מחלת פרקינסון היא אחת המחלות הנוירולוגיות הידועות ביותר. המחלה מאובחנת בכל רחבי העולם ומספר הלוקים בה מוערך בכארבעה מיליון איש. הסימפטומים למחלה מופיעים בדרך כלל אחרי גיל 50 והסיכון לחלות במחלה עולה עם הגיל. שלושה אחוזים מכלל האוכלוסייה מעל גיל 65 מושפעים מהמחלה, כאשר ישנה עלייה דרמתית בגילאים 70-85.
הסימפטומים העיקריים הם נוקשות בשרירים, תנועה איטית ורעד והם מתחילים להופיע כאשר 80-60 אחוז מתאי העצב בחומר השחור, אשר מייצרים דופאמין, מתים. מדענים משערים שהגורמים למחלת פרקינסון הם שילוב של תורשה, אורח חיים וגורמים סביבתיים1.
הקשר בין עישון ושכיחות נמוכה יותר של מחלת פרקינסון צוין לראשונה על ידי Dorn בשנת 1958 3,2 ואושר על ידי 4Kahn ועל ידי 5Hammond. מאז, התפרסמו במדינות שונות עשרות מחקרים המחזקים את התצפית שאמנם מעשנים לוקים פחות בפרקינסון13-6.
יחד עם זאת, היו שהטילו ספק במִמצאים אפידמיולוגים אלה. ההשפעות המזיקות של עישון העלו את הטענה של תמותה סלקטיבית6.טיעון זה מעלה את הסברה שמעשנים מתים צעירים יותר ולכן הסיכון שלהם ללקות במחלה זו קטן יותר, שכן מחלה זו היא מחלה מובהקת של הגיל המתקדם. אחרים סוברים כי השילוב של עישון ומחלת פרקינסון מהווה סיכון גדול יותר לתמותה 15-14. עם זאת, למרות ההשפעות השליליות של עישון, מספר קטן יחסית של מעשנים נפטר לפני הגיל שבו חלה עלייה חדה בהיארעות של מחלת פרקינסון (שנות ה-50 וה-60)16.
כמו כן, מחקרים אשר בדקו את הקשר בין כמות העישון לשכיחות מחלת פרקינסון הראו באופן עקבי השפעה מגינה לא רק עבור מעשנים כבדים אלא גם עבור מעשנים קלים או כאלה שהפסיקו לעשן לפני שחלו במחלת פרקינסון12-11. בנוסף, הקשר המגן הוצג אף בתאומים מונוזיגוטים כאשר אחד מהתאומים עישן והשני לא14-13.
הטענות המוצקות ביותר נגד תמותה סלקטיבית מתקבלות ממחקרי עוקבה, שבהם מעשנים ולא מעשנים מסווגים לפי מצב עישון ולאחר מכן נמצאים תחת מעקב במשך הזמן לאיתור מקרי מחלת פרקינסון או אירועי מוות הקשורים למחלת פרקינסון. דוגמא לכך מהווה "מחקר הונולולו", אשר בדק במשך 26 שנים נושאי בריאות ותחלואה. בסקר השתתפו כ-8,000 גברים ובסיומו נמצא כי למעשנים ולצרכני קפה היה סיכוי נמוך יותר משמעותית לפתח מחלת פרקינסון17. טענה נוספת שעלתה כביקורת נגד הרעיון שעישון מהווה אפקט מגן גורסת כי מחלת פרקינסון גורמת לירידה בעישון ולא ההפך14.
הנוקשות, השליטה המוטורית החלקית והירידה בתפקוד המאפיינים את מחלת פרקינסון, עלולים לגרום לירידה במספר המעשנים בקרב חולי פרקינסון. מחקרים רטרוספקטיביים עלולים להיות מועדים במיוחד לביקורת זו עקב הקושי לזכור אם המחלה החלה לפני הפסקת העישון או להיפך. אולם, אף מחקרים רטרוספקטיביים הגנו באופן עקבי על הטענה בהקשר של חולים אשר חדלו לעשן זמן רב טרם אבחון מחלת פרקינסון11,6,14.
