הגדלת חזה – השפעות פסיכולוגיות

מאז סוף המאה הקודמת, כמות הניתוחים האסתטיים והפלסטיים עולה בכל שנה לכדי מאות אלפי הליכים וניתוחים באלפי חדרי ניתוח בארה"ב בלבד. על פי נתוני האגודה האמריקאית לכירורגיה פלסטיים ואסתטית משנת 2002, למעלה מ-2.5% מכלל הניתוחים וההליכים האסתטיים היו ניתוחי הגדלה ועיצוב מחדש של החזה (1). מעניין לציין, כי במקביל למספר הניתוחים הפלסטיים המבוצעים בכל שנה אשר נמצא בעלייה, עולה גם כמות ביטויי חוסר שביעות רצון מן המראה הקיים. נכון לשנת 2002 , כ- 56% הנשאלות בארה"ב , אינן מרוצות מגודל או צרת החזה שלהן. 

 

בישראל, ניתוחי הגדלת חזה תופסים כיום שיעור של לא פחות מ- 16% מכלל הניתוחים הפלסטיים (לא כולל הליכים אסתטיים המבוצעים במכוני יופי וללא השתתפות רופא) ושיעור המנתחים הפלסטיים ביחס לאוכלוסייה זהים לאלה בארה"ב - בממוצע מנתח פלסטי אחד לכל 50,000 ישראלים.

 

סיכום לשנת 2017 שפרסם האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית מגלה כי ניתוח הגדלת חזה הוא השלישי בשכיחותו בישראל, אחרי שאיבת שומן וניתוחי אף. נשאלת השאלה איזה מענה ניתן בישראל בנוגע להשפעות הפסיכולוגיות של ניתוחי הגדלת חזה על מטופלות, כיצד ניתן לצפות את ההשפעות הללו על כל מטופלת וכיצד ניתן להיערך בהתאם. 

 

 

האם ניתוח פלסטי משפר את המצב הנפשי  ואיכות החיים (ה- Well Being) של המטופלת?

ניתוחי הגדלת חזה מבוצעים בדרך כלל בנשים שמראה החזה שלהן קטן ולא אסתטי על פי תפישת היופי שלהן את עצמן. מדובר בנשים בעלות חזה קטן שלא התפתח, או חזה שהתדלדל ("הצטמק") בעקבות לידות והנקות, או ירידה משמעותית במשקל. בחלק מהמקרים, הגדלת החזה לבד אינה מספקת וכדי להקנות לחזה צורה זקופה וצעירה יש להוסיף להגדלת החזה גם הרמה של החזה. 

 

לצד ההבנה האינטואיטיבית כי תיקונים אסתטיים מקצועיים ואיכותיים משפרים את הדימוי האישי, את הביטחון העצמי ואת תפישת העצמי של מטופלות, בודקים מחקרים רבים את ההשפעות הפסיכולוגיות של הניתוחים הפלסטיים. מאותם מחקרים עולה כי הרוב המכריע של המטופלות אכן משפרות באופן ניכר ולטווח ארוך את דימוי הגוף, הביטחון העצמי, איכות החיים, הזוגיות, המיניות ותפישת הנשיות שלהן ועוד. עם זאת, ישנה קבוצה של מטופלות בהן הקשר בין הניתוח הפלסטי להגדלת החזה לבין שיפור בדימוי הגוף או השפעות פסיכולוגיות חיוביות, אינו מובהק. 

 

בשנת 2004 ביצעו מספר חוקרים בדיקה רוחבית לכלל המחקרים שהתפרסמו עד אז, בנוגע לקשר בין ניתוחים פלסטיים, דימוי הגוף והשפעות פסיכולוגיות (2). נבחנו 37 מחקרים שעסקו בקשרים בין ניתוחים פלסטיים, כשהנפוץ בהם הוא ניתוח עיצוב או הגדלת חזה, לבין שביעות רצון ומצב נפשי לאחר הניתוח. 

 

• גיל: נראה כי שביעות הרצון של מטופלים/ת מן המראה החיצוני שלהם לאחר ניתוח פלסטי, עולה עם השנים. אצל מטופלים/ת צעירים/ת במיוחד (מתחת לגיל 18) – ההשפעות הפסיכולוגיות לא תמיד מובהקות. 

• מגדר: נמצא כי נשים נוטות להביע שביעות רצון ולחוות השפעות פסיכולוגיות חיוביות יותר בשל ניתוח פלסטי, ביחס לגברים. 

• ציפיות מהניתוח: נמצא מתאם מובהק בין הציפיות מהניתוח לבין ההשפעות הפסיכולוגיות של הניתוח על המטופל או המטופלת. ככל שהמטופל מבין באופן שלם וברור יותר את ההשפעות הצפויות של הניתוח – כך עולה הסבירות לשביעות רצון ממנו.

• היסטוריית ניתוחים: מטופלים בעלי היסטוריה של ניתוחים פלסטיים שלא ענו לציפיות שלהם, הם בעלי סבירות נמוכה לשביעות רצון מהניתוח הנוכחי. 

