רפואה משלימה ומנופאוזה

אתחיל ואסיים בהיבט כוללני ומעט פילוסופי על גיל המעבר. בשפה הרפואית הלועזית, המושג "גיל המעבר" מהווה מילה תאורית ולא שיפוטית על תקופת חיים זו. מנופאוזה = הפסקת המחזור, לא גיל הקמלות, לא גיל הבלות. כך, יכולות נשים לעבור תקופה זו ולצאת ממנה ללא מחזור אך לא בהכרך קמלות או בלות. זו גם תקופה שעוברת (עם חלוף שלב המעבר) ואז יכולה האשה להתייצב על מצב חדש, שאינו בהכרך מחלתי. בעוד רבים בעולם הרפואה רואים מעבר זה כ-Hormone Deficiency state, קיימת גישה רפואית שבוחרת שלא לראות במעבר זה מצב המחייב טיפול תרופתי אלא תהליך פיזיולוגי נורמלי שאינו דורש התערבות פרמקולוגית ויש לקבלו תוך כדי מיזעור הנזקים הפוטנציאלים, בעיקר באמצעות שינויים באורח החיים. קיימות תרבויות רבות בעולם בהן המנופאוזה נצפית כחלק טבעי של החיים וכמאורע חיובי בחייה של האישה ועל כך יפורט בסוף המאמר.

המנופאוזה, בכל מקרה, היא חלק טבעי מהחיים. כל אישה שלא תמות לפני שלב המנופאוזה תחווה מצב זה ולכן אין להתייחס אליו כאל "מחלה". נשאלת השאלה האם מצב טבעי זה הוא בריא, או שלהפסקת ייצור והפרשת אסטרוגן ופרוגסטרון יש משמעות בריאותית לא רצויה.

כמעט לכל הבעיות העלולות להתפתח עם המעבר למנופאוזה קיים מענה חלקי או שלם מנקודת מבטה של הרפואה הטבעית. אתחיל בהמלצות הניתנות לנשים בגיל המעבר, גם להקלה על תסמיני גיל המעבר וגם כאלה שיקטינו את הסיכון למחלות הקלאסיות המצפות לנשים החיות בחברת שפע מערבית - המהווה את העיסוק השיגרתי והשכיח שהוא חלק מכל תוכנית טיפולית הניתנת על ידי העוסקים ברפואה טבעית. מניעה מהווה את אחד העקרונות הבסיסיים החרוטים על דיגלה של רפואה זו.

הרפואה הנטורופטית מבוססת על שלושה מרכיבים, שכל אחד מהם מתייחס לנשים בגיל המעבר: תזונה, תנועה וצמחי מרפא.

המרכיב התזונתי

להקלה על תופעות גיל המעבר ואימוץ אורח חיים בריא מומלצת תזונה עשירה בפיטואסטרוגנים הנמצאים במוצרי סויה, זרעי פשתן, שומר, סלרי, פטרוזיליה, אגוזים, דגנים מלאים, קטניות, תפוחים, אספסת, גזר ובמזונות נוספים. צריכה גבוה של פיטואסטרוגנים יכולה להסביר מדוע גלי חום וסימפטומים אחרים פחות שכיחים בתרבויות בהן התזונה היא בעיקרה מעולם הצומח. אני ממליץ על מוצרי סויה טבעיים כמו טופו, חלב סויה, אדממה, מיסו, טמפה ופולי סויה ולא על מוצרי סויה מעובדים (חלבון סויה המשמש לשניצל צמחי או כדורי פיטואסטרוגנים)9. באוקינאווה, אי בין טאיוואן ליפן, שם תוחלת החיים הארוכה בעולם ושיעורי מחלת סרטן תלויי הורמונים הנמוכים בעולם, סויה ומוצריה הטבעיים מהווים מרכיב
 קבוע בתזונה1,2.

כדי למנוע את שאר הבעיות המופיעות עם הגיל, כמו מחלות לב, סוכרת, אוסטיאופורוזיס, יתר לחץ דם והשמנה, מומלצת תזונה העשירה במזון מעולם הצומח וענייה יחסית במזונות מעולם החי5. הכיוון שאני מעודד נוצר בעקבות שני המודלים המוצלחים ביותר על פני כדור הארץ, אלה המייצרים חיים ארוכים בבריאות אופטימלית: התזונה האסייתית2 והתזונה הים תיכונית3.
 
