לעיוורים וכבדי ראייה רבים נדמה לפעמים כי בעקבות המגבלה ממנה הם סובלים, נגזר עליהם לחיות חיים נטולי ההנאה שבקריאת ספרים, מגזינים, עיתונים, חומרי לימוד וכד'. תופעה זו בולטת בעיקר בקרב בני הגיל השלישי, אשר מאבדים את איכות ראייתם בגיל מאוחר ומשלימים עם העובדה שלא יוכלו ליהנות יותר מחוויית הקריאה. בפועל, לא כך הם פני הדברים. על מנת לתת מענה לקושי בו נתקלים עיוורים, כבדי ראייה ומוגבלים בקריאה המחפשים חומרי קריאה מונגשים, הוקמה בישראל הספרייה המרכזית לעיוורים, כבדי ראייה ומוגבלים. הספרייה הינה מוסד ללא כוונת רווח, המייצר ומשאיל ספרים וכתבי עת בכתב ברייל, מוקלטים ובאותיות גדולות.
סיפורה של הספרייה מתחיל בשנת 1951, כאשר מדינת ישראל הצעירה נמצאה בראשית צעדיה. אחת הבעיות המרכזיות שניצבו בפני המדינה בכלל ובפני משרד הביטחון בפרט, הייתה בעיית שיקומם של חיילים אשר נפגעו בעיניהם במהלך הקרבות. בניסיון להיטיב את הטיפול בהם הוזמן לארץ מרוטרדם שבהולנד ד"ר לודוויג כהן, עיוור בעצמו, כיועץ לשיקומם. אחת מהמלצותיו הייתה הקמת ספריה לעיוורים שתספק באופן שוטף חומרי קריאה מותאמים לצרכיהם של העיוורים.
מי שנענתה לאתגר הייתה הגב' חיה בם ז"ל, אשר ריכזה סביבה קבוצת מתנדבים. בהתלהבות רבה למדו המתנדבים את כתב הברייל והחלו לתרגם ספרים לעיוורים. נוסף לכתיבת הספרים, לימדו המתנדבים את העיוורים כיצד לקרוא ולכתוב בברייל וכיצד להתמודד עם מטלותיהם היומיומיות. למעשה, התפתחות כתב הברייל העברי נעשתה ביוזמת הספרייה.
לאחר ארבע שנות פעילות אינטנסיבית, הוקם בשנת 1955 בניין הספרייה הראשי ברח' ההסתדרות שבנתניה. במרוצת השנים המשיכה הספרייה להוביל חידושים בכל הקשור להסבת חומרי קריאה לעיוורים, כבדי ראייה ומוגבלים. בשלב הראשון, בראשית שנות ה-60, עברה הספרייה להקלטת ספרים הניתנים להאזנה ברשם-קול (טייפ ריקורדר). בשנות ה-70 המוקדמות הוסב הספר המוקלט לקלטות ובשנת 1980 הוקם אולפן ההקלטות הראשון של הספרייה בתל-אביב.
מהפכת המחשוב בספרייה החלה כבר בשנת 1987, כאשר הופק לראשונה ספר ברייל באמצעות מחשב. בשלוש השנים שלאחר מכן הפכה הספרייה את תהליך השאלת הספרים לממוחשב, והחלה בהקמת מדורי הפקה שונים שכללו גרפיקה מובלטת - הבלטת שרטוטים, תרשימים ומפות וכן ספרים באותיות גדולות עבור כבדי הראייה.
המעבר לטכנולוגיה החדשה חייב גם התרחבות של הספרייה ואכן בשנת 1993 נחנכה בתל אביב שלוחה חדשה של הספרייה, הכוללת ספריית השאלה, חדרי עיון ואולפני הקלטה חדשים ומשוכללים, שהחליפו את האולפנים הקודמים. החל מהקמתה ועד לימים אלה, מקפידה הספרייה להמשיך ולהצטייד בטכנולוגיות החדישות ביותר בשוק וכיום ברשותה מדפסות הברייל המתקדמות ביותר, טכנולוגיות הקלטה דיגיטלית וספריית תקליטורים עשירה, המתעדכנת כל העת.
הספרייה, שבראשית דרכה מנתה רק מאות בודדות של מנויים, משרתת כיום למעלה מ-10,000 מנויים ופועלת כל העת להגדלת מאגר מנוייה. חזונה, כפי שמתאר צבי אנגל יו"ר הנהלת הספרייה, הוא להגשים את זכותם של העיוורים, כבדי הראייה והמוגבלים, לקרוא: "הספרייה פועלת כל השנה להנגשת יצירה ספרותית לבעלי מוגבלויות ע"י ייצור והשאלת ספרים וכתבי עת מוקלטים, בכתב ברייל, ובאותיות גדולות. אנו שואפים כל העת להרחיב את פעילות הספרייה ולהגיע ליותר ויותר קוראים כדי לאפשר להם ליהנות ממגוון רחב של ספרי קריאה, עיון ולימוד, עיתונות יומית וכתבי עת שונים, כי כולנו קוראים!"
עיוורים, כבדי ראייה, לקויי למידה עם בעיות קריאה ובעלי מגבלה המונעת או המקשה על קריאת ספר מודפס מוזמנים לפנות לספרייה המרכזית לעיוורים, כבדי ראייה ומוגבלים בנתניה (רחוב ההסתדרות 4, טל' 09-8617874) או בתל אביב (רחוב משה דיין 66, יד אליהו, טל' 03-6315555).
פרטים נוספים ניתן למצוא באתר הספרייה