לא מרפא אבל מקל

אתר המרפא העיקרי של מדינת ישראל לחולים הלוקים במגוון רחב של מחלות מפרקים דלקתיות ולא דלקתיות הוא ים המלח. בעשרים השנים האחרונות פורסמו מחקרים רבים שהראו כי טיפולים שונים הניתנים בים המלח מביאים לשיפור ניכר במצבם של החולים, הנמשך בדרך כלל מספר חודשים. כבר בתחילת הסקירה חשוב להדגיש כי הטיפולים, למרות שאינם מרפאים את החולים ואינם באים במקום הטיפול התרופתי, משפרים באופן משמעותי את מצבם של החולים ואת איכות חייהם. רוב המחקרים בוצעו על ידי קבוצת חוקרים מהמרכז הרפואי סורוקה ומיעוטם על ידי חוקרים מהמרכז הרפואי סוראסקי (בית החולים איכילוב) בתל אביב.

בסקירה זאת נפרט את סגולות המרפא הייחודיות של ים המלח ואת המחקרים הקליניים שבוצעו ופורסמו. תחילה נבהיר מספר מונחים רפואיים מקובלים ושגורים המשמשים את העוסקים בענף רפואי זה, שניתן להחשיבו לאחד הענפים של הרפואה האלטרנטיבית (משלימה).

בלניאותרפיה (Balneotherapy) - בניגוד להידרותרפיה, המבוססת על טיפולים הניתנים לחולה בעת שהייתו בבריכה טיפולית או באמבט של מי ברז רגילים המחוממים בדרך כלל לטמפרטורות לא גבוהות במיוחד (עד 35 מעלות צלזיוס), הרי שהטיפולים המכונים טיפולים בלניאולוגיים מבוססים על שהייה במים מינרליים. בניגוד למי ברז רגילים, המים המינרליים מוגדרים כמים המכילים לפחות גרם אחד של מוצק (לרוב מלח) בליטר של מים.

לדוגמה, מימי ים המלח מכילים בסביבות 340 גרם של מלחים המומסים בליטר ומליחותם גבוהה פי עשרה מזאת של מימי הים התיכון. גם מימי המעיינות החמים הבוקעים לאורך חופיו של ים המלח מכילים כמות גבוהה של מלחים מומסים (בסביבות 220-180 ג'/ל'). לכן, רחצה במימי ים המלח או במעיינות המרפא (המכונים גם בשם העממי "מעיינות גופרית" מאחר שהם מכילים מלחי גופרית המקנים להם את הריח הלא נעים של ביצים סרוחות) נחשבת לטיפול בלניאולוגי. הטמפרטורה של המים המינרליים משתנה מאתר לאתר. הטמפרטורה המרבית היא 39 מעלות צלזיוס.

Thalassotherapy רחצה במימי ים או באוקיאנוס - רחצה במימי ים המלח יכולה להיחשב לכן גם כ-thalassotherapy וגם כבלניאותרפיה.
קלימטותרפיה (Climatotherapy) - מונח זה כולל את סוגי הטיפולים השונים הניתנים באתר מרפא המבוססים על התכונות האקלימיות והגיאוגרפיות הייחודיות לאתר המרפא. לרוב האתרים יש תכונות גיאוגרפיות ואקלימיות ייחודיות המשפיעות לטובה על תסמיני מחלות שונות.

בין התכונות הגיאוגרפיות החשובות של ים המלח, ניתן למנות את הלחץ הברומטרי הגבוה ביותר בעולם הנובע כתוצאה מהיותו המקום הנמוך ביותר בעולם, כ-420 מטר מתחת לגובה פני הים. הלחץ הברומטרי, הנקרא גם לחץ אטמוספרי, הוא 800 מילימטר כספית (ממ"כ) בים המלח לעומת לחץ של 696 ממ"כ בירושלים הגבוהה, כ-800 מטר מעל גובה פני הים. תכונות אקלימיות נוספות האופייניות לאזור, המקלות על תסמינים של כאבי מפרקים, הן טמפרטורות גבוהות ואחידות, לחות יחסית נמוכה ומיעוט משקעים. במחקר שפורסם כבר לפני כ-50 שנה הוכח כי חולים הסובלים ממחלות מפרקים שונות מרגישים טוב יותר כאשר מעלים את הלחץ הברומטרי, מקטינים את הלחות ושומרים על טמפרטורות גבוהות ואחידות1.

