מחלת הגלאוקומה היא מחלה מולטיפקטוריאלית בעלת רקע גנטי, הנוטה להופיע בשכיחות יתר במשפחות הנושאות גנים שנמצאו קשורים למחלה. המטרה בטיפול בגלאוקומה היא שמירה על תפקודי ראייה תקינים ואיכות חיים סבירה.
לחץ תוך עיני גבוה מהווה גורם סיכון חשוב במחלה אך לא הגורם הפאתוגנטי היחידי. בעבר היה הלחץ התוך עיני הגבוה חלק מהגדרת המחלה אך היום נראה כי בנוסף להשפעה המכאנית שלו על סיבי עצב הראייה, קיימים גם גורמים נוספים הנוטלים חלק בנזק הנגרם לעצב במחלה. גורמים אלה כוללים:
איסכמיה של ראש עצב הראייה עקב זרימת דם לא מספקת אליו ולאזור הלמינה קריברוזה.
זירוז תהליכים אפופטוטיים (Apoptosis) של תאי הגנגליון ברשתית והאקסונים שלהם על ידי חומרים כימיים טוקסיים או בגלל חסימת הזרימה האורטוגרדית והרטרוגרדית בסיבי העצב.
גלוטמאט, לדוגמה, נמצא בריכוזים גבוהים בעיניים עם גלאוקומה וכן .Nitric Oxide
ג. נזק אוטואימוני הגורם להרס תאי הגנגליון ברשתית.
למרות האמור לעיל, השמירה על תפקודי ראייה תקינים בגלאוקומה מושגת עד היום על ידי הורדת הלחץ התוך עיני. מחקרים שונים, רב מרכזיים, שנערכו בעשור האחרון, הראו שככל שהלחץ נמוך יותר, הסיכוי לעצור את התקדמות המחלה גדול יותר, הן בגלאוקומה התחלתית והן במחלה מתקדמת. כיווני טיפול אחרים בגלאוקומה לשיפור זרימת הדם לעצב הראייה ו/או נסיונות להגנה על סיבי העצב מנזק טוקסי, נמצאים עדיין בשלבי מחקר ואין להם הוכחות קליניות חד משמעיות.
להורדת הלחץ התוך עיני קיימות אפשרויות טיפול רבות ושונות וההחלטה על אסטרטגיית הטיפול נעשית על ידי רופא העיניים המומחה, וזאת בהתחשב בגורמים שונים, כולל מצב בריאותו הכללית של החולה, חומרת המחלה וכדומה. עקב אופיה הכרוני של המחלה, הטיפול מלווה לרוב את החולה במשך כל חייו. לכן, חשוב להימנע מטיפול הכרוך בתופעות לוואי לא רצויות ולוודא שיתוף פעולה טוב של החולה.
הטיפול במחלה מתבסס על שלושה אמצעי טיפול עיקריים: טיפול תרופתי, טיפול בלייזר, טיפול ניתוחי. לרוב יתקדם מהלך הטיפול בהדרגה מהטיפול התרופתי, דרך הלייזר ולבסוף, באין ברירה, תיבחר האפשרות הניתוחית. עם זאת, קיימים מקרים בהם הסדר הזה לא יישמר. לדוגמה: הטיפול הראשוני בגלאוקומה מולדת הוא ניתוחי וטיפול תרופתי יינתן רק באין ברירה, עד הניתוח או אחריו. מקרי גלאוקומה חדה בעלת זווית סגורה יטופלו על ידי שילוב של תרופות להורדת לחץ תוך עיני עם טיפול לייזר, החיוני לשבירת מנגנון ההתקף ומניעת הישנותו.
אסטרטגיית הטיפול בגלאוקומה
הורדת הלחץ התוך עיני בגלאוקומה נעשית תוך כדי קביעת "לחץ מטרה" לכל חולה בכל שלב של המחלה. לחץ מטרה מוגדר כלחץ תוך עיני הניתן להשגה באמצעי הטיפול הידועים במחלה ומונע התקדמות של הנזק בעצב הראייה. את לחץ המטרה יש להתאים לכל חולה גלאוקומה בהתאם לגילו, לחומרת המחלה, לקצב התקדמות הנזק במחלה ולנוכחות גורמי סיכון אחרים, כגון: PXF, עיוורון בעין שנייה וכדומה. את לחץ המטרה יש לקבוע שוב ושוב במהלך המעקב אחרי החולה, בהתאם למידת הצלחת הטיפול.
