ליהנות ולא לסבול

אין דבר מתסכל יותר עבור מטופל או מטופלת מאשר לסבול מכאב ולשמוע מהרופא שאין דרך לטפל בו. על אחת כמה וכמה כשמדובר בכאבים שנחווים בזמן פעולה אינטימית ומשמעותית כל כך כמו קיום יחסי מין. מחקרים מצביעים על כך כי 10%-15% מהנשים סובלות מכאבים בזמן קיום יחסי מין או כתוצאה מהם. הסיבות הפיזיולוגיות הנפוצות ביותר לכך הן פטריה וגינלית, דלקת מקומית, קרום בתולין שלא נקרע עד הסוף, מחלת מין כגון הרפס, יובש כתוצאה משינויים הורמונאליים כמו הריון או גיל המעבר, ושימוש בגלולות או בתרופות אחרות, אפילו תרופות נגד צינון ואלרגיה. ברוב המקרים הללו, פניה לרופא גניקולוג מובילה לזיהוי הבעיה ולפתרונה על הצד הטוב ביותר. אולם לעיתים נגרמים כאבים במהלך קיום יחסי מין מסיבות מוכרות פחות.

חשוב לזכור – אישה בריאה היא בהגדרה אישה אשר יכולה לקיים יחסי מין ללא כאבים. כאבים ביחסי מין, בין שיש להם מקור פיזי או אנטומי מובהק ובין אם לא, אינם מצב תקין ואין לתת לו להמשך. במיוחד, מכיוון שבמקרים רבים מלווים את הכאבים תחושות של בושה, בגידה של הגוף, פגיעה בנשיות, דימוי גוף שלילי, הימנעות ממערכות יחסים ועוד. תחושות אלו משפיעות על כל תחומי החיים, לא רק על המיניות או על הזוגיות, והן רק מתעצמות אם לאחר שהאישה מצליחה להתגבר על המבוכה ולפנות לרופא היא מקבלת תגובות שמבטלות את הקשיים שלה, לעתים כתוצאה מחוסר ידע או מודעות.

 

להלן יפורטו חלק מהסיבות המוכרות פחות לכאבים ביחסי מין, ואפשרויות הטיפול בהן

 

 

וגיניסמוס הוא הפרעה נפשית שבמסגרתה מתרחשת התכווצות בלתי-רצונית של השרירים בכניסה לנרתיק ובפי הטבעת באופן שלא מאפשר חדירה. לתופעה זו יכולות להיות דרגות חומרה, כאשר לעיתים החדירה אפשרית אך כואבת ולעיתים אינה אפשרית כלל, אפילו לא בזמן בדיקה גניקולוגית, ובמקרים נדירים יש אף התפשטות של התופעה לשרירים הטבעתיים שבפה ויש קושי בביצוע בדיקת שיניים! מבדילים גם בין וגיניסמוס ראשוני, שבמסגרתו האישה מעולם לא הצליחה לאפשר חדירה לבין וגיניסמוס משני, שבו האישה חוותה בעבר יחסי מין עם חדירה ואלה הפכו לכואבים או לבלתי אפשריים בשלב מאוחר יותר. 

 

המקור הנפשי של הבעיה עשוי להיות טבוע בילדות: לעיתים מדובר בנשים שקיבלו חינוך שמרני במיוחד שבמסגרתו הגוף ובמיוחד איברי המין נתפסו כאסורים או טמאים. אלו יכולות להיות גם נשים שחוו חוסר פרטיות קיצוני בילדותן והרגישו שגופן הוא מקום המפלט הפרטי היחיד שלהן. גם טראומה מינית עשויה להביא להיווצרותו של וגיניסמוס. בין אם מדובר בתקיפה מינית ממש או בתוקפנות פיזית או מילולית שנחוותה בעבר מצד גבר. במקרה של וגיניסמוס משני, פעם ראשונה כואבת או לא רצויה עשויה להשפיע על תגובה רפלקסיבית של הגוף בפעמים הבאות, שלא תאפשר חדירה. 

 

נשים הסובלות מווגיניסמוס נוטות לחשוב שהן צרות מדי או "לא בנויות" נכון כדי לאפשר חדירה. הדימוי העצמי והמיני שלהן נפגע. לעיתים הן נמנעות במודע מיצירת קשרים עם בני זוג, מחשש שיאלצו לקיים יחסים, או לחילופין מקיימות יחסי מין כואבים במשך שנים מתוך מחשבה שכך נגזר עליהן לחיות. 

כאמור, התופעה נחשבת להפרעה נפשית, אולם בחלק מהמקרים נמצא גם גורם פיזי. 

אם אישה מתלוננת על תחושת צריבה שמופיעה עם תחילת יחסי המין, מתחזקת במהלכם וחולפת רק לאחר דקות, שעות או אפילו ימים, יתכן שמדובר בווסטיבוליטיס – סוג מיוחד של דלקת ברקמות בכניסה לנרתיק (מבוא הערייה). המחלה יכולה להופיע בכל גיל, אולם היא נפוצה יותר בקרב נשים בהירות עור בגיל 20 עד 30, ברוב המקרים טרם הלידה הראשונה. מופיע הכאב לעתים לא רק בזמן קיום יחסי מין אלא גם בזמן שימוש בטמפון, ישיבה ממושכת ואף לבישת מכנסיים צמודים כגון ג'ינס. עם זאת, לעתים קרובות לא נמצאות בבדיקה גינקולוגיתעדויות ברורות למחלה. 

