אומגה-3 הוא שם כללי לקבוצת החומרים האורגניים, שהיא אחת מתת הקבוצות של חומצות שומן רב בלתי רוויות (Polyunsaturated Fatty Acids = PUFA). חומצות השומן מתחלקות לשלוש קבוצות מרכזיות:
- חומצות שומן רוויות
- חומצות שומן חד בלתי רוויות
- חומצות שומן רב בלתי רוויות - מתחלקת
לתת הקבוצות אומגה-3 ואומגה-6 (המספרים
3 ו-6 מתייחסים למיקום הקשר הכפול בשרשרת
הפחמנים).
קבוצת אומגה-3 מכילה מספר חומצות שומן: חומצה אלפא-לינולנית (α-Linolenic acid — 18:3) הידועה בשם ALA; חומצה איקוסאפנטאנואית (Eicosapentaenoic acid — 20:5) הידועה בשם EPA; חומצה דוקוסאהקסאנואית (Docosahexaenoic acid — 22:6) הידועה בשם DHA.
חומצות השומן מקבוצת אומגה-3 הכרחיות לתפקוד האופטימלי של כל תא בגופנו. אצל רוב האנשים, הגוף מסוגל לסנתז בכבד את EPA ואת DHA מחומצה אלפא-לינולנית. הגוף האנושי אינו מסוגל לייצר חומצה אלפא-לינולנית ולכן הוא חייב לקבל אותה במזון, אך קצב היצירה של חומצות אלו מחומצה אלפא-לינולאית הוא איטי ביותר ולכן יש "העדפה" של אספקת חומצות אלו ממקור חיצוני על פני ייצור עצמי. מקורות טובים לאומגה-3 הם דגי ימם קרים, צמח המרווה, אצות וצמחי ימים קרים.
מאמר זה מטרתו לסקור את הידוע לנו לגבי יעילות השימוש בחומצות שומן מסוג אומגה-3 בבעיות נפשיות. מחקר זה אינו עוסק במצבי חסר תזונתי מוכח, אלא רק בתוסף תזונה לשיפור מצב נפשי ומתבסס על מאמר סקירה 1 של רוס וחבריו.
הפרעת קשב וריכוז
בוצעו מספר מחקרים בשנים האחרונות במתן תוספי אומגה-3 לבני הנוער הסובלים מהפרעת קשב וריכוז המלווה בהיפראקטיביות. התוצאות היו מעורבות וכמה מהמאמרים לא הראו הבדל בין אינבו למתן אומגה-3 ובחלקם היה שיפור מה בהיפראקטיביות וביכולת הריכוז, אך גם אז מידת ההשפעה היתה מזערית2,3 ולא שונה משמעותית מאשר באנשים בריאים. מחקר נוסף11 בדק השפעת מתן תוספת של 558 מ"ג EPA, 174 מ"ג DHA ו-60 מ"ג GLA בהשוואה לאינבו במשך כשלושה חודשים, בילדים הסובלים מתסמונת DCD (Developmenatal Coordination Disorder, תסמונת הדומה באופיה לADHD- ורבים מהילדים עונים להגדרה של הפרעת קשב וריכוז) והדגים כי על פי סולם קונור (שעל פיו גם בדקו את השיפור במחקרים הקודמים), אין הבדל משמעותי בשיפור בין הקבוצות בהתנהגות המוטורית או הריכוז (בעיות הליבה, לכאורה, של תסמונת הפרעת הקשב והריכוז), אך מאידך הדגים המחקר שיפור בעל מובהקות בתחום גיל הקריאה והכתיבה וכן מרכיבי החרדה וההתאמה החברתית.
הפרעות חרדה
בתחום זה בוצעו עד כה שני מחקרי פלצבו משמעותיים. הראשון4 לא הראה הבדל משמעותי בין הנבדקים לקבוצת הביקורת בחולים הסובלים מהפרעה טורדנית כפייתית (OCD), אך ייתכן כי מספר הנבדקים היה נמוך מדי וכן רמות החרדה והדיכאון, כפי שנמדדו על ידי שאלוני המילטון תואמים, היו נמוכות יחסית כבר בתחילת המחקר. מחקר אחר5 שבדק את מידת החרדה ב-24 מטופלים במהלך טיפול גמילה הדגים שיפור קל אך משמעותי ברמת החרדה בנגמלים שקיבלו תוסף של 2.2 גרם EPA ו-0.5 גרם DPA.
שסעת והפרעות אישיות
עד כה, רוב המחקרים שבדקו נושא זה לא הראו כל הטבה בעלת משמעות סטטיסטית בגין שימוש בתוסף תזונה המכיל PUFA. ייתכן כי בחלקו ממצא זה נבע מזמן טיפול לא מספק או מבדיקת ההשפעה של חומרים אלה על הסימפטומטולגיה של המחלה עצמה. מחקר של קבוצת קוקריין10 הראה כי בחולים שקיבלו תוספת של PUFA, מרווח הזמן בין התקפים גדל בצורה משמעותית בהשוואה לקבוצת הביקורת.