במחקר שבוצע בישראל נמצא כי תסמיניהם של חולים הסובלים מדלקת מפרקים שיגרונתית (rheumatoid arthritis) מושפעים משינויי לחץ ברומטרי וטמפרטורות, בעוד שכאבי מפרקים של חולים הסובלים מאוסטיאוארתריתיס מושפעים מכמות המשקעים2, בנוסף ללחץ הברומטרי והטמפרטורה.

בסקירה זאת לא נרחיב לגבי תכונות אקלימיות ייחודיות נוספות לאזור ים המלח כגון הקרינה העל-סגולה המשפיעה לטובה על תסמיניהם של חולים הסובלים ממחלות עור כגון ספחת (psoriasis), דרמטיטיס אטופית ,(atopic dermatitis), ויטיליגו (vitiligo) ומחלות אחרות. הריכוז הגבוה יותר של החמצן באוויר (הנובע מעצם היות המקום הנמוך ביותר בעולם) משפיע לטובה על חולים הסובלים ממחלת ריאה חסימתית כרונית ועל חולים הסובלים ממחלת לב כלילית ומאי ספיקת לב.

טיפול המבוסס על חשיפה לקרינת השמש מכונה בשם Heliotherapy וכאמור, הוא עוזר להשגת הפוגה במחלות עור כגון ספחת, ויטיליגו ודרמטיטיס אטופית.
Mud therapy - טיפול המבוסס על חבישות בוץ מחומם על כל הגוף או על מפרקים בודדים. הבוץ מכיל בעיקר חומרים לא-אורגניים וכמויות קטנות בהרבה של חומרים אורגניים (שאריות של צמחים ובעלי חיים). הבוץ נכרה לאורך חופיו של ים המלח ויש לו תכונות נוגדות דלקת שהוכחו במחקרים רבים. חבישות בוץ מחומם מקטינות, למשל, ייצור של אימונוגלובולינים, ליקוטריאנים, פרוסטהגלנדינים וציטוקינים שונים מלבי דלקת4,3. הטמפרטורה המרבית המומלצת לטיפולי בוץ היא 45 מעלות צלזיוס, לעומת טמפרטורה נמוכה יותר של 39-360C המומלצת לטיפול במימי המעיינות.

SPA therapy - טיפולי ספא הוא השם הכולל הניתן לכל סוגי הטיפולים שהוזכרו. בדרך כלל נהוג לשלב מספר טיפולים כגון בלניאותרפיה עם טיפולי בוץ ועם טיפולים המבוססים על האקלים הייחודי (למשל, שהייה בשמש המומלצת לחולים הסובלים מספחת). בנוסף לכל הטיפולים שהוזכרו, ברוב אתרי המרפא ניתן גם לקבל טיפולי פיזיותרפיה שונים ומגוונים, ייעוץ דיאטטי ועוד. מקור השםSPA אינו ברור. בבלגיה קיים עד היום מעיין של מים מינרליים שלפי המסורת המקומית יש למימיו יכולת להקל על סבלם של חולים הסובלים מדלקת מפרקים. פירוש נוסף לראשי התיבות SPA:
Sanitas Per Aquam או Salus Per Aquam, כלומר בריאות בעזרת מים.

מנגנוני פעילות

המנגנונים המביאים לשיפור במצבם של החולים אינם ברורים די צורכם. קרוב לוודאי שקיימים מספר מנגנונים הפועלים בו זמנית. נהוג להבדיל בין מנגנונים מכאניים, תרמיים וכימיים.