כיוון זה מעודד אכילת שפע דגנים מלאים (עדיפות לבעלי אינדקס גליקמי נמוך), ירקות ממגוון קבוצות, בעיקר דגש על הירקות ממשפחת המצליבים (כרוב, כרובית, ברוקולי, צנון/נית, לפת, קולרבי, רוקט/ארוגולה, כרוב ניצנים, בוק צ'וי, כרוב סיני), עלים ירוקים (חסות שונות, עלי בייבי, סלרי, פטרוזיליה, שמיר, כוסברה, מנגולד, תרד), וירקות ממשפחת הבצליים (בצל, שום, כרישה, בצל ירוק, עירית), קטניות (עדשים ירוקים וכתומים, גרגרי חומוס, אפונה, תורמוס, שעועית על כל סוגיה-לבנה, אדומה, לוביה, מאש, אזוקי, שחורה, פולי סויה, פול גדול ומצרי), פירות (שוב, כאלה עם אינדקס גליקמי נמוך) וכן אגוזים, שקדים וגרעינים.

מעולם החי, מושם דגש על דגים עשירים באומגה 3 ובסדר עדיפות יורד, חלקים רזים של עוף, ביצים מועשרות באומגה 3 וכמה שפחות מוצרי חלב, עדיף דלי שומן ואורגניים (המוצרים האופטימליים מיוצרים מתנובת בעלי חיים אוכלי עשב. קשה יותר להשיג אך שווה לנסות)4,5. אם אוכלים בשר בקר, יש עדיפות לבשר המיובא מדרום אמריקה, שם הפרות ניזונות מעשב (העשיר יחסית באומגה 3) ולא מתערובת דגנים (העשירים באומגה 6).

המרכיב התנועתי

התייחסות למרכיב התנועתי בחייה של מטופלת הינה הכרחית. התנועה משמעותית ביותר לשיפור איכות החיים והקטנת הסיכון למרבית המחלות להן אנו מועדים. תנועה תקטין את גלי החום6, תקטין סיכון לשברים אוסטיאופורוטיים, תקטין תחלואה לבבית, תקטין משמעותית (מעל 3 אחוז) את הסיכון לפתח סרטן שד וסרטנים תלויי הורמונים אחרים, תפחית לחץ דם, תשפר איזון סוכרת, תשפר מצב רוח, הערכה עצמית, תחושת חיות וחשק מיני.

באופן מפתיע, התועלת הבריאותית הרבה שבפעילות הגופנית לא מוכרת מספיק לציבור הרחב. שיפור תפקוד הלב והשרירים ידוע ומוכר אבל רק מעטים מודעים לאפקטים הנוספים כמו ההשפעה האנטי-סרטנית של התנועה וההשפעה של התנועה על התפקוד המיני.

הבעיה העיקרית היא השגת היענות, לא רק להתחלת הפעילות הגופנית אלא גם להתמדה בכך. יש לרכוש נסיון בהשגת היענות ממטופלות לאורך זמן. מנסיוני, הצבת אתגרים הנחשבים מבחינה חווייתית בעיני האישה כקלים יחסית לביצוע, מעלה סיכוי להצלחה ארוכת טווח ויותר חשוב מכך, לאי צבירת כשלונות. לדוגמה - בניית חוזה תנועתי המתבסס על השאלה "לכמה דקות מינימום של הליכה בשבוע את מתחייבת בקלות?" ממה שהאישה התחייבה לוקחים 50 אחוז ומגדירים כחוזה מינימום, לא מקסימום. אם הציעה שעה שלוש פעמים בשבוע, החוזה המינימלי מחייב חצי שעה שלוש פעמים בשבוע (תוך העברת המסר לאישה שהיא יכולה יותר אך לא פחות מחוזה זה...). גישה כזו מעלה את הסיכוי להצלחה ביעד שהוצב ולאחר צבירת הצלחה אפשר להמשיך ולהעצים את התוכנית, אם אינה מתרחשת באופן ספונטני.

צמחי מרפא

מרכיב טיפולי זה מתאים ביותר לנסיון במסגרת הקטנת הסבל מסימפטומים של גיל המעבר, בעיקר גלי חום. המוצר המוכר למרבית הקוראים, רמיפמין, הוא למעשה תמצית של צמח קלאסי לשימוש בהקשר למנופאוזה (הקוהוש השחור). בשונה ממוצר זה, המורכב מצמח אחד, ברפואת צמחי המרפא המערביים מקובל יותר להרכיב עבור המטופלת פורמולה המורכבת ממספר צמחי מרפא, היכולים להילקח במספר צורות (המקובלות יותר הן קפסולות של תמצית צמחים יבשה או טינקטורה= תמצית אלכוהולית של הצמחים). תחום זה תופס כיום תאוצה. קיימים מוצרים המכילים הגדרה מדויקת של החומרים הפעילים במוצר ומינונם ויש יותר מחקרים המתחקים אחר מנגנוני הפעולה של הצמחים. הצמחים הקלאסיים אותם תמצאו בפורמולות אלו הם: תלתן אדום - 10Trifolium pretense, הקוהוש השחור - Cimicifuga racemosa, שיח אברהם - Vitex agnus castus (בתור קוריוז, שימו לב לשם הבוטני - Castus, מהמילה Castration, מה שמראה שכבר מזמן ראו שיש לצמח השפעה על מערכות מין. השם האנגלי Chaste tree, גזור מחגורת צניעות, גם הוא רומז על השפעותיו של הצמח). צמחים נוספים הינם אנג'ליקה סינית Angelica sinensis - צמח המוכר לחלקכם, בטטת הבר- Wild Yam, או בשמה הבוטני Dioscorea vilosa שכבר שנים מהוה מקור לייצור הורמוני מין לשימוש רפואי וכמובן גם משתלבת בטיפול הטבעי, בצורת משחות וגינליות לווגיניטיס אטרופית או במשחות עוריות כחלק מטיפול הורמונלי חלופי בסגנון הטבעי.