• היקף השינוי המבוקש: ככל שהגדרת השינויים המבוקשים במהלך הניתוח היא יותר מרחיקת לכת – כך הסיכוי לשביעות רצון מלאה לאחר הניתוח פוחתת.  

• השפעות ומוטיבציות: יש מטופלים שבוחרים לעבור ניתוח פלסטי שלא מרצונם באופן מלא, אלא מתוך השפעות הסביבה, בן או בת הזוג, ההורים, וכדומה. במקרים של ניתוחים פלסטיים עקב השפעות חיצוניות, נראה כי ההשפעות הפסיכולוגיות ורמת שביעות הרצון פחותים ביחס לניתוחים פלסטיים המבוצעים ביוזמת המטופל באופן מלא.

• המצב הנפשי של המטופל: היסטוריה של דיכאון, חרדות, הפרעת גוף דיסמורפית (BDD) ומצב נפשי מעורער, עלולים להשפיע על תפישת תוצאות הניתוח וההשפעות הפסיכולוגיות בעקבות זאת. 

באופן כללי ניתן לומר, כי איסוף הנתונים במחקר האמור, מצביע על שביעות רצון גבוהה מניתוחים פלסטיים, בנושא הגדלת חזה או בנושאים אחרים. עם זאת, מהתוצאות עולה כי יש נושאים שחשוב לבחון אצל המטופל, על מנת להעצים את הסיכוי להשפעות פסיכולוגיות חיוביות לאחר הניתוח:

• תשאול מקיף בנוגע למחלות רקע, בפרט מחלות נפשיות.

• הבנת היקף הניתוח והציפיות של המטופל מתוצאותיו.

• הסבר ברור וריאלי של הליך הניתוח כולל תוצאות, מהלך ההחלמה, וסיכונים אפשריים.

• בחינת המוטיבציה לניתוח והשפעות חיצוניות על המטופל.

 

 

במחקר שבדק את הסיבות הפסיכולוגיות לבחירה לעבור ניתוח הגדלת חזה, תושאלו לעומק 14 נשים לפני ניתוח בנוגע לתהליך שהוביל אותן לבחור בניתוח הגדלת חזה. תוצאות המחקר ממפות את תהליך הבחירה של 14 הנשים בניתוח (5).

 

בקרב כל הנשים הועלה הרצון בניתוח לאחר חוסר שביעות רצון מהמראה החיצוני. אותה תחושת חוסר שביעות רצון הועצמה בשל שלושה גורמים פנימיים: מראה הגוף האישי אינו הולם מראה נשי אידיאלי; חוסר שביעות רצון מהמראה האישי בעת התבוננות בגוף; הערכה עצמית נמוכה. גורמים חיצוניים: הערות שהנשים חוו מאחרים; בחירת הבגדים שלהן ותחושת המיניות שחוו או שהוקרנה אליהן דרך השותפים ובני הזוג. גורמים שהעצימו את הבחירה בניתוח היו למשל: פרסומות, היכרות עם מטופלים מרוצים חוות דעת של רופאים ואנשי מקצוע, אפשרויות כלכליות.

 

באותו מחקר עלו שני ממצאים מעניינים בהקשר להשפעות הפסיכולוגיות המובילות נשים לבחירה בניתוח הגדלת חזה: הראשון הוא הסמליות שמציינות הנשים בין "תיקון" מראה החזה דרך ניתוח הגדלת חזה לבין תפישת הנשיות שלהן (התיאורים בהן השתמשו הנשים הם ממש "תיקון", "לא נורמאלי", וכדומה), כך שעולה המחשבה כי ניתוח הגדלת חזה מאפשר תיקון לנשים שתופשות את החזה שלהן – ודרכו את הנשיות והמיניות שלהן – כלא נורמאליים, לא מספקים או "מקולקלים".

 

השני הוא תחושת ההזדהות המוגברת שהנשים מתארות עם מי שכבר חוותה ניתוח דומה ועם שביעות הרצון שלה, כך שחשיפה של נשים ששוקלות לעבור ניתוח להגדלת חזה, לחוויות של נשים שכבר עברו את הניתוח בהצלחה, שימשה גורם מניע משמעותי בבחירתן של כל הנשים לעבור את הניתוח הפלסטי המדובר. 

 

 

מחקרים רבים בדקו את הקשר בין הגדלת חזה לבין דימוי הגוף וההשפעות הפסיכולוגיות בעקבותיו. במחקר אחד שבדקנו (3, 6) פורטו ההשפעות הפסיכולוגיות של ניתוח הגדלת חזה על מטופלות, ביניהן:

• דימוי גוף משופר

• איכות חיים טובה יותר

• זוגיות ומערכות יחסים איכותיים יותר

• עלייה בשמחת החיים

 

בבדיקת המטופלים שישה חודשים לאחר הניתוח, נמצא כי הדימוי העצמי, ההשפעות הפסיכולוגיות של הניתוח ושביעות הרצון ממנו כמעט ולא פוחתים לאורך זמן, אלא נותרים בעינם ומאפשרים איכות חיים טובה יותר לאורך תקופה ארוכה (6).