מנגנונים מכאניים - המנגנונים המכאניים הם למעשה מנגנונים פיזיולוגיים הגורמים לשינויים משמעותיים במערכות שונות כגון לב, כלי דם וכליות. לא נרחיב על השינויים הפיזיולוגיים המשמעותיים המגדילים, למשל, את תפוקת הלב, מאחר שאין לכך השלכה ישירה על תסמינים מפרקיים, אבל הגברת הפרשת נתרן ואשלגן בעקבות טבילה במים מינרליים הוכחה כיעילה בהקטנת נפיחות ובצקת של המפרקים הקטנים של אצבעות הידיים בחולים הסובלים מדלקת מפרקים שיגרונתית5.

מנגנונים תרמיים - מנגנונים אלה מגבירים הפרשתם של הורמונים וחלבונים שונים כגון קורטיזול, הורמון גדילה, פרולקטין, ACTH אנדורפינים ואחרים. הגברת הפרשת הקורטיזול ו-ACTH עוזרת בדיכוי תהליכים דלקתיים, והגברת הפרשת האנדורפינים מקלה על הכאב המפרקי.

מנגנונים כימיים - מימי ים המלח ומימי המעיינות מכילים מגוון רחב של מלחים שונים ויסודות קורט הידועים בחשיבותם לאיזון ושמירה על התפקוד התקין של מערכות אנזימטיות שונות. חסר ביסודות קורט כגון אבץ או סלניום תואר בקרב חולים הלוקים בדלקת מפרקים שיגרונתית7,6. רוב החוקרים סבורים כי כמה מיסודות הקורט נספגים אל תוך העור, אבל אין עדות חד משמעית על עליית רמתם בדם.
 
בנוסף לשלושת מנגנונים אלה, הפועלים כאמור במשולב, יש גם חשיבות לא מבוטלת לאפקט השהייה והמנוחה במלון מפואר באזור נופש הרחק מכל טרדות היום, הפרנסה והלחץ של החיים המודרניים. בעבר הוכח כי מנוחה לכשעצמה בבית או בבית חולים משפרת את מצבם של חולים הסובלים מדלקת מפרקים שיגרונתית9,8.

טיפולים ותוצאות

דלקת מפרקים שיגרונתית (Rheumatoid arthritis) - המחקר הראשון, שהתפרסם בשנת 101990, הראה כי טיפולים על ידי טבילה במעיינות המים המינרליים, חבישות בוץ או שילובים של שני סוגי טיפולים אלה משפרים באופן משמעותי, מבחינה סטטיסטית, את מצבם של החולים, לעומת קבוצת ביקורת שרק שהתה באזור ולא קיבלה כל טיפול. ברוב המדדים הקליניים שנבדקו, השיפור שנצפה נמשך עד שלושה חודשים.

חשיבותו העיקרית של המחקר החלוצי הזה הייתה בכך שהפריך את הדעה, שלצערי עדיין רווחת בקרב כמה מהרופאים הראומטולוגים, כי דלקת מפרקים שיגרונתית פעילה מהווה הוריית נגד לטיפולים בלניאולוגים המבוססים על רחצה במים מינרליים חמים או חבישות בוץ מחומם, מאחר שהם עלולים להחמיר תסמינים דלקתיים. משך הטיפול היה שבועיים ומספר החולים שטופלו היה 40. במחקר נוסף שבוצע מספר שנים לאחר מכן הוכח כי גם רחצה במימי ים המלח, בדומה לרחצה במימי המעיינות החמים, משפרת באופן זמני את מצבם של חולים הסובלים מדלקת מפרקים שיגרונתית פעילה11.

שלושה מחקרים נוספים נערכו בבאר שבע, הממוקמת כ-280 מטר מעל לגובה פני הים. מטרתם של מחקרים אלה הייתה לנטרל את ההשפעה המיטיבה של הלחץ הברומטרי הגבוה יותר בים המלח ושל האקלים הייחודי באזור (טמפרטורות גבוהות ולחות יחסית נמוכה יותר מאשר בבאר שבע) על התסמינים המפרקיים וכדי להעריך על ידי כך באופן מדוק יותר את יעילות הבוץ המופק בים המלח ואת יעילותם של מלחי ים המלח המומסים באמבט.

