מחלקת יום ילדים - בי"ח גהה

מחלקת יום ילדים היא אחת מחמש מחלקות חטיבת הילדים והנוער במרכז לבריאות הנפש גהה. המחלקה הוקמה בספטמבר 1986 מתוך צוות מרפאת הילדים והנוער שפעל כבר בביה"ח. באותה תקופה, חלק מצוות המרפאה ייעץ למחלקות ילדים, פגייה, ילודים והריון בסיכון גבוה בבי"ח בלינסון, ועבד גם בתחנות לבריאות המשפחה בפ"ת רבתי, למטרות איתור, מניעה והדרכה של הצוותים. ביוזמתו של פרופ' רייזנר, מנהל הפגייה ומחלקת ילודים, ד"ר מאיה לרמן, שהיתה הפסיכולוגית הראשית של בלינסון, ואנוכי, ערכנו סקר רחב ביותר בקהילה והתברר שאין שירותים לגיל הרך בתחום בריאות הנפש ופתרונות חלקיים ביותר עבור ילדי המחוז, ניתנו בתחנות לבריאות המשפחה ובמכונים להתפתחות הילד, שבאותה עת פעלו רק בבי"ח לוינשטיין ובבי"ח מאיר. יתר על כן, ראינו עד כמה הבעיות מורכבות ודורשות התייחסות אבחונית וטיפולית רב תחומית אינטנסיבית תחת קורת גג אחת. כמובן שהיו מסגרות חינוכיות טיפוליות לילדים בקהילה, אך כאמור הייתה חסרה מסגרת לילדים עם מגוון בעיות קשות שלא יכלו להשתלב בקהילה. לאור תוצאות אלו, בגיבויה של ד"ר סינטיה כראל, מנהלת מרפאת הילדים, החלטנו להעמיד את הניסיון והידע שרכשנו לשימוש הקהילה ולפתוח מחלקת יום שתציע מענה טיפולי במסגרת אמבולטורית ובמסגרת אשפוז יום לגיל הרך. 

 

עירית שריר, מטפלת בתנועה, ואנוכי, "כבשנו" את המקלט של ביה"ח על שני חדריו חסרי האוויר, ניקינו, סיידנו, מתחנו סרט ורוד יפה, אפינו עוגה נהדרת והכרזנו על הקמת היחידה לגיל הרך לאחר שמפקחת נועזת, נירה קדמן, ומנהלת אגף גני הילדים, פנינה מדליון, נתנו את אישורן לכך. פרופ' טיאנו גזר את הסרט ובירך אותנו לתחילת הדרך.

 

פרסמנו בכל מרחב פתח תקוה פרטים על הטיפול שאנו מעניקים לילדים והחלו להגיע פניות לגבי ילדים שהתקשו להסתגל לגן בקהילה, ילדים עם בעיות אלימות, דיכאון ועוד. רק בשנת 97' עברנו למשכננו הנוכחי, לאחר שגב' חיה אביבי גייסה תרומה נכבדה ביותר לצורך המבנה ותכולתו. 

 

כיום מטופלים במחלקה מדי שנה כ-110 ילדים בגילאי 3-7 שנים. 26 ילדים נמצאים בטיפול יום במחלקה וכ-80 ילדים בגילאי גן וכיתה א' בטיפול אמבולטורי במרפאת המחלקה. הילדים מאותרים החל מגיל 3 כסובלים מפתולוגיות קשות, הפרעות התפתחותיות ומהפרעות הסתגלות והתנהגות עם מקור רגשי, אורגני או משולב. 

 

 

שעות פעילות הגן הן מ-8:00 עד 15:30 ובחופשות במתכונת של קייטנה, מ-8:00 עד 12:45, עד ה-15.8. 

 

בעת שהותם במחלקה לומדים הילדים בגן ילדים לפי תכנית משרד החינוך לחינוך המיוחד. צוות הגן כולל גננות מומחיות בחינוך מיוחד, סייעות חינוך מיוחד, בנות שירות לאומי, מורה לטבע, מורה למחשבים, מורה להתעמלות ומתנדבות גמלאיות של מערכת החינוך. במסגרת המחלקה פועלות שתי כיתות גן, כשבכל אחת 8 ילדים, ולכל גן מצטרפים למשך 3 ימים עוד 5 ילדים, אשר משולבים בימים האחרים בגנים בקהילה. לגבי ילדים אלה מתקיים קשר אינטנסיבי עם הגננות בקהילה באמצעות ביקורים סדירים של פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית לצורך תיאום העבודה הטיפולית-חינוכית. בנוסף, נערך בגן בקהילה ביקור של גננת המחלקה, מנהלת המחלקה והמטפלת האישית של הילד (Case manager) לצורך תיאום העבודה המשותפת. כחודשיים לאחר תחילת הלימודים, מוזמנת הגננת מהקהילה בליווי פסיכולוגית השפ"ח והמפקחת להיכרות במחלקה ולמפגש עם כל מטפליו של הילד. 

