דיכאון, לפי הגדרתו המילונית, הוא הפרעה נפשית אשר מאפייניה העיקריים הינם הפרעות בשינה ובתאבון, מחשבות פסימיות ואף אובדניות, חוסר חשק, התקפי חרדה ומצב רוח ירוד באופן כללי, הפוגע משמעותית בתפקוד היום יומי. קיימים לא מעט סיבות וגורמים למצב של דיכאון. אוכלוסיות מסוימות נמצאות בסיכון גבוה ללקות בדיכאון והאוכלוסייה המבוגרת היא אחת מהן.
למעלה מ-20% מכלל האוכלוסייה המבוגרת סובלים מאפיזודה חד פעמית או קבועה של דיכאון, בין אם קל או קשה, מסיבות הקשורות בעיקר בגיל מבוגר, שינויים סביבתיים ומצב בריאותי.
עם הזקנה הגוף נחלש וכך גם הבריאות והדבר מתבטא במחלות הקשורות לזקנה, בתשישות של הגוף המשפיעה על ההחלמה ובחוסר איזון הורמונאלי המשפיע על מצב הרוח. כמו כן מבוגרים רבים נוטלים סוגים שונים של תרופות הכוללות תופעות לוואי היכולות להשפיע על מצב הרוח הכללי ואף לגרום לדיכאון. בנוסף למצב הבריאותי והמצב הפיזי החדש אליו הם צריכים להתרגל, שינויים רבים קורים מסביב ומשפיעים על יכולת ההתנהלות של הקשיש: מחלות של חברים ובני זוג ואף מוות של אדם קרוב עקב זקנה או מחלה הקשורה בגיל.
ההשלמה עם המצב החדש של הגוף, עם השכחה, המחלות והמוות של חברים ואף בני זוג משפיעה רבות על מצב רוחם של מבוגרים רבים ומובילה למחשבות דיכאוניות ואף למחשבות אובדניות. גם אלה שיש להם משפחה-ילדים ונכדים, הרי שלכל אחד יש את לוח הזמנים שלו ואת המשפחה שלו ולכן לרוב הם מרגישים בודדים או אפילו מוזנחים על ידי משפחתם ונוהגים להיפגש רק בחגים ואירועים משפחתיים. הבדידות יכולה גם היא לגרום למצב רוח דכאוני, בעיקר כשמדובר במבוגרים אשר כבר אינם מתפקדים לבדם וצריכים מטפל או מטפלת או להתגורר בדיור מוגן עם סיוע צמוד.
העצמאות שנלקחה מהם, ההתמודדות עם המצב החדש יכולה ליצור אצל אותם מבוגרים משברים אשר יכולים להימשך לאורך זמן ולהשפיע לרעה על אורח החיים. אמנם הם כבר לא צעירים אך יש להם עוד שנים לא מעטות לחיות וליהנות מאותן שנים ולכן חשוב שיוכלו לתפקד באופן פעיל עד כמה שניתן ולקבל את הטיפול המתאים להם בשביל לצאת מאותו משבר ולא לחוות התקפי דיכאון.
אצל האוכלוסייה המבוגרת לא נהוג לדבר על 'דיכאון' ולא נהוג ללכת לטיפול ולשתף בכך. אם מחוסר מידע וידע שהיה בזמנם, ואם מהבושה שאינם יכולים להתמודד לבד והם צריכים סיוע- אצל מבוגרים רבים מצב דיכאוני כלל לא יאובחן רק מעצם העובדה שהם מתביישים לספר ולשתף. תפקיד בני המשפחה הוא חשוב ביותר שכן הם צריכים להיות ערניים ולשים לב אם דבר מה משתנה בתגובות ובהתנהלות של בני משפחתם המבוגרים.
על מנת לזהות מצב רוח ירוד ודיכאוני אצל אדם מבוגר יש לשים לב לדפוסים חוזרים או התנהגויות חוזרות ומדאיגות הנמשכות לאורך זמן באפן קבוע או נפסקות וחוזרות דופן רציף: עייפות רבה, התבודדות, חוסר יכולת לישון, חוסר תאבון וירידה משמעותית במשקל, אי חשק לצאת או להיפגש- כל אלה עלולים להצביע על דיכאון ויש לעקוב אחר מצבים אלה ולהיות ערניים לכל שינוי. חשוב לזכרו שיש מבוגרים שאכן יבינו שהם חשים ברע אך בכל זאת יתביישו לשתף, לכן הערנות ותשומת הלב למצבם חשובות מאד.
כאשר מזוהים סימנים מעוררי דאגה יש קודם כל לדבר עם אותו אדם. להסביר, לשקף ולהבהיר לו את המצב בו הוא נמצא. אמנם מדובר במבוגרים ולעיתים קשישים אך הם עדיין יכולים לקבל את ההחלטות בכוחות עצמם בעיקר כשמדובר בחיים שלהם. לכן אין להחליט בשבילם אלא לעזור להם למצוא את המטפל הטוב ביותר עבורם. ישנם פסיכולוגים ופסיכיאטרים המתמחים בטיפול באוכלוסייה המבוגרת ויכולים להציע את הפיתרון המתאים ביותר למצב.
ברוב המקרים יעדיף המטפל טיפול של שיחות אחד על אחד או פגישות קבועות בקבוצת תמיכה של אנשים הנמצאים במצב דומה. אם מדובר בדיכאון קליני חמור ניתן לשלב את הטיפול עם תרופות נוגדות דיכאון אך חשוב לזכור שהן לא משפיעות מיידית ולחלקן יש תופעות לוואי שעלולות להפריע להתנהלות התקינה בגילאים מבוגרים. בכל טיפול שבוחרים- חשוב שאותו מטופל יבין את הביעה, את התהליך ויהיה מחויב לטיפול.
חשוב לזכור שטיפול פסיכולוגי ואף נטילת תרופות אינן מהוות תשובה מספיקה ולכן היו שם עם הקרובים המבוגרים שלכם, בקרו אותם באופן תדיר, הוציאו אותם מהבית כמה שיותר. הזכירו להם שהם נחוצים ואהובים ועשו הכל בשביל שלא ירגישו בודדים או כמעמסה. הרגשה של חיוניות והעובדה שהם עדיין נחוצים תשפיע באופן יעיל ומהיר על מצב הרוח שלהם, תעודד אותם ותשפר את אורח החיים שלהם וכמובן את הצלחת הטיפול.
אלעד דהן, מומחה ומדריך בטיפולCBT , מנהל "רימון - מרכז מומחים לטיפול פסיכולוגי"