במחקר הראשון12, שהיה כפול סמיות, נבדקה השפעת בוץ אמיתי מים המלח שחומם ל-38 מעלות צלזיוס, לעומת בוץ מדומה (בוץ דמי) שחומם לאותה טמפרטורה על חולים שסבלו מדלקת מפרקים שיגרונתית פעילה. בוץ הדמי היה זהה לחלוטין בצורתו ובצבעו לבוץ האמיתי והופק על ידי שטיפות חוזרות של הבוץ האמיתי עם מי ברז רגילים, כך שאיבד על ידי כך את רוב תכולת המינרלים שלו (כפי שהוכח באנליזה מעבדתית שהשוותה את ריכוזי המלחים והמינרלים של שני סוגי הבוץ). שיפור משמעותי הושג רק בקבוצת החולים שטופלה עם הבוץ האמיתי, אולם שיפור זה היה פחות מרשים מאשר השיפור שנצפה כאשר חולים דומים (במחקרים אחרים) קיבלו אותו טיפול באזור ים המלח. המסקנה של מחקר זה הייתה שהשילוב של שהייה בים המלח וחשיפת המטופל לתנאים האקלימיים הייחודיים, בשילוב עם הטיפולים הבלניאולוגים השונים או חבישות בוץ, עדיף על טיפול בלניאולוגי דומה הניתן הרחק מאזור ים המלח, בו אין את התנאים האקלימיים הייחודיים.

במחקר השני13 נערכה השוואה בין יעילותם של מלחי ים המלח המומסים באמבט לבין מלח שולחני רגיל (NaCl) בחולים הסובלים מדלקת מפרקים שיגרונתית. המחקר היה כפול סמיות ובוצע בביתם של החולים. החולים חיממו את המים לטמפרטורה של 35 מעלות צלזיוס והמסו את המלח שסופק להם מבלי שידעו באיזה סוג של מלח השתמשו. משך הטיפול היה שבועיים והחולים טבלו באמבט כל יום למשך 20 דקות (למעט בימי שבת). שיפור שנמשך עד חודש מסיום הטיפול נצפה רק בקבוצת החולים שטופלה על ידי מלח מים המלח.

במחקר השלישי, שנערך אף הוא בבאר שבע14, נבדקה יעילותן של תחבושות בוץ על התסמינים הדלקתיים של מפרקי האצבעות ושורשי כפות הידיים בחולים הסובלים מדלקת מפרקים שיגרונתית. לצורך המחקר יוצרו על ידי חברת אהבה, המייצרת מוצרים קוסמטיים ממינרלים ומבוץ מים המלח, תחבושות מיוחדות בצורת כפפות המכילות בוץ מים המלח. המחקר היה כפול סמיות כך שקבוצת חולים אחת השתמשה בכפפות שהכילו בוץ אמיתי מים המלח וקבוצת הביקורת השתמשה בכפפות שהכילו בוץ דמי (נטול מינרלים). שיפור משמעותי במדדי הדלקת ובמספר המפרקים המודלקים והנפוחים נצפה רק בקבוצת החולים שטופלה בכפפות שהכילו את הבוץ האמיתי. שיפור זה היה פחות מרשים ונמשך זמן קצר יותר מאשר טיפול עם בוץ שנערך בים המלח.

דלקת מפרקים על רקע ספחת (Psoriatic arthritis) - שני מחקרים פרוספקטיביים בוצעו עד כה. הראשון15, על ידי קבוצת חוקרים מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה והשני16, שבוצע מאוחר יותר, על ידי קבוצת חוקרים מהמרכז הרפואי סוראסקי בתל אביב. קודם לפרסומו של המחקר הראשון פורסמו מחקרים רבים שהראו כי רחצה במימי ים המלח ושהייה בשמש מביאה להפוגה מלאה של מחלת הספחת אצל כ-85 אחוז מהמטופלים. למרות שקרוב לשליש מחולי הספחת מפתחים במהלך מחלת העור גם דלקת מפרקים, לא דווח על השפעת השהייה בים המלח על דלקת המפרקים על רקע ספחת. במחקר הראשון נכללו 166 חולים שחולקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת טופלה, כמקובל לטיפול במחלת העור, על ידי חשיפה לקרינת השמש וטבילה במימי ים המלח והקבוצה השנייה קיבלה בתוספת לטיפולים של הקבוצה הראשונה גם טיפולים על ידי חבישות בוץ ורחצה במימי המעיינות המינרליים.