 

הצוות הטיפולי כולל מנהלת מחלקה ושתי פסיכיאטריות בכירות לילדים האחראיות כל אחת על אחד הגנים. במסגרת תפקידן הן מקיימות ישיבות צוות והדרכות לצוות הגן שלהן. בנוסף, כולל הצוות הטיפולי גם פסיכולוגיות קליניות של הילד, פסיכולוגית חינוכית התפתחותית, עובדות סוציאליות קליניות, מרפאות בעיסוק, קלינאיות תקשורת, מטפלות באמנות, מוזיקה ותנועה, מטפלות באמצעות בעלי חיים ומטפלת ב-CD (Cognitive Development). קיימת הדרכה שוטפת לכל בעלי המקצוע במחלקה על ידי הצוות הבכיר.

 

אנו מלווים את קליטתו המלאה של כל ילד בכיתה א'. קיים קשר הדוק עם המחנכת, היועצת והפסיכולוגית, כולל ביקור והדרכה בכל הקשור לטיפול בילד. 

 

 

הטיפול האמבולטורי ניתן במרפאה שבמסגרתה מטופלים 80-90 ילדים בשנה. הטיפול האמבולטורי כולל ילדים המופנים ישירות למרפאה וילדי מחלקה שעלו לכיתות א' או השתלבו באופן מלא בגנים בקהילה. במסגרת אמבולטורית ניתן טיפול פסיכולוגי פרטני מלווה בהדרכת הורים, טיפול דיאדי, משפחתי או קבוצתי, וקיים קשר הדוק עם הגננת וצוות ביה"ס בקהילה.

 

הילדים מגיעים למחלקה באמצעות תחנות לבריאות המשפחה, רופאי ילדים ומשפחה, מרפאות ילדים בבי"ח שניידר, מכונים להתפתחות הילד, גננות, שירות פסיכולוגי חינוכי, שירותי רווחה, מרפאת מבוגרים בבי"ח גהה (ילדי המטופלים) ופנייה עצמית.

 

 

הפרעות התנהגות (8 אחוזים) המלוות לעתים בהפרעות נלוות כדיכאון (4 אחוזים), ADHD (69 אחוז) ועוד; הפרעה מרדנית מתנגדת (16 אחוז); הפרעות התפתחותיות רחבות היקף (24 אחוז); מצבי חרדה קשים (8 אחוזים) כולל מוטיזם אלקטיבי (4 אחוזים) ו-OCD (4 אחוזים); הפרעות תקשורת והתקשרות (28 אחוז); מצבים פוסט טראומתיים (4 אחוזים); הפרעות הסתגלות (8 אחוזים); בעיות רגשיות והתנהגותיות על רקע בעיות בקשר ראשוני (20 אחוז); בעיות אכילה והאכלה (4 אחוזים); בעיות בשליטה בצרכים (4 אחוזים); טיקים (8 אחוזים); מצבים פסיכוטיים (4 אחוזים); הפרעה גבולית של גיל הילדות (4 אחוזים). בעיות על רקע חוסר תיפקוד או לקות בתיפקוד הורי, מתח או גירושין (52 אחוז).

רוב הילדים סובלים גם מהפרעות התפתחותיות נלוות (51 אחוז) והפרעות בוויסות רגשי, תחושתי ו/או התנהגותי (30 אחוז).

יש לציין שהילדים המופנים הינם מכל קשת האוכלוסייה.

 

 

תהליך האבחון כולל מפגש עם כל המשפחה, בדיקה פרטנית של הילד ע"י פסיכיאטרית לילדים, מפגש עם ההורים, מילוי שאלונים ע"י ההורים, איסוף אינפורמציה מרשויות שונות איתן היה הילד בתהליך אבחוני או טיפולי, אינטגרציה של כל החומר ואבחנה משוערת, דיון והמלצות ומפגש סיכום עם ההורים בהשתתפות הפסיכיאטרית שבדקה את הילד.

 

תהליך הרחבת האבחון במסגרת טיפול יום כולל בדיקת ריפוי בעיסוק, בדיקת קלינאית תקשורת, בדיקה גופנית, בדיקה נוירולוגית, בדיקת מיקוד ראייה ושמיעה. 

בתום התהליך נבנית תכנית לימודית אישית (תל"א) ותכנית טיפולית לילד ולמשפחתו. התכנית משלבת מרכיבים המתייחסים להפרעה הראשונית ההתפתחותית, להפרעות הנפשיות ולבעיות בקשרים הראשונים של הילד עם הוריו. 