 

זה אולי המקום לציין, כי בעבר (בתחילת שנות ה-2000 בעיקר) נטען כי אחוז גבוה ביחס לכלל האוכלוסייה מן המטופלות שבחרו לעבור ניתוח הגדלת חזה, בוחרות לסיים את חייהן. ביקורת רבה נשמעה אודות טענות אלה, בעיקר בשל העובדה כי חלק מניתוחי הגדלת החזה מבוצעים כניתוחי שחזור בחולות בסרטן השד. בעיקר בשל סיבה זו, הנתונים אודות אחוזי המתאבדות בקרב העוברות ניתוחים להגדלת חזה אינם מדויקים מבחינה מחקרית. 

 

יחד עם זאת, כדאי להזכיר את הנושא של הפרעת עיוות הגוף (Body dysmorphic disorder או BDD). על פי הערכות, מעל 2.5% מהאוכלוסייה לוקים בה. מתואר מצב של דימוי גוף בעייתי כאשר חלק ניכר מהסובלים מן ההפרעה מחפשים לשפר את דימוי הגוף באמצעות ניתוחים פלסטיים. ברוב המכריע של המקרים הניתוחים הפלסטיים, אצל הסובלים מ- BDD, אינם משפרים את המצב, בעיקר מפני שהקושי שהמטופל חווה אינו נובע ממאפייני הגוף, אלא מתפישתו הסובייקטיבית את הגוף שלו. 

 

במקרים של מטופלים הסובלים מהפרעת עיוות הגוף, חשוב לזהות את המצב הנפשי העדין  ואולי גם את הציפיות הלא ריאליות מן הניתוח. ייתכן כי בחלק מן המקרים יהיה נכון להימנע מביצוע הניתוח, בעיקר אצל מטופלים בעלי היסטוריה ארוכה של ניתוחים פלסטיים וטיפולים אסתטיים שלא עמדו בציפיותיהם.

 

 

סקירת המחקרים שהובאה כאן מצביעה הן על שביעות רצון, תחושת נשיות והשפעות פסיכולוגיות חיוביות של ניתוחים פלסטיים להגדלת חזה אצל מרבית הנשים, והן על מאפיינים אישיים של מנותחות ומנותחים, אשר מפחיתים את הסיכוי לשביעות רצון, גם כאשר הניתוח מוצלח. המחקרים מדגישים את החשיבות בערנות של הצוות הרפואי המטפל בשלב המקדים לכל ניתוח. תיאום ציפיות של המטופל טרם הניתוח תשפיע על שביעות הרצון שלו אחרי הניתוח. יש להדגיש את החשיבות שבפגישה המקדימה לניתוח, בה המטופל מקבל מידע מקיף לגבי אותו ההליך, ההחלמה, התוצאות, ועוד. 

 

 

 

1. Castle, David J.,Honigman, Roberta J., and Phillips, Katharine A., " Does cosmetic surgery improve psychosocial wellbeing?" (2002), the Medical Journal of Australia (MJA) Vol. 176

2. Honigman, Roberta J., Phillips, Katharine A., and  Castle, David J., " A Review of Psychosocial Outcomes for Patients Seeking Cosmetic Surgery" (2004), Plast Reconstr Surg. 2004 Apr 1; 113(4): 1229–1237.

3. Rohrich, Rod J., Adams, William P., and Potter, Jason K., " A Review of Psychological Outcomes and Suicide in Aesthetic Breast Augmentation" (2007), Plastic and Reconstructive Surgery, January Issue

4. Sarwer, David B., Brown, Gregory K. , and Evans, Dwight L., " Cosmetic Breast Augmentation and Suicide" (2007), Am J Psychiatry 2007; 164:1006–1013)

5. Solvi, Anette S., Foss Kaja , von Soest, Tilmann , Roald Helge E., Skolleborg, Knut C., and Holte, Arne, " Motivational factors and psychological processes in cosmetic breast augmentation surgery" (2008), Journal of Plastic, Reconstructive & Aesthetic Surgery (2010) 63, 673e680

6. von Soest, T., Kvalem, I.L. , Roald, H.E. , and Skolleborg, K. C., " The effects of cosmetic surgery on body image, self-esteem, and psychological problems" (2009), Journal of Plastic, Reconstructive & Aesthetic Surgery (2009) 62, 1238e1244

7. Von Soest, T., Kvalem, I. L., and Wichstrøm, L., "Predictors of cosmetic surgery and its effects on psychological factors and mental health: a population-based follow-up study among Norwegian females" (2011), Psychological Medicine (2012), 42, 617–626. f Cambridge University Press 2011

https://www.researchgate.net/profile/Ingela_Kvalem/publication/51513726_Predictors_of_cosmetic_surgery_and_its_effects_on_psychological_factors_and_mental_health_A_population-based_follow-up_study_among_Norwegian_females/links/55530f7e08ae6943a86d95e9/Predictors-of-cosmetic-surgery-and-its-effects-on-psychological-factors-and-mental-health-A-population-based-follow-up-study-among-Norwegian-females.pdf