להשגת יעילות מיטבית של הטיפול מומלץ לתת את הדעת על שיתוף הפעולה של החולה בטיפול במחלה. חשוב לצייד את החולה ובני משפחתו במידע מלא על המחלה והטיפול בה, חשוב להדריך את החולה כיצד להזליף את הטיפות לעיניו, ובמידה שאינו יכול לבצע זאת בצורה טובה, מומלץ לגייס את המשפחה לעזרתו. חשוב לבחור בטיפול יעיל, בטוח, קל לשימוש, המאפשר איכות חיים טובה. יש להימנע ממתן תרופות בעלות תופעות לוואי שהחולה אינו מסוגל לסבול אותן.
מומלץ להתחיל את הטיפול בתרופה אחת הניתנת פעם ביום ולהוסיף תרופות נוספות רק כאשר מצב המחלה מחייב זאת. מחקרים הראו ששיתוף הפעולה של החולים המטופלים בגלל גלאוקומה אינו עולה על 50 אחוז והוא יורד ל-40 אחוז ופחות כאשר הטיפול מורכב משני בקבוקים או יותר.
חשוב לזכור שהחולה בגלאוקומה אינו חש לרוב בסימני המחלה וגם אינו מרגיש את השפעת הטיפול גם במקרים שבהם התוצאה הטיפולית היא מצוינת. לכן הנטייה שלו להפסיק את הטיפול או לא להתמיד בו היא גבוהה מאוד. כדאי בכל בדיקה לשאול את החולה האם הוא מתמיד בנטילת התרופות או האם הוא נתקל בבעיה בלקיחת הטיפול. כדאי לבדוק האם הוא אכן לוקח את התרופות שנרשמו לו ולשתף אותו בתוצאות החיוביות או השליליות של הטיפול. שיתוף החולה בהשפעת הטיפול יכול להיעשות על ידי עדכונו במצב הלחץ התוך עיני בעת הבדיקה והצגת מצב שדות הראייה שלו, תוך מתן הסבר קצר על ממצאי הבדיקה. שיתוף החולה בתוצאות הטיפול יאפשר השגת שיתוף פעולה טוב יותר בטיפול ועל ידי כך שליטה טובה יותר בלחץ ומניעת נזק נוסף לעצב הראייה.
אלגוריתם הטיפול המומלץ על פי הנחיות הארגון האירופאי לגלאוקומה, (European Glaucoma Society Guidelines) אשר אומצו על ידי מומחי הגלאוקומה בישראל הוא כדלקמן:
1. מומלץ להתחיל בטיפול בתרופה אחת (Monotherapy), בבקבוק אחד, למעט במקרים חריגים שבהם הלחץ גבוה מאוד ואין באפשרותנו להגיע ללחץ מטרה על ידי תרופה אחת בלבד.
2. במקרה שאינו סובל את התרופה בגלל תופעות לוואי או שהלחץ אינו יורד ללחץ מטרה, מומלץ להחליף את התרופה בתרופה אחרת.
3. אם לחץ המטרה אינו מושג או יש סימנים להתקדמות של הנזק במחלה, מומלץ לשלב שתי תרופות בטיפול. את שתי התרופות מומלץ לתת בשלב הראשון בבקבוק אחד המכיל שתי תרופות - תרופות קומבינציה.
4. במקרה שלחץ המטרה אינו מושג או יש סימנים להתקדמות הנזק במחלה עם תרופת קומבינציה אחת, מומלץ להחליפה באחרת או להוסיף לה תרופה נוספת בבקבוק נוסף.
