כפי שבני האדם נבדלים אחד מהשני בתכונות שונות בשל הבדלים גנטיים, גם גידולים סרטניים אינם בהכרח זהים. סרטן שד של אישה אחת יהיה שונה מסרטן השד של אישה אחרת. ככל שאנו מכירים טוב יותר את הגידול ואת מאפייניו, כך ניתן יהיה לטפל באותו חולה בצורה טובה יותר. זו, למעשה, הרפואה המותאמת אישית שמובילה למהפכה בטיפול בסרטן בפרט ובעולם הרפואה בכלל.
בעבר, קיבלו רוב חולי הסרטן טיפול זהה בהתאם לסוג הסרטן שלהם אך לא כל החולים הגיבו באותה מידה. כיום המצב שונה. רופאים יכולים לבחור טיפול "מכוון מטרה", כלומר טיפול המותאם לחולה לפי המידע המצוי על השינויים הביולוגיים שחלו בתאים והובילו להתפתחות התא הסרטני, וזאת במקביל לטיפול המקובל שהיה קיים עד כה, כמו ניתוח להסרת הגידול וטיפולי הקרנות.
הטכנולוגיות השונות שהופיעו במהלך השנים לפענוח הביולוגיה של התאים הסרטניים, הן שהובילו לפיתוח טיפולים ממוקדים בהתאם לפרופיל הגנומי של הגידול. רוב הבדיקות הגנומיות הקיימות בוחנות רק את ה-DNA, החומר התורשתי שבגרעין התא. אחת הבדיקות שהביאו לתוצאות המדויקות ביותר היא בדיקת Caris Molecular Intelligence (קאריס מולקולר אינטליג'נס), שהייתה השירות הראשון מסוגו לבניית פרופיל מולקולרי לגידול סרטני סולידי. גידול סולידי הינו גידול מוצק. הגידולים המוצקים נחלקים לשלושה סוגים: סרקומות, קרצינומות ולימפומות. דוגמאות לסרטן מוצק הם סרטן ריאות, סרטן שד, סרטן שחלות, סרטן מעי גס, סרטן לבלב, סרטן קיבה, סרטן ושט, גידולי ראש-צוואר, סרטן מוח, סרטן שלפוחית השתן והכליות, סרטן ערמונית, גידולים נוירואנדוקרינים , סרטן העור ועוד.
ייחודן של בדיקות מולקולרית כגון Caris (קאריס), הוא בכך שהן מאפשרות אפיון מולקולרי של הגידול דרך שלוש פלטפורמות שונות – DNA(דנא), RNA (רנא) וחלבון התא, ובכך מספקות לרופא מידע מדויק שמסייע לו לגבש את תכנית הטיפולים.
בפלטפורמת ה-DNA הבדיקה בוחנת פגמים מסוגים שונים כמו החלפת הרצפים, החלפת האותיות או הכנסת רצפים במקום הלא נכון. הבדיקה בוחנת את כל הרצף וכך הסיכוי שתחמיץ שינויים קטן יותר. הפלטפורמה השנייה הנבדקת היא ה-RNA, שמהווה את שרשרת התרגום של החומר הגנטי DNA בתהליך שבסופו של דבר יוצר את החלבון. גם ב-RNA יכולים להיווצר שינויים שלא נוצרו ב-DNA שבגרעין, כלומר המסר שיוצא החוצה עלול להשתבש ולגרום למחלת הסרטן. הבדיקות המולקולריות בוחנות את אותם השינויים שהתרחשו גם ב-RNA. הפלטפורמה השלישית היא החלבון, החומר שבונה את הייצור החי וקובע את התכונות שמבדילות בין גידול אחד לגידול האחר. תוצאות הבדיקה מאפשרות לזהות מהי טביעת האצבע המולקולרית של הגידול, היא מאתרת את אתרי המטרה בהם התרחשו השינויים הן ברמת החלבון, הן ברמת ה-RNA והן ברמת ה-DNA ומאפשרת להבין כיצד הגידול יגיב לתרופות השונות. כך הרופא יכול להתאים לחולה את הטיפולים הכימותרפיים, הביולוגיים והאימונותרפיים שיביאו לתוצאות הטובות ביותר.
מכיוון שמדובר באחת הבדיקות הוותיקות בשוק, היא נחקרה רבות במהלך השנים. במחקר הראשון שפורסם ב-2010 נמצא כי כאשר הרופא המטפל מכוון את הטיפול לפי תוצאות בדיקת Caris (קאריס) הוא יכול להשיג שליטה טובה יותר במחלה לעומת חולים שלא טופלו בהתאם לתוצאות הבדיקה, כמו כן המחקר בדק את משך השליטה במחלה באותו החולה לפני הבדיקה ואחריה ומצא כי תוצאות הבדיקה אפשרו להגדיר תרופות מתאימות שהאריכו את משך השליטה במחלה ב-30% לעומת הטיפול בקו הקודם באותו חולה, שטופל לפי טיפול סטנדרטי לפני שעבר את הבדיקה והתאמת הטיפול לפיה. בעקבות אותו מחקר החלו להתפרסם מחקרים נוספים שבדקו במחלות שונות את ההנחה הנ"ל שהתאמת טיפול לפי בדיקת CMI מאריכה את משך השליטה במחלה. מחקרים אלה הוכיחו גם הם כי באחוז ניכר מהחולים ניתן להאריך את משך השליטה במחלה ב- 30% לעומת הקו הטיפולי הקודם וגם להאריך את הישרדות החולים מעבר להישרדות המושגת בטיפול סטנדרטי. מחקרים אלה, שנערכו באופן בלתי תלוי, העניקו אמינות גדולה יותר למחקר הראשוני והגדילו את הביטחון בתוצאות הבדיקה וההמלצות הטיפוליות שניתנו ע"י האונקולוג המטפל לחולים.
לחקר הסרטן יש עוד דרך ארוכה, אך אין ספק כי ככל שהטכנולוגיות למיפוי מולקולרי של הגידול הסרטני יספקו מידע מדויק יותר, כך יגדלו סיכוייהם של חולים נוספים במחלת הסרטן לאריכות ימים.
ד"ר עופר פורים, מנהל השרות לגידולי מערכת העיכול, בית החולים האוניברסיטאי אסותא, אשדוד