ריצה היא פעילות גופנית עם יתרונות מרובים כגון שיפור תפקודי הלב והריאות, הפעלת קבוצות שרירים מרובות, חיזוק עצמות, שריפת קלוריות, זירוז חילוף החומרים, שיפור מצב הרוח ותפיסת העצמי ושיפור בערכי לח״ד, שומנים וסוכר בדם ועוד.
רצים מתחילים שמצליחים להתאמן באופן סדיר ולהשלים ריצת 5 ק״מ נוטים לנסות ולהגדיל את מרחק הריצה ל-10 ק״מ, חצי מרתון וחלקם אף מתחילים לחשוב על ריצת מרתון מלאה (42.195 ק״מ).
שמה ותהילתה של ריצת המרתון מגיעות מגיבור האגדה היוונית פידיפידיס, שרץ מהעיר מרתון לאתונה במאה החמישית לפני הספירה להודיע על ניצחונה של יוון על פרס. בסופה של האגדה, שאולי פחות ידוע לחובבי הריצה המתחילים, מודיע השליח המותש על הניצחון, קורס ומת.
בקהילה הרפואית אין עדיין הכרעה באם יתרונות הריצות הארוכות עולות על הסכנות הכרוכות בהן. בעוד אימון נכון, תזונה מספקת, ציוד ראוי והימנעות מפציעות יכולה לאפשר כמעט לכל אדם להשלים את הריצה, חשוב להבין את הסכנות וההכנות הדרושות לפני ששוקלים להתחיל להתאמן למרתון הראשון.
הסכנות הצפויות בריצה למרחקים ארוכים
היפותרמיה בעוד פגיעת האקלים השכיחה בעולם ברצי המרתון היא היפותרמיה (ירידה בחום הגוף), את האקלים הישראלי מאפיינת יותר פגיעת ההיפרתרמיה (עלייה קיצונית בחום הגוף). פגיעה זו נגרמת משילוב של הטמפרטורה הסביבתית, פעילות גופנית עצימה, ביגוד המונע הזעה מספקת, העדר התאמה הדרגתית של הגוף לחום, התייבשות, אחוז רקמת שומן גבוה וחסר כושר.
אירועים לבביים אירועים לבביים נוטים לתפוס את תשומת הלב הציבורית אחרי פעילות גופני עצימה, באם מדובר בשחקן כדורגל, אתלט מקצועי או רץ מרתון חובב. למרות הנטייה לחשוב שמדובר בתופעה שכיחה, מחקרים מצאו כי אירועים לבביים כגון דום לב, התקף לב והפרעות קצב בריצות למרחקים ארוכים קורים בשיעור של 1: 200,000 רצים ובגברים בריצת מרתון 1: 50,000.
שינויים ניווניים למרות העומסים החוזרים המוטלים על הגפיים התחתונות בריצות ארוכות, לא נמצא כי רצים למרחקים ארוכים סובלים יותר משינויים ניווניים בברכיים ובירכיים. יחד עם זאת, ברצים הסובלים מפציעות בגפיים התחתונות עקב מאמץ יתר או חבלה, אותם עומסים יכולים לגרום לשינויים בלתי הפוכים במפרקים. ישנה חשיבות עצומה לטפל בפציעות כראוי ובמידה ויש שינויים בלתי הפיכים במפרקים, להימנע ככל הניתן מריצות ארוכות.
פגיעות משימוש יתר מתיחות שרירים, יבלות, התכווצויות שרירים, שברי מאמץ, שפשופים בעור, סחרחורות והתעלפויות שכיחים בזמן אימוני ריצות ארוכות. עם עליית נפח האימונים מופיעות גם תופעות כגון כאבי גב ומפרקים שונים, הפרעות עיכול, ירידה במשקל, הפרעות במערכת החיסון ועוד.
לסיכום: לריצות הארוכות יתרונות משמעותיים על פעילויות גופניות אחרות אך הן נושאות בחובן גם סכנה. למרות הדעה הרווחת, כמעט כל אדם יכול לבצע ריצות ארוכות אך דרושה לשם כך הדרכה נכונה, הכנה נאותה, סבלנות והרבה הרבה התמדה.
ד"ר אהוד אטון, מנהל יחידה לניתוחי כתף ופציעות ספורט ביונתן - המרכז הישראלי לבריאות המפרק והגב, מנהל השירות לניתוחי כתף ורפואת ספורט בבית החולים "ברזילי" באשקלון