מחקר מבית היוצר של אוניברסיטת בסטיר בסיאטל, שאת ספסליה חבשתי אחרי תום לימודי הרפואה בארץ, בדק השפעת פורמולה של צמחי מרפא על סימפטומים של גיל המעבר כמו גלי חום, שינויים במצב הרוח ואינסומניה. RCT זה הראה שיפור בסימפטומים בקרב 71 אחוז מהמשתמשות מול 17 אחוז בקבוצת האין-בו (פלצבו)7.

HRT - כן או לא?

כמשפט פתיחה שאף יכול לסכם את הבדלי הגישה בין הרפואה הקונבנציונלית והרפואה הטבעית, אציין שעבור רופא קונבנציונלי, HRT נמצא בשורה הראשונה של הטיפול בתסמיני גיל המעבר בעוד שעבור העוסקים ברפואה טבעית, HRT הוא המוצא האחרון, לאחר שמוצו כל אפשרויות הטיפול והסבל עדיין רב. אחד העקרונות המנחים בשימוש בתרופות (כולל תוספי תזונה וצמחים) הוא מציאת ההתערבות הקטנה ביותר המניבה את התוצאות הטובות ביותר ושימוש בה לזמן הקצר ביותר האפשרי. רבים מהמטפלים ברפואה טבעית מגלים חשדנות לגבי תוצאות מחקרים בהם נותנים לחתול לשמור על תוצאות המחקר. יש דוגמאות רבות בהן סביבה מחקרית מסוימת הניבה תוצאות מסוימות וסביבה אחרת תוצאות אחרות (HRT מפחית תחלואה לבבית, כך בעשרות מחקרים שקדמו ל-HER2 ול-WHI, והתמונה התהפכה בסביבה מחקרית ומימונית אחרת). מכל הסיבות הללו, טיפול תרופתי שמור לשורה האחרונה וגם כאן למינימום הזמן האפשרי.

מאחר ויש כל כך הרבה דברים שאישה יכולה לעשות כדי להקל על עצמה את הסבל הכרוך בגיל המעבר ובאותו הזמן גם להקטין את הסיכוי למרבית גורמי התחלואה והתמותה המאיימים עליה, זו הדרך אותה אני מציע, כאלטרנטיבה למציאות הטיפולית השכיחה והקיימת.

המרכיב החברתי - תרבותי - ריגשי

במספר תרבויות, בשונה מהתרבות המערבית, מנרך הוא מאורע שחוגגים אותו כשלב מעבר חשוב ומשמעותי ועורכים סביבו טקס מרגש של מעבר מילדות לבגרות/נשיות/פוריות. לא מתביישים בו, לא מסתירים, לא עוברים לסדר היום אחרי שמופיע שינוי חשוב זה בחייה של הנערה - אישה. גם את המעבר הביולוגי הבא אנחנו יכולים לבחור ולהפוך לקטע רע, מאורע שרצוי לדחותו עד כמה שאפשר באמצעים תרופתיים, אושנבחר להפכו לחגיגה, לטקס חשוב, למעבר מבגרות או פוריות לשלב החוכמה והכבוד או כל שם מכובד אחר שתבחרנה נשים לתאר בו מצב זה. בניגוד לגברים, שבחייהם אין תאריך ביולוגי ברור למעברי החיים ומשום כך הם נזקקים ללוח השנה, נשים התברכו בציון ברור של המעבר.