יש שטענו שההשפעה המגנה היא תוצאה של הבדלים באישיות הקשורים למחלת פרקינסון. מחקרים שנערכו בחולי פרקינסון, ייחסו לחולים אלה תכונות אופי של חוסר גמישות ויצירתיות, זהירות-יתר וחוסר-שאיפה-להתחדשות כמאפיינים תכונתיים טרם הופעת סימני המחלה. המחקרים הראו שאנשים שפיתחו מחלת פרקינסון נטו קודם לכן פחות לעשן, להרבות בשתיית קפה או בצריכת אלכוהול14-13.
הרעיון של "אישיות פרקינסונית" קשה להערכה מדעית עקב היותו סובייקטיבי ועדיין אין מחקרים פרוספקטיביים אשר ינתחו רעיון זה באופן עצמאי או כערפלן לעישון סיגריות. ביקורת נוספת שצוינה כנגד התיאוריה שעישון מגן מפני מחלת פרקינסון גורסת כי עישון יכול למסך או לעכב את הסימנים והסימפטומים הראשונים של מחלת פרקינסון וכך, חולי פרקינסון יסווגו בטעות ככאלה שאינם חולים במחלה. מכאן יכול להיווצר הרושם המוטעה שעישון מגן מפני המחלה18 מפני שיהיו פחות חולי פרקינסון בקבוצה הנחקרת לעומת קבוצת הביקורת. רעיון זה ניתן לבחון בקלות: אם ההנחה נכונה, גיל תחילת מחלת פרקינסון יידחה.
גישה מעניינת בהקשר לכך התפרסמה במחקר ישראלי שהתפרסם לאחרונה19. מחקר זה התבסס על קבוצת מדגם של חולי פרקינסון בלבד (278 במספר) ללא קבוצת בקרה. בגישה זו ניתן "לנטרל" חלק מהביקורות שהוזכרו לעיל בדבר ההתאמה בין קבוצת המחקר לקבוצת הבקרה. המחקר בדק, בין השאר, את השפעת העישון על גיל תחילת מחלת פרקינסון ומצא שעישון אכן מעכב את הופעת המחלה.
שתיית קפה ומחלת פרקינסון
גם לשתיית קפה יש אפקט מגן בכל הקשור לתחלואה בפרקינסון25-20. אולם, ההשפעה המיטיבה נמצאה בגברים כאשר בנשים הממצאים ברורים פחות26. אחת ההשערות לכך היא שהשילוב בין שתיית קפה וטיפול הורמונלי בנשים בגיל המעבר מעלה באופן משמעותי את הסיכוי לפתח מחלת פרקינסון27.
שני מחקרי עוקבה שנערכו לאחרונה29-28 מצאו אף הם השפעה מגינה. המחקר האחרון29 היה מקיף ביותר וכלל 47,000 גברים ו-88,000 נשים ללא מחלת פרקינסון, מחלות סרטן ומקרי שבץ בתחילת המחקר. זמן המעקב היה 10 שנים בגברים ו-16 שנים בנשים. בתום תקופת הסקר אובחנו 288 מבין המשתתפים עם מחלת פרקינסון. ההשפעה נצפתה באופן דרמטי יותר בגברים, כאשר אפילו שתיית ספל קפה אחד ליום גרמה להפחתה משמעותית (relative risk=0.42). אצל הנשים, לשתיית קפה בכמות נמוכה הייתה השפעה מגינה אך ככל שעלתה הצריכה כך עלה גם הסיכון למחלת פרקינסון. בשונה ממחקרים קודמים, במחקר שנעשה על ידינו בארץ19 נמצא ששתיית קפה דווקא מקדימה את הופעת המחלה. לגבי קפה נטול-קפאין אין כל הבדל בשכיחות פרקינסון בין הלוגמים קפה זה, לנמנעים ממנו.
שתיית תה ומחלת פרקינסון
נמצא, כי גם שתיית תה יכולה להגן מפני מחלת פרקינסון30,18,16-31 ואף לדחות את גיל הופעת התסמינים המוטורים19. במחקר עוקבה מקיף שהתפרסם לפני שנה נבדקה ההשפעה של תה שחור לעומת תה ירוק על הסיכון לחלות במחלת פרקינסון32. התוצאות הראו כי תה שחור הגן מפני המחלה. לעומת זאת, לא נמצא קשר בין תה ירוק לסיכון לחלות במחלת פרקינסון.