5. אם לחץ המטרה אינו מושג או יש סימנים להתקדמות הנזק במחלה עם שלוש תרופות בשני בקבוקים, ניתן להוסיף בקבוק שלישי, כדורים או לשקול טיפול אחר כגון טיפול לייזר או ניתוח.
כאן המקום לציין שיש הממליצים על טיפול לייזר גם כטיפול ראשון במחלה לפני התחלת טיפול תרופתי בחולים המעוניינים להימנע מהתלות בטיפול תרופתי קבוע.
טיפול תרופתי
הטיפול התרופתי מתבסס בעיקרו על טיפול מקומי בטיפות לעין. מגוון סוגי הטיפות העומד לרשותנו היום הוא גדול מאוד ולרובן יכולת להוריד את הלחץ התוך עיני בצורה טובה מאוד ועם מעט תופעות לוואי. במקרי גלאוקומה קשים ניתן להוסיף טיפול בכדורים או בנוזלים לשתייה או להזרקה לווריד.
להלן פירוט התרופות השונות לטיפול בגלאוקומה:
פרוסטגלנדינים - (Latanoprost 0.005% (Xalatan
מנגנון הפעילות: הורדת הלחץ התוך עיני על ידי שיפור ניקוז מי הלשכה דרך חלקי העין האחוריים (שיפור הניקוז האובאוסקלרלי).
מינון: טיפה פעם אחת ביום לפני השינה.
אין לטיפות תופעות לוואי סיסטמיות ועיקר תופעות הלוואי הן תופעות עיניות: צריבה, גירוי, היפרמיה, פיגמנטציה של הקשתית, עירור תהליכים אינפלמטוריים בעין ובצקת מקולרית (CME),
הארכת הריסים.
תרופות אנלוגיות לפרוסטגלנדינים (חומצות שומן סינתטיות)
Bimatoprost 0.03% (Lumigan),
Travoprost 0.004% (Travatan),
Unoprostone isopropil 0.15% (Rescula)
מנגנון הפעילות: הורדת הלחץ התוך עיני על ידי שיפור ניקוז מי הלשכה גם דרך זווית הלשכה הקדמית וגם דרך חלקי העין האחוריים (ניקוז אובאו-סקלרלי).
מינון: טיפה פעם אחת ביום לפני השינה.
לתרופות אין תופעות לוואי סיסטמיות ועיקר תופעות הלוואי הן עיניות: צריבה, גירוי, היפרמיה בולטת למדי, פיגמנטציה של הקשתית, עירור תהליכים אינפלמטוריים בעין ובצקת מקולרית (Cystoid Macular Edema), צמיחת יתר של הריסים.
תרופות חוסמות רצפטורים בטה אדרנרגים
Timolol (0.25%, 0.5%)
Levobunolol (0.25%, 0.5%)
Betaxolol (0.25%)
Metipranolol (0.3%)
Carteolol (1%)
Nyolol-Gel (0.1%)
תרופות אלו חוסמות רצפטורים בטא1, 2 למעט ,Betaxolol אשר פועלת סלקטיבית על רצפטורים בטא1.
מנגנון הפעילות: הורדת הלחץ התוך עיני על ידי הפחתת ייצור מי הלשכה.
מינון: טיפה פעמיים ביום, למעט Nyolol-Gel הניתנת פעם אחת ביום.
תרופות אלו מהוות עד היום את הבסיס העיקרי לטיפול בגלאוקומה, בעיקר בגלאוקומה התחלתית, בזכות האפקטיביות הטובה שלהן להורדת הלחץ התוך עיני (ב30-20- אחוז).
תופעות הלוואי השכיחות בשימוש בתרופות אלו כוללות תופעות מקומיות בעיניים: יובש של העין, גרגור שטחי על פני הקרנית, גודש של כלי הדם של הלחמית, תגובה אלרגית.
