היתה השפעה רבה מאוד על התפתחות המכון - הרבה מאוד מן העולים נקלטו באזור הדרום, והדבר הביא לעלייה במספר החולים שהופנו אלינו", מספר פרופ' אריעד.
מבנה המכון וצוותו
השירות האונקולוגי למבוגרים ב"סורוקה" מורכב מארבע יחידות: מרפאה אונקולוגית, כולל מרפאה אונקולוגית רב-תחומית, בה מתקיימים דיונים מקצועיים רב-תחומיים (Tumor-Boards) ובמסגרתם מציגים מומחים ממחלקות ביה"ח השונות (כירורגיות וכד') את המקרים הדורשים התערבות רב-מקצועית; מרפאת מעקב גדולה, אליה מגיעים כ-15,000 מטופלים בשנה; מערכת של אשפוז יום, המטפלת בכ-60 מטופלים ליום; שירות הוספיס בתוך המכון, בניהול של רופא הוספיס המתמחה בטיפול פליאטיבי בקהילה; יחידת קרינה, בה מטופלים כ-100 חולים ביום, בשני מאיצים; מחלקת אשפוז, של כ-25 מיטות, בה מטפלים גם בחולים לצרכי כימותרפיה וגם בחולי רדיותרפיה, המגיעים מרחוק, או כאלה שצריכים טיפול קרינתי במסגרת אשפוז.
כמו כן, ניתן במכון האונקולוגי שירות של ברכיתרפיה, בעיקר לגידולים גינקולוגיים.
במכון 19 רופאים, מהם 13 רופאים מומחים ו-6 מתמחים בשלבים שונים של התמחות, לצד מערך שלם של צוות מטפל. בין הרופאים הבכירים: ד"ר דימיטרי בובילב, המצוי כעת בהכנות לקראת נסיעה להשתלמות בארה"ב, במעבדות חברת פייזר - מלגה בה זכה לאחרונה מטעם האיגוד לאונקולוגיה וחברת פייזר. ד"ר בובילב מתכונן לחקור שילוב של כימותרפיה עם מעכבי האנזים טירוזין קינאז - תחום, שחקר עד כה ב"סורוקה". עם שובו, מתכנן ד"ר בובילב להמשיך את המחקר מטעם מלגה מקרן "בת שבע", שקיבל ל-3 שנים.
רופא בכיר נוסף, ד"ר קונסטנטין לברנקוב, חזר לאחרונה מהשתלמות בת שנתיים ברדיותרפיה ב-Royal Marsden Hospital שבלונדון, והוא מרכז היום את תחום הטיפול הקרינתי בסרטן הריאה - נושא בו השתלם במהלך שהותו שם.
ד"ר דוד גפן, מהרופאים המייסדים של המכון, הגיע ל"סורוקה" מארה"ב (שם עבר הכשרה ב-NIH) בשנת 1986 והוא מרכז במכון את תחום סרטן השד, במקביל להפעלת מספר רב של מחקרים קליניים; ד"ר מרגריטה טוקר, רופאה פנימאית עם מומחיות באונקולוגיה, היא האחראית על מחלקת האשפוז והמרכזת את תחום סרטן הקיבה במכון; ד"ר סופי מן וד"ר אלכסנדר גלוזמן, מרכזים את תחום גידולי דרכי העיכול; ד"ר יוליה דודניק מרכזת את תחום סרטן הריאה במכון.
נושא ייחודי נוסף, אותו מרכז ד"ר ליאוניד בוגומולני, הוא פיתוח הגליון האלקטרוני, המשמש למעקב אחר הטיפול הרפואי הניתן לחולה.
תוכנת מעקב לשיפור הטיפול הרפואי
"מדובר בגליון אלקטרוני לחולה האונקולוגי, המלווה אותו מהרגע שהוא דורך לראשונה במכון, לכל אורך הטיפולים ולאחר מכן במסגרת המעקב. אנו נכנסים לעידן חדש, שבמסגרתו לא נזדקק עוד לגליונות נייר וכל המידע מוקלד ומקודד במחשב. כל שנדרש הוא הקלדת מספר ת"ז, על מנת לצפות בכל המידע המאוחסן במחשב", מספר פרופ' אריעד. לדבריו, בתי-חולים נוספים בארץ הביעו עניין בתוכנה, שפותחה יחד עם בית התוכנה "אלעד". "התוכנה מופעלת במכון מזה כארבעה חודשים וכעת אנו מצויים בשלב השיפורים והשדרוגים. המיוחד במערכת הזו, הוא שהיא עוקבת - בכל אחד מהשלבים - אחר המקומות 'הפיזיים' שהחולה עובר במכון. כל אחד מבעלי המקצוע שבמכון שלנו, המטפל בצורה זו או אחרת בחולה, יכול לפתוח את הגליון ולהוסיף נתונים, או לעיין בנתונים שאחרים רשמו", מוסיף פרופ' אריעד. עוד מאפשרת המערכת הכנסת פרוטוקולים טיפוליים וכיום מוזנים אליה למעלה מ-200 משלבי טיפול, הנמצאים בשימוש.