כיצד משפיעים מרכיבי הסיגריה, הקפה והתה על דיכוי מחלת פרקינסון?
ידוע, כי עשן סיגריה מכיל אלפי חומרים כימיים33, מהם נבדק ניקוטין בצורה היסודית ביותר. ההשפעות הפרמקולוגיות של ניקוטין כוללים גירוי של שחרור דופאמין34, עיכוב רעילות לתאי העצב אשר נגרמת ע"י גלוטאמט35, ירידה בנזק שגורם הרעלן 36MPTP ועיכוב פעילות האנזים
Monoamine oxidase B) MAO-B) שעלול לפרק את הדופאמין וכך, על ידי עיכוב MAO-B, לא יווצרו מטבוליטים תוצרי פירוק של אנזים זה, שחלקם רדיקלים של חמצן הגורמים לעקה חמצונית38-37.
קפאין מעודד השפעת דופאמין ע"י חסימת הקולטנים של adenosine A2A המרוכזים באזורי מוח עשירים בדופאמין. אדנוזין גורם להפחתת הפעולה הנוירוטרנסמיטורית של דופאמין ומפחית את היעילות של אגוניסטים מסוג D2 3. במחקר שהתפרסם לאחרונה נבדקה השפעת קפאין במודל של מחלת פרקינסון בעכברים40. עכברים אשר טופלו בקפאין טרם חשיפה לרעלן העצבי MPTP איבדו פחות תאים דופאמינרגים בסטריאטום ופחות אתרי קישור לטרנספורטרים דופאמינרגים.
מספר מחקרים הצביעו על אפשרות ששתיית תה ירוק עשויה להגן מפני מחלת פרקינסון44-41. אחדים ממרכיבי התה הירוק: EGCG ו-ECG מעכבים את האנזים Catechol-o-methyltransferase הנקרא COMT ובכך מעכבים את המטבוליזם של ,levodopa דופאמין וקטכולאמינים אחרים. אחד המסלולים של האנזים COMT הוא בהפיכת levodopa, שהוא קודמן של דופאמין, לנגזרת שלו הידועה כ--O-methyldopa 3. מעכבים של האנזים COMT מגבירים ריכוזי הדופאמין בסטריאטום על ידי מניעת המטבוליזם ופירוקו של מוליך עצבי זה לחומצהHVA . ההשערה היא שתה שחור עשוי לסייע בהגנה על הנוירונים המוחיים דרך מסלול הקשור לאסטרוגן23. מחקרים מצביעים על כך שאסטרוגן, הן אנדוגני ואקסוגני, עלול להוריד את הסיכון למחלת פרקינסון46-45 והדבר עולה בקנה אחד עם ממצאים מניסויים אשר מצאו כי לאסטרוגן יש השפעה מגינה על תאי עצב דופאמינרגים48-47. בנוסף, דווח כי רמות האסטרוגן בדם היו גבוהות בקרב נשים אשר צרכו תה שחור באופן רגיל, בינוניות באלה שלא שתו תה כלל ונמוכות ביותר בקרב הנשים ששתו תה ירוק49.
לסיכום, נתונים אפידמיולוגים אלה מוצאים ביטוי באופן כמעט אחיד בעשרות מאמרים לאורך עשרות שנים ואינם יכולים להיחשב כמקריים או כחסרי משמעות. חשוב להבין כיצד צריכת סיגריות, קפה ותה נראית כמונעת באופן יעיל התפתחות מחלת פרקינסון - הדבר עשוי לסייע בהבנה מעמיקה יותר של המנגנון הפתולוגי שבבסיס מחלה זו ולעזור בפיתוח תרופות חדשות.
בוריס קנדינוב, תלמיד מחקר, החוג לפיזיולוגיה, בית הספר לרפואה,
אוניברסיטת תל אביב דוא"ל: boriska1a@walla.com
(רשימת מקורות שמורה במערכת)