לצערי, אני פוגש מעט נשים הבוחרות לראות בשלב זה סיבה למסיבה. מרבית הנשים בוחרות לנסות להנציח את היופי והנעורים באמצעות HRT גם אם הן חושבות שלקיחת טיפול זה מעלה את הסיכון שלהן לסרטן (וזאת מבלי להיכנס לוויכוח עצמו, אלא רק לנסות להבין מה חושבת אישה בעת תהליך הבחירה האם לקחת טיפול הנראה בעיניה כמגביר סיכון). ברור שבנטילת סיכון כזה צריך, לדעתה, להיות רווח אחר, גדול ממנו. הרווח קשור למסרים חברתיים אשר נשים רבות נשבות בהם, ורופאים/ות וחברות תרופות רבים מעודדים: יותר חשוב מהכל להישאר צעירה ומושכת, אחרת יקרה משהו רע.

בקרב תרבויות רבות בעולם מצפות נשים להפסקת המחזור מכיוון ששלב זה מביא להן כבוד והערכה. הגעתן לשלב זה בחייהן מהווה סימן לברכה וחוכמה. מחקרים על נשים במנופאוזה בתרבויות אחרות מראים שהן עוברות שלב זה עם פחות מהתסמינים המוכרים לנו. מחקרים בין תרבותיים מראים שצורת ההסתכלות על מנופאוזה קשורה ישירות לתסמינים ולסבל מהם. כאשר מבחינה תרבותית נתפסת המנופאוזה באופן שלילי, כמו במקומותינו, תסמיני גיל המעבר שכיחים ונחווים קשה יותר, ולהיפך. מספר מחקרים בדקו את היחס של נשים משבט המאיה לגיל המעבר11. בעוד שהן חוות סימפטומים של גיל המעבר, הן מצפות בכיליון עיניים למנופאוזה, לחופש ולמעמד החדשים הנילווים לשינוי זה. החוקרים התרשמו שהיחס לתקופת חיים זו היה אחראי לקלות היחסית בה היא נחווית. היתכן שכאשר חברתנו תאמץ צורת מבט שונה על המנופאוזה תהיה ירידה בתסמינים?

מחקר בקרב נשים השייכות לכנסיה נוצרית ביוטה הראה שאמונה חזקה הייתה קשורה לדיווח על מיעוט סימפטומים מנופאוזליים. כמו כן, אמונה חזקה גרמה לתחושת רווחה גבוהה יותר בזמן מנופאוזה, עיסוק מופחת במראה גוף ושימוש רב יותר באסטרטגיות התמודדות אדפטיביות. החוקרים סיכמו שרוחניות חזקה עוזרת לנשים להתמודד טוב יותר עם השינויים הכרוכים בגיל המעבר12.

גם בישראל קיימת דוגמה טובה לרעיון זה. נשים חרדיות עוברות את גיל המעבר בקלות יחסית. יתכן, שקלות יחסית זו נובעת מתחושת משמעות חדשה לחייהן עם סיום הפוריות ומעבר לתפקידים חדשים: במשפחה- כסבתות, ובקהילה - בתפקיד חדש ושונה. יתכן גם שהן חוות הקלה בנושא שמירת הריון וצורך לשמור על מנהגי הנידה. לא שאני מציע לכל קוראת לגדל ילדים רבים. אני מנצל דוגמה זו על מנת להדגיש פן מאד חשוב בעיני, חשוב בכל עת, אך חשוב שבעתיים בעת המעבר הזה מנשיות ופוריות. מחשבות שכיחות כמו "יצאתי מהמעגל, אני פחות נשית, פחות מושכת, עשיתי את שלי, אני יכולה ללכת, הילדים ובעלי כבר אינם זקוקים לי יותר, אני כבר לא נחוצה". יכולות להיות מוחלפות במחשבות חדשות, במשמעות חדשה, בחיפוש ומציאת סיפוק והתלהבות חדשים במה שעושה כל אחת בדרכה הייחודית. כל אחת ואחת אמורה לחפש ולהשקיע אנרגיה במה שמלהיב אותה, גורם לה לשקוע במה שהיא עושה מבלי לשים לב שהשעות חולפות, להרגיש פרץ של אנרגיה, חיות, משמעות וסיפוק בעיסוק בו היא עוסקת, בעיקר אם העיסוק הזה זורם באופן טבעי8. השערתי הצנועה היא שאישה שתבלה יותר מזמנה במצב כזה, תושפע פחות ממה שהתרבות שלנו "מייעדת" עבורה עם המעבר לשליש השלישי של חייה. כאשר רמת ההתלהבות, הניצוץ של החיים, נמוכה, כל שינוי עלול לזעזע. במקרה של המנופאוזה, הסיכוי לזעזוע גדול יותר עקב מסרי התרבות והחברה שרוצה את האישה צעירה, יפה, נשית, שמחה וצוהלת לנצח. זו אמנם איננה תרופת פלא, אך התגמול שלה עצום.

אסיים בברכת בריאות.

ד"ר דן קרת, מומחה לרפואה נטורופטית