מחקרים ייחודיים: סרטן וחצבת; סרטן השד בבדואיות
המכון האונקולוגי ב"סורוקה" שותף בפרוטוקולים מחקריים במספר סוגי סרטן ומחזיק שירות מחקרי ואחות מתאמת מחקרים, לצורך כך.
"יש לנו כ-25 מחקרים קליניים שמתנהלים בו-זמנית ומספר פרוטוקולים מחקריים עצמאיים, שאינם קשורים לחברות תרופות", אומר פרופ' אריעד. "הנושא העיקרי בו עוסקת מעבדת המחקר שלנו, הוא מנגנונים הקושרים את נגיף החצבת לסרטן. זאת, עקב העובדה שבמספר ממאירויות - בלמעלה מחצי מהחולים - מצאנו את נגיף החצבת בתאים הממאירים".
מדוע הנושא רלוונטי כיום?
"יתכן שהימצאות הנגיף במספר גידולים, יכולה לתמוך באטיולוגיה חדשה ובלתי מוכרת של אותם גידולים".
מחקר מעניין נוסף בו הוחל לאחרונה במכון האונקולוגי, הוא מחקר של סרטן השד בנשים בדואיות מאזור הנגב. "למרות העובדה שצוינה לעיל, אודות מיעוט מקרי הסרטן בקרב אוכלוסיה זו, עדיין מעניין למפות מומים גנטיים במשפחות בדואיות, גם בגלל נשואי קרובים המאפשרים לזהות ביתר קלות גנים מיוחדים שקיימים דווקא באוכלוסיה זו", אומר פרופ' אריעד ומוסיף כי קיימים דווקא לא מעט מחקרים וממצאים חשובים באוכלוסיה זו, אך אלה קשורים בעיקר לבעיות גנטיות אצל ילדים. "יש היום מרדף בעולם לזיהוי גנים האחראים לסרטן השד והדרך הטובה ביותר לזהותם היא באמצעות מחקר משפחות. אם קיימים גנים נוספים לאלו הידועים כיום, זוהי הדרך למצוא אותם, שכן באוכלוסיות אחרות הם נמהלים בתוך האוכלוסיה וקשה יותר לזהות אותם". המחקר נמצא בשלבי ביצוע ועדיין אין תוצאות שניתן להציגן.
הקשר עם האוניברסיטה
המכון האונקולוגי שב"סורוקה", כמו גם שאר מחלקות ויחידות ביה"ח, מצוי בקשר טוב עם הפקולטה לרפואה שבאוניברסיטת בן-גוריון. מיקומה של הפקולטה בסמוך למתחם ביה"ח, בהחלט מסייע לשיתוף הפעולה.
"אנו מקיימים קשר מצוין עם מעבדות מחקר של הפקולטה לרפואה באוניברסיטה, כאשר כל רופא אצלנו מחובר למעבדת מחקר כלשהי שם ומשתתף - בין אם באופן פעיל ובין אם כשותף - במחקרים מעבדתיים, כאשר הכוונה היא לבחור נושאי מחקר מעבדתיים בעלי יישום קליני. למשל, פרופ' יעקב גופס מצוות המכון שלנו, הנמנה גם על צוות האוניברסיטה, חוקר במעבדה שלנו בפקולטה לרפואה, צמחי מדבר והשפעתם על גידולים ממאירים. הוא מנסה למצות חומרים מצמחי מדבר ולבדוק את השפעתם על גידולים, כאשר נושא המחקר העיקרי הוא מלנומה. במסגרת המחקר, מתבצע מיצוי החומר מהעלים, הדגרתו בתרביות רקמה, בדיקה להשפעה מעכבת ובחינה לאיזה מרכיב יש השפעה. עד כה, נוסתה השיטה על עשרות צמחים. המחקר נמצא ברמה המעבדתית בינתיים.