שיפור משמעותי לגבי מספר המפרקים ההיקפיים המודלקים נצפה במידה שווה בחולי שתי הקבוצות. שיפור בתנועתיות הגב והפחתת כאבי הגב (הנובעים מעירוב עמוד השדרה בדלקת המפרקים על רקע ספחת) נצפה רק בחולים מהקבוצה השנייה. מאחר שחולי שתי הקבוצות היו תיירים מגרמניה, לא היה באפשרותנו לעקוב אחריהם לאחר עזיבתם את ישראל ולבדוק את משכה של ההטבה. במחקר השני, שבוצע באופן דומה אף הוא והתבסס על חולים מישראל, נמצא כי ההטבה והשיפור בכאבי הגב נמשכו למשך מספר חודשים מסיום הטיפולים בים המלח.

במחקר שלישי17 נבדקו של חולים שסבלו בו זמנית מדלקת מפרקים על רקע ספחת ומפיברומיאלגיה, אשר טופלו בים המלח על ידי שילוב של רחצה במימי ים המלח, במימי המעיינות, חבישות בוץ וחשיפה לשמש, נצפה שיפור משמעותי בתסמיני שתי המחלות הללו אבל לא נמצאה כל קורלציה בין השיפור בדלקת המפרקים על רקע ספחת לבין השיפור בתסמיני הפיברומיאלגיה (r=0.2).

קשחת השלד (Ankylosing spondylitis) - במחקר יחיד18 פרוספקטיבי, אקראי וחד-סמיות נמצא כי הטבה כמעט זהה נצפתה במצבם של 28 חולים שחולקו לשתי קבוצות טיפוליות. קבוצת חולים אחת טופלה על ידי חבישות בוץ ורחצה במימי המעיינות המינרליים לעומת קבוצת הביקורת שרק שהתה באזור ומבלי שקיבלה כל טיפול בלניאולוגי. כאמור, שיפור קל ודומה נצפה בשתי קבוצות החולים, אם כי שיפור משמעותי באיכות החיים, כפי שנמדד על ידי השאלון המקובל (SF-36) הושג רק בקבוצת החולים שקיבלה את הטיפולים הבלניאולוגים.

פיברומיאלגיה (דאבת) - במחקר פרוספקטיבי, אקראי וחד סמיות19 שכלל 48 חולות בדאבת, נמצא כי טיפול על ידי רחצה במימי המעיינות החמים של חמי עין גדי הביא לשיפור משמעותי במצבן של החולות לעומת קבוצת הביקורת שרק שהתה באזור מבלי שקיבלה כל טיפול. השיפור בא לידי ביטוי בירידה משמעותית במספרן של נקודות הכאב ובעוצמת הכאב כפי שנמדדה בעזרת דולורימטר (מד כאב). השיפור נמשך עד שלושה חודשים מסיום תקופת הטיפול (עשרה ימים).

אוסטיאוארתריטיס - ד"ר מכטיי20 היה הראומטולוג הראשון שהראה כי רחצה במימי ים המלח או באמבטיות המכילות מלחי ים המלח בריכוזים שונים מקלה על מצבם של חולים הסובלים מאוסטיאוארתריתיס של עמוד השדרה, הברכיים או הירכיים. המחקר שלו היה מחקר לא מבוקר ולא כלל קבוצת ביקורת. ארבעה מחקרים נוספים פורסמו מאז על ידי חוקרים מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה.

במחקר מבוקר21, אקראי וכפול סמיות שנערך בבאר שבע, נמצא כי מלחי ים המלח המומסים באמבט ומחוממים לטמפרטורה של 35 מעלות צלזיוס משפרים את מצבם של חולי אוסטיאוארתריתיס של הברכיים לעומת מלח שולחני רגיל המומס אף הוא באמבט. השיפור נמשך עד חודש מסיום תקופת הטיפול שנמשכה שבועיים.