 

במהלך שהותו של הילד במחלקה נערכות שלוש פגישות של ההורים עם הצוות המטפל בילד לצורך עדכון. הראשונה, כחודשיים לאחר תחילת הלימודים להצגת התל"א בפני ההורים. השניה, לסיכום חצי שנתי בינואר-פברואר. והשלישית, בחודש יולי, בסיום שנת הלימודים.

 

 

סוגי הטיפולים הניתנים במחלקה כוללים טיפול פסיכולוגי (ע"י פסיכולוגיות ועובדות סוציאליות קליניות), מעורבות עובדת סוציאלית המעבירה ידע בנוגע למיצוי זכויות ושמירת רווחת הילד בתוך משפחתו, טיפול בתנועה, טיפול במוזיקה, טיפול באמצעות אמנות, טיפול בריפוי בעיסוק, טיפול בריפוי בדיבור, טיפול בפינת החי, טיפול ב-CD עפ"י שיטת מילר מבוסטון, סיעוד העוסק בהיגיינה: מניעת מחלות, פיתוח הרגלי חיים, מעקב אחר גדילה והתפתחות, הקפדה על אכילה מאוזנת ובריאה, הדרכת הורים במתן תרופות ובהתנהלות יומיומית ועוד. טיפול תרופתי ניתן על פי הצורך לאחר ביצוע בדיקות דם ואק"ג, בהשגחת צוות הפסיכיאטריות של המחלקה.

 

ההורים מהווים חלק בלתי נפרד מהטיפול בילדיהם. הם משתתפים בקבוצות הורים וילדים באמנות או בתנועה ומקבלים הדרכה שוטפת מהמטפל של הילד בתהליך הבנתם וקבלתם את הבעייתיות של ילדם, רכישת דרכי התמודדות וטיפול.

 

כל ילד נחשף לטיפול באמצעי הבעה שונים כטיפול פרטני או במסגרת קבוצות הנערכות בגן.

במחלקה קיים מערך של חונכות בהתנדבות, סטודנטיות לפסיכולוגיה, אשר מבקרות את הילדים בבתיהם בשעות אחה"צ, ומודרכות ע"י איש צוות קליני מהמחלקה.

לכל ילד יש Case manager אשר לרוב הוא המטפל הראשי שלו ומרכז את כל הטיפול בו.

 

 

קיימות ישיבות צוות מחלקתיות אחת לשבוע, בהן ניתן עדכון שוטף על מצבם של הילדים, מתקיים דיון על ילדים אמבולטוריים, מתקיים סמינר קריאה ומתבצעת הדרכה על סוגים שונים של טיפולים קליניים. כמו כן, אחת לחודש נערכות ישיבות חטיבתיות בהן כל מחלקה מציגה בתורה מקרה קליני ומתקיים דיון.

 

 

נערכים ביקורים סדירים בגן בקהילה ומתן הדרכה לגננת. קיים קשר שוטף עם השירות הפסיכולוגי החינוכי ואנו משתתפים בוועדות שילוב והשמה. קיים קשר רציף עם בתי הספר, המחנכת, היועצת והפסיכולוגית. קיים קשר עם שירותי הרווחה לגבי תכניות התערבות קהילתיות ואנו משתתפים בוועדות החלטה. קיימת פעילות התנדבותית בגן של חיילים, בתי ספר, גני ילדים ומתנדבים מחברות פרטיות.

 

 

חלק מאוכלוסיית ילדים זו אשר בעבר לא הייתה מגיעה למערכת החינוך בקהילה מחוסר יכולת להשתלב ונזקקה למסגרת של אשפוז פסיכיאטרי, מצליחה היום ברובה הגדול (כ-70 אחוז) להשתלב בכיתות משולבות או מיוחדות בבית ספר רגיל או בבית ספר לחינוך מיוחד, לאחר שנה או שנתיים במחלקה. חלק מהילדים שהתקבלו לתכנית מלאה בגן מצליחים להשתלב עוד במהלך שהותם במחלקה בגנים בקהילה.

 

 

מתקיימת הוראה במחלקה למתמחים בפסיכיאטריה לילדים ונוער, לסטודנטים לרפואה, מתמחים בפסיכולוגיה קלינית והתפתחותית, פרקטיקניות בפסיכולוגיה, סטודנטים לעבודה סוציאלית, סטודנטים לטיפול בהבעה וריפוי בעיסוק, סטודנטים לפסיכולוגיה כחונכים, סטודנטים לטיפול באמצעות חיות מחמד וסטודנטים לחינוך מיוחד. המחלקה מוכרת על ידי אוניברסיטאות תל אביב, בר אילן וחיפה (אוניברסיטאות בן גוריון והעברית-לאלקטיב בסטז'), והסמינרים לוינסקי, הקיבוצים ואורות. 

צוות המחלקה החינוכי והטיפולי כולו עובד בתיאום מלא ובאווירה של שיתוף פעולה ותרומה הדדית על מנת לתת מענה לצרכים המיוחדים של כל ילד.