דוגמה נוספת לשיתוף פעולה עם האוניברסיטה, היא מחקרה של ד"ר אולגה בלושיצקי. ד"ר בלושיצקי סיימה את עבודת המחקר שלה בשנה שעברה וכבר פרסמה את עבודתה, שבדקה את ההשפעה של שני תכשירים נסיוניים - ויטמין D ו-Cetuximab - בסרטן הערמונית העמיד לטיפול הורמוני. העובדה פורסמה לפני מספר חודשים בעיתון "In Vivo" וכעת ממשיכה הדוקטור את המחקר בשילוב של אותן תרופות יחד עם קרינה, כך שכיוון המחקר הוא יישום חדש בתחום הרדיוביולוגיה של סרטן הערמונית. ד"ר קרן רובינוב, רופאה מתמחה אחרת, מפתחת היום שיטה לבדיקת פעילות של אנזים TOPOISOMERASE-2 בסרטן השד. כוונת המחקר היא לנבא תגובה לטיפול בתכשיר הכימי אדריאמיצין, על-סמך רמת הפעילות של האנזים", מספר פרופ' אריעד.
"ככלל", הוא אומר, "קיימת אצלנו פעילות הוראה מאד ענפה, עם תוכנית מעניינת של הוראת אונקולוגיה לסטודנטים לרפואה של אוניברסיטת בן גוריון. כבר בשנה השנייה של הלימודים, נחשפים הסטודנטים לשבוע קליני באונקולוגיה. הם מכירים את הנושא כשהם לומדים על הסרטן במסגרת מדעי היסוד.
בשנה השלישית ללימודים אנו מעבירים קורס במסגרת לימודי המערכות - אודות מערכת מחלות גידוליות. בשנה החמישית מגיעים אלינו סטודנטים למשך כשבועיים, לשם חשיפה קלינית במכון ובמחלקה. השנה, אפילו נבחרנו כמחלקת הוראה מצטיינת מתוך מחלקות ביה"ח, בדירוג שערכו הסטודנטים עצמם".
עם זאת, פרופ' אריעד מצר על כך ש"בבית החולים שלנו מייצרים רופאים, אך רובם נמשכים למרכז הארץ".
כיצד מנסים למשוך אותם לנגב?
"אנו מנסים למשוך אלינו רופאים בשל מספר אלמנטיים ייחודיים: אפשרויות לקידום מקצועי ואקדמי מהירים יותר; קשר מצוין עם גורמי מחקר באוניברסיטה; נגישות גבוהה למעבדות מחקר. למי שמעוניין להתבטא ולהתפתח, הסינרגיזם הזה בין האוניברסיטה וביה"ח מאפשר פוטנציאל אדיר להתפתחות, דבר שאינו קיים במקומות אחרים בארץ. כך למשל, הסטודנטים שלנו עושים עבודות תזה ומדי שנה יש כ-2 סטודנטים שעושים את עבודת ה-MD בהדרכתנו. בנוסף, האווירה אצלנו מצוינת, לדעתי. קשה לי 'למכור' את באר שבע כעיר מגורים, אבל יש בהחלט אפשרויות להתגורר באזור בסביבת מגורים טובה, ובבית פרטי, בעלות מאוד נמוכה לעומת מרכז הארץ. עומר, להבים, מיתר - כל אלה הם מקומות מגורים מאוד אטרקטיביים לרופאים היום, שם הם יכולים לקבל - במחיר של דירה במרכז - בית עם גינה, מערכת חינוך משובחת, מרכזי ספורט, חוגים לילדים ואיכות חיים גבוהה - וכל זאת ללא פקקים ועם נגישות תחבורתית גבוהה. בלהבים, למשל, נפתחה לאחרונה תחנת רכבת".
העתיד
היקף הפעילות ההולך וגדל במכון, מחדד את הצורך בהרחבת התשתית הקיימת. "כיום", אומר פרופ' אריעד, "אנו מסתכלים קדימה, לבנייתו של מגדל אונקולוגי חדש, שיקום - כך אנו מקווים - בתוך מספר שנים. זאת, כיוון שהתשתית שתוכננה והתאימה למצב שאפיין את אמצע שנות ה-80, היא כיום מוגבלת ואינה מתאימה עוד לטיפול בכה הרבה חולים, המגיעים אלינו מאזור גאוגרפי כה נרחב". |