תופעות סיסטמיות: הפחתת קצב הלב (עד כדי ברדיקרדיה קיצונית במקרים מסוימים של A-V Block), אריטמיות, הגברת בלוק קיים, הורדת לחץ הדם, החמרת אי ספיקת לב, ברונכוספזם וגירוי להתקף אסטמה בחולי אסטמה, ברוכוספזם וחסימת דרכי הנשימה, קוצר נשימה בחולי COPD, עלייה בטריגליצרידים, ירידת רמת HDL, עליית הסוכר בדם והסתרת סימני היפוגליקמיה בסוכרתיים, בלבול, דיכאון, חרדה, הלוצינציות, עייפות, אי שקט, איבוד זיכרון, אימפוטנציה וירידה בליבידו, עירור מיאסטניה גרביס.
לנוכח תופעות הלוואי הסיסטמיות הרבות יש לשקול בכובד ראש השימוש בתרופה בחולים אשר מחלות הרקע שלהם התגברו בעקבות הטיפול. לכן קיימות התוויות נגד למתן תרופות ממשפחה זו לחולי אסטמה, לחולים עם בלוק קרדיאלי או הפרעות קצב ועוד.
יש לציין שהטיפול ב-Nolol-Gel 0.1% כרוך בפחות תופעות לוואי מקומיות וסיסטמיות גם יחד בגלל הרכבו כג'ל המונע יובש וגירוי וריכוזו הנמוך המפחית את הסיכון לתופעות לוואי סיסטמיות.
תרופות אדרנרגיות
Apraclonidine 0.5% (Iopidin)
Brimonidine 0.2% (Alphagan)
Brimonidine 0.15% (Alphagan-P)
תרופות אדרנרגיות שהן סלקטיביות לרצפטורים אלפא בלבד. על ידי כך הופחתו לחלוטין תופעות הלוואי הנובעות מהשפעה על רצפטורים בטא.
מנגנון הפעילות: הורדת הלחץ התוך עיני על ידי שיפור ניקוז מי הלשכה והפחתת קצב הייצור שלהם גם יחד. קיימת השערה שה-Alphagan היא בעלת השפעה נוירופרוטקטיבית על סיבי עצב הראייה גם כן. עדיין לא הוכח באופן קליני.
מינון: טיפה פעמיים ביום.
תופעות הלוואי השכיחות בשימוש בתרופות אלו כוללות תופעות לוואי עיניות: הלבנה של הלחמית, דלקת לחמית פוליקולרית.
תופעות לוואי סיסטמיות: יובש בפה, כאבי ראש, ישנוניות, עייפות, טשטוש במצב ההכרה, לחץ דם נמוך.
תרופות המעכבות פעילות האנזים
Anhydrase Carbonic
Topical Carbonic Anhydrase Inhibitors
Dorzolamide (Trusopt 2)
Brinzolamide (Azopt 1%)
טיפות עיניים המעכבות את פעילות האנזים Anhydrase Carbonic בתהליך ייצור מי הלשכה בעין.
מנגנון הפעילות: הורדת הלחץ התוך עיני באופן משמעותי על ידי הפחתת ייצור מי הלשכה. קיימת תיאוריה המראה כי לתרופות אלו יש גם השפעה חיובית על זרימת הדם לראש עצב הראייה ללא תלות בהורדת הלחץ התוך עיני.
מינון: טיפה שלוש פעמים ביום אם הן ניתנות כתרופה בודדת או פעמיים ביום אם הן משולבות עם תרופה נוספת להורדת הלחץ התוך עיני. לעתים קרובות משולב הטיפול בתרופות אלו בטיפול נוסף להורדת הלחץ התוך עיני להשגת אפקטיביות מקסימלית.
תופעות הלוואי השכיחות בשימוש בתרופות אלו כוללות: תגובה אלרגית, דלקת לחמית פוליקולרית, טעם מר בפה.
תרופות המעכבות פעילות האנזים Anhydrase Carbonic הניתנות בכדורים או בהזרקה לוריד
(Neptazan (T. Methazolamide 50 mg
(T. Uramox , CAP. Diamox) Acetazolamide 250 mg 500 mg
תרופות אלו מעכבות את פעילות האנזים Anhydrase Carbonic בתהליך ייצור מי הלשכה בעין.
