ליז, 39, אמא לשתי בנות צעירות (12, 5) חלתה לפני כארבע שנים. היא החלה להשתעל ללא הפסקה ולאחר פרק זמן אף התקשתה לנשום באופן סדיר ונחלשה מאוד. היא מספרת כי לא הצליחה לעלות שלוש מדרגות בגלל קשיי הנשימה ונאלצה לבסוף גם לעזוב את עבודתה.
בשנה האחרונה היתה ליז מאושפזת ומונשמת ועברה שתי החייאות. לרופאים היה ברור כי הפתרון היחיד למצבה הוא השתלת ריאות. מלבד מצבה הרפואי שהדרדר במהירות חוותה קושי נוסף - בחודשים הרבים שבהם היתה מאושפזת לא הסכימה שבנותיה יבקרו אותה ותקשרה איתן רק על ידי שיחות וידאו וסמסים.
יומיים לפני חנוכה קיבלה אמא של ליז טלפון מבית חולים בילינסון מקבוצת הכללית, שנמצא תורם מתאים וההשתלה תחל תוך מספר שעות. בניתוח מסובך ומורכב השתילו מנתחי מערך לב וחזה בבילינסון ריאות בגופה של ליז.
השבוע, לראשונה מזה כשנה, יצאה ליז מטיפול נמרץ לב חזה בבילינסון, נגמלה מההנשמה והחלה נושמת בכוחות עצמה. בשנה החולפת , מאחר והונשמה, לא יכלה ליז הוציא קול ולדבר. השבוע היא אף החלה לדבר בקולה והתחילה ללכת.
ד"ר מילטון סאוטה, מנהל מחלקת ניתוחי ריאות במערך ניתוחי לב וחזה בבילינסון: "ניתוח ההשתלה ארך שעות ארוכות והיה מורכב מאוד. ליז היתה מונשמת כשנה ולכן שרירי הנשימה שלה היו חלשים. מאחר והיא לא נשמה בכוחות עצמה במשך תקופה כה ארוכה נאלצנו להתמודד בניתוח עם מורכבות גדולה יותר מבניתוח השתלת ריאות "רגיל". זהו סיפוק אדיר לראות את ההתקדמות הרפואית המדהימה שעברה ליז בזמן שעבר מרגע ההשתלה. שלוש פעמים ניצלה ליז מהמוות, כשעברה שתי החייאות וכשעברה את ההשתלה, אני שמח שכעת היא נושמת בכוחות עצמה ומסוגלת לדבר".
פרופ' דן ערבות, מנהל מערך ניתוחי לב וחזה בבילינסון: "זהו מקרה נדיר ביותר. בעולם נעשו מספר השתלות ריאות בודדות בחולים שהונשמו לתקופה ארוכה. בישראל לא בוצעה השתלת ריאות באדם שהונשם לחודשים כה ארוכים. בגלל מורכבות המצב הרפואי של ליז, התמודד הצוות הרפואי עם סוגיות רפואיות מסובכות והשתלת הריאות מהקשות והארוכות שידענו. ואכן, אנו שמחים שהיא עברה אותה בשלום והיא מתאוששת במהירות".
פרופ' מרדכי קרמר מנהל מכון הריאות בבילינסון: "אין רגע מרגש יותר משיחת הטלפון למשפחה שבה בישרתי להם שיש ריאות עבור ליז. המקרה של ליז זו עוד הוכחה שהשתלות איברים מצילות חיים. מקרה רפואי שיכל לקרות לכל אחד ואחת וחייה ניצלו בזכות התרומה. הלב נקרע לנוכח מצב בו ליז היתה וכעת כשנגמלה מהנשמה אין משמח מזה. המיוחד במקרה זה היא ההנשמה הממושכת , שלעיתים קשה להאמין כי ניתן לשוב לחיים נורמליים.
חשוב שהציבור לא יהיה אדיש לנושא תרומת איברים ויחתום על כרטיס אדי שיכול להעניק חיים למאות שממתינים".