במחקר שנערך בחמי עין גדי22 השתתפו 40 חולים שסבלו מאוסטיאוארתריתיס של הברכיים. החולים חולקו באקראי לארבע קבוצות טיפוליות בנות עשרה חולים כל אחת. קבוצה אחת טופלה על ידי רחצה יומית במימי ים המלח, השנייה על ידי רחצה במימי המעיינות החמים, השלישית על ידי שילוב של רחצה במימי ים המלח ובמימי המעיינות החמים והקבוצה הרביעית, ששימשה כקבוצת ביקורת, רק שהתה באזור מבלי שקיבלה כל טיפול בלניאולוגי. משך הטיפול היה שבועיים. תוצאות המחקר הראו כי חולי כל אחת משלוש הקבוצות הטיפוליות השתפרו באופן משמעותי לעומת חולי קבוצת הביקורת. השיפור בשלוש הקבוצות הטיפוליות היה דומה ולא ניתן היה לקבוע איזה טיפול מתוך שלושת הטיפולים שניתנו עדיף.

במחקר נוסף23 נבדקה יעילותן של תחבושות בוץ שהונחו על ברכיים הנגועות באוסטיאוארתריתיס לעומת תחבושות שהכילו בוץ דמי שאיבד את מירב תכולת המינרלים שלו לאחר שטיפות רבות חוזרות במי ברז רגילים. מחקר זה בוצע בבאר שבע בבתיהם של החולים. תחבושות הבוץ חוממו במיקרוגל או בסיר עם מים עד לטמפרטורה של 35 מעלות צלזיוס. הפחתה בעוצמת הכאב, כפי שהוערכה על ידי החולים עצמם, נצפתה אצל 72 אחוז מהחולים שטופלו עם התחבושות שהכילו את הבוץ האמיתי לעומת הפחתה של 20 אחוז עם תחבושות בוץ הדמי (p=0.005). לעומת זאת, מדד פעילות המחלה השתפר באופן משמעותי בשתי הקבוצות אך נמשך שלושה חודשים בקבוצה שטופלה עם בוץ אמיתי לעומת שיפור של חודש אחת עם בוץ הדמי.
 
המחקר האחרון24 היה מחקר ייחודי מאחר שבדק לראשונה את יעילות הטיפולים בים המלח, שלצערנו אינם נכללים בסל הבריאות, כמו ברוב ארצות אירופה, ואינם ממומנים על ידי אף אחת מקופות החולים. קבוצת המחקר הייתה חולים המגיעים לאזור רק לצורך הטיפול עצמו ובסיומו חוזרים לביתם. יתרונה העיקרי של שיטה טיפולית זאת הוא בהוזלת עלויות הטיפולים בים המלח מאחר שכך נחסכת ההוצאה העיקרית והכבדה ביותר של התשלום למלון עצמו עבור תקופת הטיפול.

במחקר זה נכללו 44 חולים שסבלו מאוסטיאוארתריתיס של הברכיים. החולים חולקו באופן אקראי לקבוצה טיפולית ולקבוצת ביקורת. חולי הקבוצה הטיפולית טופלו על ידי רחצה במימי המעיינות המחוממים ל-35 מעלות צלזיוס וחולי קבוצת הביקורת על ידי רחצה בג'קוזי של מי ברז רגילים מחוממים לאותה טמפרטורה. כל החולים הוסעו הלוך וחזור באוטובוס מבאר שבע לטיפולים בתדירות של פעם בשבוע ובמשך שישה שבועות עוקבים. תוצאות המחקר היו מעודדות מאוד. שיפור שנמשך בחלק מהמדדים עד שישה חודשים נצפה רק בקבוצה הטיפולית.