מנגנון הפעילות: הורדת הלחץ התוך עיני באופן משמעותי על ידי הפחתת ייצור מי הלשכה. קיימת השערה כי לתרופות אלו השפעה חיובית גם על זרימת הדם לראש עצב הראייה, כנראה ללא תלות בהורדת הלחץ התוך עיני.
מינון: 4-2 כדורי אורמוקס ליום, 2 קפסולות דיאמוקס ליום, 3 כדורי נפטזן ליום או 500 מ"ג אורמוקס בהזרקה תוך ורידית.
בעבר התרופות היו יותר בשימוש אך היום עם פיתוח התרופה בטיפות, השימוש בהן פחת, בעיקר לנוכח תופעות הלוואי הסיסטמיות הרבות שלהן: אצידוזיס מטבולית ונשימתית, חוסר תיאבון, חולשה, דיכאון, כאבי בטן, בחילות, הקאות, שלשולים, נימול באצבעות הידיים והרגליים, אבנים בדרכי השתן, אנמיה אפלסטית, טרטוגניות.
תרופות משולבות
1. חוסמי רצפטורים בטה אדרנרגיים ופרוסטגלנדינים
(Xalacom = (Timolol 0.5% + Xalatan 0.005%
מנגנון הפעילות: הורדת הלחץ התוך עיני על ידי שיפור הניקוז האובאוסקלרלי והפחתת ייצור מי הלשכה.
מינון: טיפה פעמיים ביום.
תופעות הלוואי כוללות את תופעות הלוואי של שני מרכיבי התרופה.
2. חוסמי רצפטורים בטה אדרנרגיים ומעכבי האנזים Unhydrase Carbonic
Cosopt = (Timolol 0.5% + Trusopt 2%)
שילוב שתי התרופות בבקבוק אחד הוא אדיטיבי, יעיל ומקל על החולה בטיפול היומיומי הממושך.
מנגנון הפעילות: הורדת הלחץ התוך עיני באופן משמעותי על ידי הפחתת ייצור מי הלשכה. כאמור, קיימת תיאוריה המראה כי לתרופה גם השפעה חיובית על זרימת הדם לראש עצב הראייה ללא תלות בהורדת הלחץ התוך עיני.
מינון: טיפה פעמיים ביום.
תופעות הלוואי כוללות את תופעות הלוואי האפשריות של שני מרכיבי התרופה.
תרופות כולינרגיות
Pilocarpine, Carbachol (1% - 4%)
מנגנון הפעילות: טיפות עיניים הגורמות להורדת הלחץ התוך עיני על ידי שיפור ניקוז מי הלשכה דרך הטרבקולום. התרופות גורמות לכיווץ האישון, כיווץ השריר הציליארי ולפתיחת הזווית עקב כך. פתיחת הזווית גורמת למתיחת פתחי הטרבקולום ולשיפור ניקוז הנוזלים דרכם.
המינון: טיפה ארבע פעמים ביום בריכוז של אחוז אחד עד ארבעה אחוזים.
לתרופות ממשפחה זו תופעות לוואי לא מעטות, ביניהן תופעות לוואי עיניות: מיוזיס (היצרות האישון), מיופיה (קוצר ראייה), זירוז היווצרות ירוד (קטרקט) בעדשה, הופעת ציסטות בקשתית, היפרמיה, סכנה להיפרדות הרשתית במקרים חריגים.
תופעות לוואי סיסטמיות אינן שכיחות והאופייניות ביותר הן כאבי ראש.
לנוכח תופעות הלוואי הרבות ואופן השימוש בתרופה (ארבע פעמים ביום), אין משתמשים היום בתרופות אלו אלא למקרים חריגים, כגון מקרים של גלאוקומה חדה בעלת זווית סגורה או בחולים ותיקים עם מחלה מתקדמת מאוד שאינם מגיבים לטיפול אחר.
תרופות היפראוסמוטיות
גליצרול או סורביטול בשתייה, מניטול בהזרקה תוך ורידית. תרופות אלו יעילות לטיפול בהתקף חריף של גלאוקומה או בכל עלייה חריגה ובולטת בלחץ התוך עיני.
