דלקת עור אטופית (Atopic Dermatitis) המכונה בלשון העממית ״האסטמה של העור״ הינה מחלת עור השכיחה בגיל הילדות ושכיחותה בעולם המערבי עולה בתלילות בעשורים האחרונים. המחלה הינה בעלת רקע גנטי והינה חלק מקבוצת המחלות האטופיות הכוללות את האסטמה הנשימתית, הנזלת האלרגית , דלקת הלחמיות האלרגית ורגישות לעקיצות ולדברי מזון. אצל הילד החולה בדלקת עור אטופית יכולה המחלה להופיע בנפרד או ביחד עם אחת או יותר מחלות אטופיות אחרות. קיים גם סיכוי שהילד הסובל מ"אטופיק דרמטיטיס" יפתח במהלך חייו, בגיל מאוחר יותר, מחלות אטופיות נוספות. היום ישנן עדויות מדעיות לכך כי תופעה זו הנקראת ״המצעד האטופי״ (Atopic March) יתכן ויכולה להימנע בעזרת טיפול מוקדם במחלה האטופית בעור.
אטופיק דרמטיטיס מופיעה לרוב בשנה הראשונה לחיים כאשר כ 80% מהמקרים יבואו לידי ביטוי עד גיל 5 שנים.
מהי שכיחות המחלה?
שכיחות אטופיק דרמטיטיס בעולם המערבי מגיעה ל 20% מאוכלוסיית הילדים ואילו במדינות מתפתחות שיעור הלוקים במחלה הוא של אחוזים ספורים בלבד, עם נטייה לאטופיק דרמטיטיס בערים הגדולות בעיקר באזורים מתועשים ופחות באזורים כפריים. השכיחות של אטופיק דרמטיטיס בקרב ההורים לילד הלוקה במחלה יכולה להגיע עד לכדי שני שליש מהמקרים. עד לשני שליש מאלו הסובלים מהמחלה. במחקרים נמצאו מספר גנים אשר במצבים בהם חלה בהם פגיעה תיתכן הופעת אטופיק דרמטיטיס למשל הגן לפילגרין. יחד עם זאת, כיום אי אפשר לאפיין במדויק את הסיבה הגנטית למחלה אשר יתכן והיא קשורה למספר פגמים המובילים לתמונה קלינית דומה. למרבית חולי אטופיק דרמטיטיס או לבני המשפחה הקרובים אליהם רקע של קדחת השחת או אסטמה.
מהם התהליכים המתרחשים בגוף?
למרות המחקר הרב הנערך בנושא זה אין עדיין תשובה חד משמעית מקובלת בנושא זה. הסברה היא כי נוצר שילוב של נטייה גנטית עם פגם במערכת החיסונית, וכישלון של העור בתפקידו כחיץ בפני גורמים זרים חיצוניים. הפגיעה בתפקידו של העור כחיץ כלפי הסביבה באה לידי ביטוי ביובש של העור, הזעה מוגברת וגרד כתוצאה מכך. העור חדיר יותר לגורמים מהחוץ כגון אלרגנים ומזהמים. הסימפטום העיקרי במחלה הינו היובש והגרד האטופי המחייב את הטיפול בילד הן בשל הסבל הכרוך בגרד והן בגלל תופעות נלוות של זיהום העור כתוצאה מהגרד, של הפרעות בריכוז ובהתפתחות הקוגניטיבית המשניות להפרעות בשינה כל זאת בעקבות הגרד.
האם קיימים גורמים חיצוניים המחמירים לאטופיק דרמטיטיס?
מעבר לגורמים הפנימיים קיימים מספר גורמים היכולים לגרום להתפרצות או החמרה באטופי דרמטיטיס כגון סטרס נפשי, מזג אוויר יבש וחם, מזהמים שונים הן חיידקים והן וירוסים, חומרים מגרים כגון חומרי ניקוי. כפי שציינו לסביבת המגורים בעיקר באזורים מתועשים, גם כן השפעה לא מבוטלת על אטופיק דרמטיטיס.
ממה יסבול חולה אטופיק דרמטיטיס?
התלונה העיקרית באטופיק דרמטיטיס היא הגרד היכול להגיע למצב בלתי נסבל, מלווה בהפרעות בשינה ובתיפקוד. פריחה אופיינית מופיעה במקביל לגרד כאשר היא מאופיינת בהחמרות והטבות, אך לעיתים קרובות תהפוך לכרונית בדרגות עוצמה משתנות. הפריחה עצמה מורכבת מנגעים קטנים מורמים מעל פני העור המתמזגים לרבדים אדומים ועליהם לעיתים קשקשים מלווים לרוב בסימני גרד. החדירות הרבה של העור בשילוב הגרד גורמים לעיתים מזומנות לזיהום משני של העור. במקרים של מחלה מתמשכת העור הופך מעובה יותר מחוספס וקשה.
מיקום הפריחה משתנה בהתאם לגיל. בתינוקות היא תופעה לרוב על פני הלחיים, הקרקפת והצוואר, עם התפשטות לגוף ובעיקר למרפקים וברכיים. אזור החיתול לרוב לא יהיה מעורב. בילדים הפריחה תימצא בשכיחות הגבוה ביותר באזור הקיפולים, כלומר צוואר, ברכיים ומרפקים, שורשי כפות הידיים והקרסוליים, כמובן תיתכן מעורבות נרחבת של הגוף כולו. במבוגרים האזורים המעורבים בעיקר הם הפנים והצוואר, בית חזה והגפיים.