עדיין דרושים מחקרים נוספים שיבדקו באופן ישיר את נושא השהות במקום: האם הטיפולים השונים בים המלח, הניתנים בצורה השמרנית המחייבת שהייה רצופה של החולים באתר המרפא, עדיפים על פני השיטה שבה החולים אינם שוהים בים המלח באופן רצוף ומגיעים רק לצורך הטיפולים?

תופעות לוואי והוריות נגד

אחד היתרונות החשובים של הטיפולים הבלניאולוגים הוא העדר תופעות לוואי רציניות או מסכנות חיים. הטבילה במימי ים המלח, במימי המעיינות החמים או חבישות הבוץ עלולות לגרום לעתים לגירוי של העור המלווה בפריחה וגרד. תופעות אלו לרוב קלות וחולפות עד מהרה. בניגוד לדעה הרווחת בקהל הרחב ואפילו בקרב חלק מהרופאים, גם חולים הסובלים מיתר לחץ דם או ממחלת לב כלילית יכולים לקבל את כל הטיפולים. הוכח כי לאחר שהייה של ימים ספורים, לחץ הדם יורד גם בחולים שאינם סובלים מיתר לחץ דם וגם אצל חולים היפרטנסיבים25. אי ספיקת ורידים אינה מהווה הוריית נגד לטיפולים אלא רק במקרים קשים במיוחד. גם קיומה של מחלה ממארת איננה מהווה הוריית נגד לטיפולים.

אצל כחמישה אחוזים מהמטופלים מופיעה תגובה מיוחדת לטיפול המכונה "תגובה תרמאלית". תגובה זאת מופיעה לרוב מספר ימים לאחר התחלת הטיפולים וביטוייה העיקריים הם: התגברות כאבי המפרקים, חולשה, עייפות והרגשה כללית של מחלה דמוית שפעת. ההסבר לתופעה אינו ברור אם כי נמצא כי תופעה זאת מלווה לעתים בירידה ברמת הקורטיזון בדם. במקרים של תגובה תרמאלית, מומלץ להפסיק את הטיפולים למספר ימים עד חלוף התסמינים. מעניין לציין כי ההצלחה הטיפולית בסוף תקופת הטיפול טובה יותר דווקא בחולים שסבלו מתגובה זאת. מובן שחולים שסובלים מרגישות יתר לקרינת השמש או חולים הסובלים, למשל, מזאבת אדמנתית מערכתית חייבים להימנע מחשיפה לקרינת השמש ולהגן על עורם על ידי לבוש מתאים ושימוש במסנני קרינה.

הסכנה העיקרית בעת הטיפולים בים המלח היא סכנת ה"כמעט טביעה". בליעה של כמות מים מועטה בעת נפילה או מעידה למים עלולה להיות מסוכנת ולגרום להופעה מהירה של אי ספיקה נשימתית ו/או לעלייה מסוכנת ברמת המגנזיום והסידן בדם. מקרים של "כמעט טביעה" חייבים להיות מפונים בהקדם האפשרי לבית החולים ולאחר שקיבלו עזרה ראשונית מתאימה. מסיבות אלו, הטיפולים אסורים לחולים פסיכיאטרים, לחולים הסובלים מהתקפי איבוד הכרה (אפילפסיה למשל או הפרעות קצה), או לחולים הסובלים מבעיות בשיווי משקל. במקרים מסוימים ניתן לאפשר לחלק מחולים אלה לקבל את הטיפולים רק כאשר הם נכנסים למים בליווי של מבוגר שימנע את מעידתם ואת סכנת ה"כמעט טביעה".


לסיכום, טיפולים בלניאולוגים שונים הניתנים באזור ים המלח הם טיפולים יעילים ובטוחים שיכולים להביא להקלה משמעותית בתסמינים שונים של מחלות מפרקים דלקתיות ולא דלקתיות. טיפולים אלה אינם מרפאים את החולים, אינם מחליפים את הטיפולים התרופתיים אבל יכולים להביא לידי הפוגה הנמשכת לרוב מספר חודשים.

פרופ' שאול סוקניק מנהל המחלקה לרפואה פנימית ד', המרכז הרפואי אוניברסיטאי סורוקה והפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון, באר שבע