במחקר שפורסם בכתב-העת יוקרתי, PLOS Biology, ד"ר ניב פפו מהמחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון ומהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב (NIBN), ד"ר נועם לבאות מהמחלקה לפיזיולוגיה וביולוגיה של התא באוניברסיטה והדוקטורנט יובל צור, הראו מודל לאוסטאופורוזיס בחיות והדגימו את מיקודה של התרופה לתאים מפרקי עצם, ויעילותה בעיכוב תהליך פירוק העצם, המהווה את הגורם למחלה. נמצא כי החלבון המעובד המהווה אלמנט חשוב בתרופה ועשוי לספק הקלה לחולי אוסטאופורוזיס תוך כדי יצירת פחות תופעות לוואי בהשוואה לתרופות הקיימות כיום.
אוסטאופורוזיס, מחלה בה העצמות הופכות פריכות ושבירות, נגרמת עקב הפרעה בשיווי משקל בין יצירת רקמת עצם חדשה לפירוק של רקמת עצם ישנה על ידי תאים המפרקים עצם הידועים כאוסטאוקלסטים. כיום, תרופות לאוסטאופורוזיס עובדות על ידי השבתה מוחלטת של תהליך פירוק העצם לתקופה בלתי נשלטת. עובדה זאת מגבירה את הסיכון לתופעות לוואי כמו מחסור בסידן בדם, שברים לא רגילים והרס של עצם הלסת.
בעיות אלה, בנוסף לתופעות לוואי במערכת העיכול, מגבילות את השימוש בתרופות הקיימות בשוק ומובילות לירידה בהיענות החולים. עובדה זו ממחישה שעל אף ההתקדמות בטיפול בחולים עם אוסטאופורוזיס עדיין יש צורך משמעותי בתרופות בטוחות וממוקדות עם השפעה ביולוגית ממושכת.
לאחר שהוכיחו שחלבון טבעי בגוף יכול לעבור שינויים שיגרמו לו לשמש כתרופה המסוגלת לקשור שני קולטנים על גבי התא באותו הזמן, המדענים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב חוזים שחלבונים שעברו שינוי יכולים להוות את הדור הבא ביצור התרופות עם יכולות ממוקדות יותר ופחות תופעות לוואי.
המדענים, שמתמקדים כרגע באוסטאופורוזיס, מעריכים שחלבונים שעברו שינוי יכולים לטפל במחלות נוספות, ביניהם מחלות עצם נוספות וסוגי סרטן שונים, ובאופן ספציפי גרורות סרטניות לעצם.