דף הבית חדשות
חדשות

עלייה משמעותית בתופעת החרדה בישראל

סקר שנערך לאחרונה מראה כי יותר מ–10% מהישראלים נטלו או שקלו ליטול תרופות לטיפול בחרדה בשנה האחרונה

מערכת TheMEDICAL | 30.11.2010

8.6% מישראלים נטלו בשנה האחרונה תרופות לטיפול בחרדה ופחדים ועוד 2.4% שקלו ליטול תרופות במהלך השנה החולפת. כך עולה מסקר שנערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה והמרכז ללימודים אקדמיים. במקביל, מדובר אמנם בגידול משמעותי במודעות ובנכונות לקבל טיפול בחרדה, אך נתונים אלה מצביעים על תופעה פחות מעודדת והיא עלייה חדה בתופעת החרדה בישראל. בהשוואה לנתוני הלמ"ס מ-2005 שדיווחו על 7.8% שחוו לפחות הפרעת חרדה או רגש אחת בשנה האחרונה, מדובר בגידול משמעותי.

חשוב לציין כי ישראל אינה שונה משאר העולם. תופעת הדיכאון והחרדה נמצאת במגמת עלייה עולמית. מדו"ח שפרסם ארגון הבריאות העולמי בשנה שעברה עולה כי בתוך שני עשורים הדיכאון יהפוך למחלה השכיחה בעולם. הדו"ח מזהיר עוד כי ב-2030 הדיכאון, שאותו הוא מכנה "המגיפה השקטה", יהווה את הנטל הבריאותי הכבד ביותר. חשוב לציין שחרדה היא אינדיקציה טובה מהיותה חלק מתסמיני הדיכאון, אבל גם יש מקרים רבים נוספים של תופעות חרדה ללא סימני דיכאון חריפים.

מנתוני הסקר עולה עוד כי תופעת החרדה שכיחה יותר בקרב המבוגרים. 14.6% מהישראלים מעל גיל 55 השיבו כי נטלו תרופות לטיפול בחרדה בשנה האחרונה, לעומת 8% בגילאים 35-54 ו-4% בקרב הצעירים בגילאי 18-34. בסקר נמצא גם הבדל מובהק בין חילונים לדתיים. 11% מהחילונים השיבו כי נטלו תרופות נגד חרדה בשנה האחרונה ו-8.4% מהמסורתיים, לעומת 2.1% בלבד בקרב הדתיים והחרדים.

הפסיכיאטר ד"ר סטולר משה מסביר כי "תוצאות אלו מוכרות לנו מהשטח. העלייה בתופעות הדיכאון והחרדה היא, בין השאר, חלק מהמחיר שמשלמים על הקידמה וההתייעלות, הדורשות מכולנו לתת יותר מעצמנו במרוץ אחרי הפרנסה והממון על חשבון תחומי חברה, משפחה ופנאי, לצד היחלשות של מסגרות תומכות כגון משפחה, דת, ערכים וכו'. עם זאת, קיימת גם אופטימיות בקידמה לפחות מכיוון הפיתוח התרופתי, שהתקדם מאוד מאז ימי הפרוזק בשנות ה-80 ועד הויאפקס בתקופה הנוכחית, ועוד תרופות רבות ויעילות כנגד חרדה ודיכאון".

מה קורה לילדים

הסקר בחן גם את רמת החרדות והפחדים בקרב ילדים בישראל. בסקר נשאלו הורים לילדים בגילאי 6 עד 12 באיזו מידה כל אחד מהדברים הבאים מתאר את התנהגותו של הילד שלו בחצי שנה האחרונה: "דאגן, נראה מודאג", "יש לו הרבה פחדים, קל להפחיד אותו", "הילד נמנע ממצבים או פעולות בגלל פחד". 12.3% מההורים השיבו כי הילד דאגן במידה רבה או במידה רבה מאוד, 11.8% השיבו שיש לילדם פחדים במידה רבה או במידה רבה מאוד ו-8.7% השיבו כי הילד נמנע ממצבים בגלל פחד במידה רבה או במידה רבה מאוד.

נתונים אלה מראים שהפחדים מהווים תופעה שכיחה למדי בקרב ילדים, אם כי הדבר לא שונה מהותית מהיקף התופעה בארצות אחרות. הסטטיסטיקה העולמית מדווחת על 12-20 אחוזים של ילדים חרדים באוכלוסיה.

פרופ' עמירם רביב, מהמרכז ללימודים אקדמיים, התייחס לנתוני הסקר אודות הילדים: "מבחינת נתוני אחוזים, המצב לא נראה נורא ואולם במספרים אבסולוטיים, מתוך כ-70,000 ילדים ונוער, רק מיעוט מקבלים טיפול וחלק קטן מאוד מההורים זוכה לקבל הדרכה. אלה נתונים מדאיגים חברתית".