 

אין כרגע תמימות דעים בין החוקרים לגבי השאלה מה גורם לכאב. בעבר מקובל היה לחשוב שהתופעה פסיכוסומאטית. כיום מניחים שהגורם עשוי להיות זיהום מקומי או מחלת מין, למשל הרפס. אחת ההשערות היא ששימוש ממושך באנטיביוטיקה, למשל לצורך טיפול בפטריה וגינלית, יכול להביא לווסטיבוליטיס. אפשרות נוספת היא שהצטברות אוקסלטים ברקמות המקומיות של הנרתיק היא שגורמת להופעת הווסטיבוליטיס.

 

מעבר לפגיעה המשמעותית באיכות החיים, בחוסר היכולת לתפקד כראוי בעבודה ובחברה (נשים רבות נמנעות מיצירת קשרים חברתיים מחשש שיאלצו להגיע בסופו של דבר לקיום יחסים) ואפילו לא להתלבש כפי שרוצים, וסטיבוליטיס יוצר מעגל קסמים של כאב וחשש מכאב, שמוביל בתורו להתכווצות ויובש אשר גם הם מקשים על החדירה. כמעט בכל המקרים של וסטיבוליטיס קיים גם וגיניסמוס משני בשל זיכרון הכאב מניסיונות החדירה הקודמים. 

 

אנדומטריוזיס

אנדומטריוזיס היא מחלה גינקולוגיתהמתבטאת בצמיחה של רירית הדומה לרירית הרחם מחוץ לחלל הרחם וגורמת בין היתר לכאבי בטן ואגן, דימום וסתי קשה ומשתק וכן לכאבים בחדירה, במיוחד חדירה עמוקה. האבחון מתבצע בשלב ראשון באמצעות בדיקת אולטרסאונד ולאחר מכן יתכן שיהיה צורך בבדיקה לפרוסקופית של חלל הבטן והאגן. כמו במקרה של וסטיבוליטיס, לעיתים קרובות אם האישה מגיעה לרופא עם תלונה על כאבים ביחסי מין ולא מדווחת על שלל סימפטומים אחרים שנראים לה לא קשורים, אין אפשרות  לראות שום סיבה לכאבים בבדיקה גינקולוגית רגילה. 

 

קיום יחסי מין עלול להחמיר כאבי בטן בקרב נשים הסובלות מתסמונת המעי הרגיז. עם זאת בחוויה של האישה, ובמיוחד אם אינה יודעת, כמו רבים אחרים, שהיא סובלת מתסמונת זו, כל קיום יחסי מין מלווה בכאבי בטן קשים ובהחמרה של בעיות העיכול. כמו כן תסמונת המעי הרגיז עלולה להפחית חשק מיני ואישה שמקיימת במצב כזה יחסים עשויה לסבול מיובש וגינלי שגם הוא אחד מהגורמים לכאבים ביחסי מין. ושוב, בבדיקה גינקולוגית רגילה – אין כל סיבה לכאב. 

 

 

אני בוחר לכתוב על הטיפול כמקשה אחת, למרות שצריך כמובן להתאים את הטיפול הנכון לכל בעיה, מכיוון שחשוב לי להדגיש בפני נשים הסובלות מכאבים בזמן קיום יחסי מין שטיפול הוא אכן אפשרי וקיים. יחסי מין אמורים להיות מהנים ובוודאי נטולי-כאב והם אכן יכולים להיות כאלה. חשוב מאוד לא לוותר ולהתעקש להפסיק לסבול. בנוסף, ברגע שמעורב כאב בחוויה כל כך אינטימית ורגישה כמו יחסי מין, המרכיב הרגשי ממלא תפקיד חשוב בלי קשר לשאלה מה הגורם לכאב. לכן בכל מקרה של כאבים ביחסי מין הטיפול יכלול, בנוסף לטיפול הפסיכותרפי בשיחות, גם עבודה עם פיזיותרפיסטית של רצפת האגן וטכניקות של ביופידבק על מנת לשקם את שרירי רצפת האגן, להכיר את הגוף וללמוד לאהוב אותו ואת התחושות הנעימות שהוא מפיק, ולא לפחד ממנו ומהכאב שחווינו עד כה. 

במקרה של וגיניסמוס מתבצעת לעיתים עבודה עצמית של המטופלת עם מרחיבים כדי להרגיל את הגוף לחדירה. במקרה של וסטיבוליטיס יתכן שיוצע טיפול תרופתי חליפי לאנטיביוטיקה, משחות לטיפול בדלקת ומעבר לדיאטה דלת אוקסלטים. במקרה של אנדומטריוזיס יתכן שטיפול תרופתי או אפילו ניתוחי במוקדי הצמיחה של הרירית ישפיע גם על איכות חיי המין וכך גם במקרה של תסמונת המעי הרגיז. חשוב להדגיש שוב - יחסי מין תקינים אינם צריכים לכאוב! לא נכון לנסות להתעלם מהבעיה ולקיים יחסי מין כואבים. זאת דרך פעולה אשר רק צפויה להחמיר את הבעיה בתחום המיני וליצור עוד שלל בעיות בתחום דימוי גוף, זוגיות וסיפוק כללי. ברוב המקרים אפשר למנוע את הכאב בטיפול נכון ולכן מומלץ לכל אישה הסובלת מכאבים בזמן קיום יחסי מין לפנות לרופא סקסולוג ולקבל טיפול.