טיפול בלייזר
אינדיקציות לטיפול בלייזר כוללות:
› גלאוקומה חדה עם זווית סגורה עקב בלוק פופילרי.
› טיפול מונע בעיניים עם זוויות צרות הנוטות להיסגר.
› גלאוקומה כרונית עם זווית פתוחה שאינה מגיבה לטיפול תרופתי.
› טיפול ראשוני בגלאוקומה כרונית עם זווית פתוחה בחולה שאינו מעוניין או אינו יכול לקבל טיפול תרופתי.
סוגי טיפולי הלייזר השונים בגלאוקומה:
Yag Laser Iridotomy - ביצוע פתח זעיר בקשתית העין על ידי קרן לייזר בכדי לשפר מעבר נוזלים מהלשכה האחורית ללשכה הקדמית. הטיפול מבוצע בעת התקף חד של גלאוקומה על רקע בלוק פופילרי או כטיפול פרופילקטי למניעת התקף חד של גלאוקומה בעיניים עם זוויות צרות הנוטות להיסגר. הטיפול מתבצע באופן אמבולטורי ומחייב מעקב אחרי הלחץ התוך עיני, טיפול תרופתי לאיזון הלחץ וטיפול אנטי-אינפלמטורי לתקופה מוגבלת.
Argon Laser Trabeculoplasty) ALT) - שיפור הניקוז הטרבקולרי בזווית העין על ידי צריבות לייזר ישירות לזווית. טיפול זה ניתן במקרים של גלאוקומה פתוחת זווית ראשונית או משנית שאינה מגיבה לטיפול תרופתי. הטיפול מבוצע לרוב בשני חלקים, בכל אחד מהם מטופלים 180 מעלות מתוך ההיקף המלא של הזווית. הטיפול מבוצע באופן אמבולטורי ויש לעקוב לאחר מכן אחרי הלחץ התוך עיני ולתת טיפול תרופתי לאיזון הלחץ כנדרש וטיפול אנטי-אינפלמטורי לתקופה מוגבלת.
Selective Laser Trabeculoplasty) SLT) - טיפול חדש בסוג לייזר עדכני לשיפור הניקוז הטרבקולרי בזוית העין על ידי צריבות לייזר ישירות לזווית הלשכה הקדמית. טיפול זה ניתן במקרים של גלאוקומה פתוחת זוית ראשונית או משנית שאינה מגיבה לטיפול תרופתי. החידוש והייחודיות בטיפול זה הוא הקליטה הסלקטיבית של אנרגיית קרני הלייזר בתאים עם פיגמנט ועל ידי כך מניעת הרס תאי טרבקולום אחרים, תגובה אינפלמטורית וסיבוכים מאוחרים עקב כך.
הטיפול מתבצע באופן אמבולטורי ומחייב לאחר ביצועו מעקב אחרי הלחץ התוך עיני. מומלץ לתת טיפול תרופתי לאיזון הלחץ בהתאם לצורך וטיפול אנטי-אינפלמטורי לתקופה מוגבלת. ניתן לחזור על הטיפול מספר פעמים.
Diode Laser Cyclophtocoagulation - טיפול בקרני לייזר המכוון אל הגוף הציליארי, האחראי על ייצור מי הלשכה בעין. מטרת הטיפול היא הפחתה או הפסקה של ייצור מי הלשכה על ידי הרס הגוף הציליארי באמצעות קרני הלייזר. הטיפול מבוצע בהרדמה מקומית בשתי דרכים: דרך הסקלרה - על ידי הנחת המכשיר המוביל את קרני הלייזר על הסקלרה מעל הגוף הציליארי; ישירות לשלוחות הגוף הציליארי - על ידי הכנסת המכשיר המוביל את קרני הלייזר ללשכה הקדמית ומשם דרך האישון אל הלשכה האחורית, כיוון הלייזר אל שלוחות הגוף הציליארי (Ciliary processes) וצריבה ישירה שלהן.