דיכאון מז'ורי
כמעט שליש מהמטופלים בדיכאון לא מגיבים לטיפול התרופתי הקיים. מחקרים אפידמיולוגיים מראים את הקשר בין צריכת חומצות שומן מסוג אומגה-3 לבין ירידה בסימפטומים של דיכאון. ההשערה היא כי הפתופיזיולוגיה של המחלה מקורה בהעברת סיגנלים משובשים ברמת התא. נמצא כי חומצות שומן מסוג אומגה-3 מאזנות שיבושים אלה דרך פוספוטדילאינוזיטול, חומצה ארכידונית ועוד.
במחקר נוסף נבדק מתן EPA בחולים בדיכאון. מחקר זה כלל 70 מטופלים עם דיכאון שלא הוטב מתרופות אנטי-דכאוניות. המחקר היה כפול סמיות עם קבוצת פלצבו. קבוצה אחת קיבלה 1, 2 גרם EPA או 4 גרם ליום למשך 12 שבועות, בנוסף לתרופות הרגילות. ההערכה של המטופלים נעשתה על ידי שלושה מדדי הערכה: המילטון, מונטגומרי אסברג ובק. תוצאות המחקר היו: 46 (88 אחוז) מתוך 52 מטופלים שקיבלו EPA ו-14 (78 אחוז) מתוך 18 מטופלים שקיבלו פלצבו, השלימו את 12 השבועות. הקבוצה שקיבלה EPA הראתה תוצאות טובות משמעותיות לפי שלושת מדדי ההערכה. המסקנות היו כי מתן 1 גרם EPA יעיל בחולי דיכאון כתוספת לטיפול נוגד דיכאון6.
מחקר נוסף7 שתומך בכך הוא מחקרו של פיט והורובין מ-2002 שהוסיפו 3-1 גרם EPA מול אינבו ל-70 מטופלים, הסובלים מדיכאון שלא הגיב למינונים מקובלים של נוגדי דיכאון, למשך 12 שבועות. מחקר זה הראה יעילות למתן תוספת של 1 גרם ליום של EPA וללא שיפור נוסף במדדים שנבדקו למטופלים שקיבלו מינונים גבוהים יותר (2 ו-3 גרם ליום). יש לציין כי הממצאים המראים הטבה במדדי הדיכאון בגין תוספת של אומגה 3 שוחזרו במספר רב של מאמרים שקצרה היריעה להציגם כאן, ובכללם גם חשיבות של PUFA בטיפול בדיכאון לאחר לידה. מן הראוי להדגיש כי ממצאים אלה שוחזרו גם בדיכאון בילדים במחקר ישראלי של נמטס8 וחבריו.
מחלה דו קוטבית
במחקר שבדק את הקשר בין צריכת שמן דגים להפרעות ביפולריות, המשתתפים נרשמו לקבוצות אחרי שחילקו אותם לפי מין ושימוש בליתיום. נמדדו תכיפות ההתקף וכן ארבעה קריטריונים המראים את חומרת המחלה. המחקר היה כפול סמיות עם קבוצת פלצבו.
מטרת המחקר היתה לבדוק האם חומצות שומן מסוג אומגה-3, המשפיעות על הסיגנלים העצביים, כמו ליתיום, אכן פועלות כמאזנות מצב רוח בחולי ביפולר. המחקר ארך ארבעה חודשים, מספר הנחקרים היה 30. קבוצה אחת קיבלה 6.2 גרם ליום של אומגה-3, האינבו קיבלה שמן זית בנוסף לטיפול הרגיל. תוצאות המחקר הראו כי לקבוצה שצרכה אומגה-3 היתה תקופת רמיסיה ארוכה יותר מאשר לקבוצה השנייה, ממצא בעל משמעות סטטיסטית. בנוסף, כל קריטריון אחר שנבדק, קבוצת האומגה-3 היתה טובה יותר מהקבוצה השנייה, אם כי ללא מובהקות סטטיסטית9. גם ממצאים אלה שוחזרו במספר מאמרים. כמו כן נמצא במחקרים אלה כי מטופלים שקיבלו את תוספת ה-PUFA הראו שיפור רב יותר במדדי הדיכאון בהשוואה לקבוצת הביקורת.
לסיכום, מתן תוספת חומצות שומן מסוג אומגה-3, להערכתי, אפקטיבי בהפרעות דיכאון למיניהן ללא קשר לאטיולוגיה שלהן. דהיינו, יש שיפור במדדי הדיכאון הן בחולי דיכאון מז'ורי והן בחולים דו קוטביים באירוע הדכאוני וכן בהפרעות נפשיות אחרות כגון הפרעת קשב וריכוז. נראה כי במחלת השסעת (סכיזופרניה) יש יתרון במתן תוספת חומצות שומן אומגה-3 להארכת משך הרמיסיה (המרווח בין ההתקפים) וייתכן שממצא זה תקף גם בחולים במחלה דו קוטבית. אין עדות ליעילות בתחומים אחרים עקב תוספת של חומצות שומן אלו. יש לציין כי המגבלה של כל המחקרים שצוטטו היא משכי המחקר - עד מספר שבועות, ובהחלט ייתכן כי התוצאות יהיו שונות במחקרים ממושכים יותר.
ד"ר יהודה ברוך, מנהל המרכז לבראית הנפש ע"ש י. אברבנאל