הטיפול באטופיק דרמטיטיס
הטיפול בילד החולה ב"אטופיק דרמטיטיס" הינו ראשית לכל טיפול בסביבת החיים של הילד. יש צורך להרחיק מהסביבה אלרגניים ספציפיים (המאובחנים בתצפיות או בתבחיני עור) ואלרגנים בלתי ספציפיים (סבונים, קרמי לחות שאינם רפואיים, הזעה, בדים סינטטיים, אבק, דשא ועוד רבים אחרים). אלרגניים אלו מאתגרים את העור ואחראים במידה רבה להתפרצויות של המחלה ולקושי בשליטה במהלכה. הדרכה נכונה של ההורים כיצד ליצור סביבה מעוטת גירויים אלרגניים, כיצד לטפל בילד בעת התקף חריף, כיצד להתמודד עם הגרד הלילי (באמצעים שאינם רפואיים אלא בשינויים בסביבה ובגישה תומכת ומבינה לסבלו של הילד) תביא לירידה בשכיחות התפרצויות המחלה ובשיפור איכות חייו של הילד האטופי.
כפי שאנו יודעים הרפואה המונעת נמצאת בראש המאבק בכל מחלה, כמו גם באטופיק דרמטיטיס. אחת הנקודות החשובות היא ההיגיינה האישית. כפי שציינו המחלה יכולה להחמיר בזמן זיהומים של העור ולכן שמירה על ניקיון הגוף מהווה נדבך חשוב בטיפול. יחד עם זאת לרחצה ישנם מספר כללים. עדיף לטבול באמבטיה למשך מספר דקות תוך שימוש בשמני אמבט מאשר להתרחץ במקלחת. המים צריכים להיות פושרים, מים חמים יגרמו להתפרצות גרד. יבוש העור עדיף שיעשה על ידי הספגה ולא בשפשוף, ולאחר מכן מומלץ להשתמש בקרם לחות המונע התייבשות של העור. כדאי למרוח קרם לחות מספר פעמים ביום וכך נמנע יובש וגרד. הביגוד צריך להיות אוורירי וקל, עדיף מכותנה ולא מצמר. הסביבה המועדפת היא טמפרטורה של 24 מעלות עם לחות בינונית. כפי שהדבר נכון לבעיות בריאותיות רבות, גם באטופיק דרמטיטיס מתח מהווה גורם מחמיר ולכן עדיף לנסות ולהוריד מתחים עד כמה שאפשר.
טיפול תרופתי כן או לא?
תמיד נשאלת השאלה אולי עדיף בלי תרופות, אולי רק משהו טבעי? התשובה היא כן אך תלוי באילו מצבים. אם אין צורך בטיפול תרופתי הרי הוא מיותר ולא נמליץ עליו. יחד עם זאת קיימים מצבים בהם הטיפול הכרחי ושימוש בו ימנע התדרדרות של המצב והחרפה באטופיק דרמטיטיס. משחות סטרואידליות משמשות לעיתים תכופות בטיפול באטופיק דרמטיטיס. יעילותם רבה ומוכחת ולעיתים אין אפשרות להימנע מהשימוש בהם. עם זאת שימוש מושכל ימנע את תופעות הלוואי הקיימות בהם כבכול תרופה.
משחות אנטיביוטיות יעזרו לנו להילחם במזהמים הנוטים להתיישב על עורם של חולי אטופיק דרמטיטיס ולגרום להחרפה במצב העור.
סוג נוסף של טיפול מקומי הוא משחות אימונומודולטוריות, הפועלות על מערכת החיסון שאף היא פועלת בצורה לקויה באטופיק דרמטיטיס. משחות אלו מסוגלות להפחית את פעילות מערכת החיסון במקום המריחה בלבד, ללא ספיגה משמעותית וכך למנוע תופעות לוואי כלליות מהן.
במידה והטיפול המקומי לא מספק יש צורך לעבור לטיפול סיסטמי. טיפולים אלו כוללים תרופות אנטיהיסטמיניות העוזרות לנו להתגבר על הגרד הקשה והמטריד ממנו סובלים חולי אטופיק דרמטיטיס. טיפול אנטיביוטי פומי נמצא יעיל מאד במצבים בהם קיימת החמרה באטופיק דרמטיטיס על רקע זיהום משני של העור. במצבים קשים יותר ישנה אפשרות לטיפול בפוטותרפיה כלומר קרינת אור באורכי גל ספציפיים שנמצאו יעילים למטרה זו. חשוב להדגיש כי אין המדובר בקרינה הניתנת לחולים במחלות גידוליות, אלא ניצול חלק קטן מספקטרום קרני השמש. טיפולים נוספים במצבים חמורים כוללים תרופות שונות כגון ציקלוספורין הניתנות לתקופות קצובות עד להשגת שיפור במצב.
אטופיק דרמטיטיס יכולה להיות מחלה מאד מתסכלת מעצם העובדה שהינה בדרך כלל ממושכת. יחד עם זאת במרבית המקרים חומרת המחלה פוחתת עם השנים ככל שהילד מתבגר, עד למצב שבו רק אחוז קטן מהילדים עם אטופיק דרמטיטיס נשארים מבוגרים עם אטופיק דרמטיטיס.
אטופיק דרמטיטיס אינה מחלה נעימה ויכולה להיות קשה אך בדרך כלל זה עובר, כלומר התקווה מוצדקת.
ד"ר אביקם הראל, מנהל היחידה לעור ילדים ומתבגרים, מחלקת עור, ביה"ח "דנה-דואק" לילדים, המרכז הרפואי תל אביב
ד"ר יעקב משיח, רופא בכיר ביחידה למחלות עור בילדים ומתבגרים, מחלקת עור, ביה"ח "דנה-דואק"
לילדים, המרכז הרפואי תל אביב