לאחר הטיפול יש לטפל בתרופות אנטיאינפלמטוריות לעין ולעקוב אחרי הלחץ התוך עיני. סיבוכי הטיפול כוללים: כאב, תגובה אינפלמטורית בעין, לחץ תוך עיני גבוה או נמוך מאוד. ניתן לחזור על הטיפול מספר פעמים באותה העין בהתאם לצורך.
טיפול כירורגי
רוב ניתוחי הגלאוקומה מיועדים להורדת הלחץ התוך עיני והמטרה מושגת על ידי יצירת מנגנונים להגברת ניקוז מי הלשכה מהעין. השכיח והוותיק בין ניתוחי הגלאוקומה הוא ניתוח הפילטרציה, או בלשון רופאי העיניים - Trabeculectomy. בניתוח זה יוצרים נתיב חליפי למערכת הניקוז הטבעית, דרכו מנוקזים הנוזלים אל מחוץ לעין. שיעור הצלחת הניתוח גבוה (מעל 85 אחוז) והוא נמצא בשימוש שנים רבות. כדי להפחית את סיבוכי הניתוח נעשו נסיונות רבים בעשור האחרון לבצעו ללא חדירה לתוך גלגל העין. ניתוחים אלה נקראים NPDS
(Non Penetrating Drainage Surgery) אך השימוש בהם פחת לאחרונה לנוכח תוצאות שהראו על הצלחה קצרת טווח בלבד.
השימוש בחומרים אנטי-מטבוליטים כגון 5FU או Mytomicin C במהלך ניתוחי הפילטרציה או במהלך המעקב האחר ניתוחי הביא לשיפור שיעור ההצלחה של הניתוח לטווח הרחוק על ידי מניעת הצטלקות אזור ניקוז הנוזלים. עם זאת, השימוש בתרופות אלו עלול לגרום לתופעות לוואי שונות עד כדי אובדן ראייה מלא. לכן, רוב המנתחים משתמשים בתרופות אלו בזהירות רבה ובמינונים נמוכים בעיקר במקרים קשים או בניתוחים חוזרים, בהם הסיכון לכישלון הניתוח גבוה יותר.
ניתוחי גלאוקומה עם שימוש במסתמים היו מיועדים בעבר למקרי גלאוקומה עקשניים במיוחד אשר לא הגיבו לניתוחי הפילטרציה. לנוכח התוצאות הטובות בניתוחים אלה משתמשים בטכניקה זו היום גם במקרים שעדיין לא נותחו כלל. במהלך הניתוח מוכנסת צינורית ללשכה הקדמית, ללשכה האחורית או לחלל הזגוגית. לצינורית מחובר חלק המוצמד לסקלה עם או בלי מסתם וחלק זה נתפר על פני גלגל העין. בשיטה זו ניתן לנקז את נוזלי העין בצורה יעילה ומבוקרת גם במקרים שבהם רקמת העין מצולקת בגלל ניתוחים קודמים. קיימים סוגי מסתמים שונים בעלי תכונות שונות וניתן להתאים לכל עין את זה המתאים לה. היום נמצאים בפיתוח גם מסתמים חדשים המיועדים גם למקרי גלאוקומה ראשוניים.
לסיכום, אפשרויות הטיפול בגלאוקומה רבות ומגוונות וניתן היום להתאים לכל חולה את הטיפול הנדרש לו. פיתוחן של תרופות חדשות, לטיפול במחלה בעשור האחרון, הביא לשיפור תוצאות הטיפול ולהעלאת היכולת לשמור על תפקודי ראייה תקינים ואיכות חיים טובה. טיפולי לייזר חדשים ושיפור הטכניקה הניתוחית הביאו אף הם להעלאת שיעור ההצלחה במקרים הקשים יותר. מחקרים רבים העוסקים בכיווני טיפול נוספים במחלה מבטיחים לנו עתיד טוב יותר בטיפול המחלה ומניעת עיוורון בגלל גלאוקומה.
ד"ר ענת רובינסון, רופאת עיניים מומחית ומנתחת, מומחית לגלאוקומה, מנהלת מרפאות עיניים בבית החולים בילינסון, המרכז הרפואי רבין, פתח תקוה