הנקה-מה חדש ?

חלב אם מותאם באופן מדויק לצרכיו של התינוק ולכן נחשב כיום כתזונה המתאימה ביותר עבורו. להנקה יתרונות מרובים לתינוק, לאם ואף לסביבה ועל כן יש לעודד כל אם לנסות ולהניק את תינוקה. יתרונות ההנקה הבולטים עבור התינוק כוללים הפחתה בהיארעות וחומרת מחלות כגון זיהומים שכיחים, ספסיס ואף NEC בפגים. תינוקות יונקים סובלים פחות מקשיי האכלה, מפתחים פחות אלרגיות בזמן היניקה ואף פחות אלרגיות, אסתמה ומחלות כרוניות אחרות כדוגמת סוכרת, בבגרותם. התפקיד האימונולוגי של חלב אם נחקר רבות. החלב מכיל, בין היתר, נוגדנים, גורמים מעכבי גדילה, ליזוזים, לקטופרין ופלורה ביפידוגנית - כל אלו אחראים לשכיחות הנמוכה של מחלות שלשול, דלקת אוזן תיכונה, דלקת ריאה ועוד, בתינוקות יונקים.

להנקה יתרונות רבים, גם עבור האם המניקה. ביניהם ניתן למנות ירידה בכמות הדמם הבתר-לידתי, פחות אנמיה בשל אמנוריאה הקשורה להנקה, חזרה מהירה יותר למשקל הקדם הריוני, רהמינרליזציה טובה של עצם לאחר הלידה ואף הפחתה בסיכון לסרטן השד והשחלה. מיותר לציין, כי מבחינה חברתית וכלכלית להנקה חשיבות רבה, כמפחיתה עלות צריכת שירותים רפואיים ואבדן ימי עבודה הקשורים לתחלואת ילדים, כמו גם הפחתת הפגיעה באיכות הסביבה הקשורה בפחיות הפורמולות ובבקבוקי התינוקות.

הספרות העוסקת בחלב אם ענפה וזהו שטח פורה למחקר רחב טווח. בסקירה זו ידונו מספר נושאים עדכניים בתחום חלב האם וההנקה.

הנקה וחשיבות התזונה האמהית - אומגה 3

בעידן השפע חל שינוי משמעותי ביחס בין הצריכה התזונתית של חומצות שומן מסוג אומגה 3 לבין הצריכה התזונתית של חומצות מסוג אומגה 6 (לרעת האומגה 3). במקביל, חלה ירידה בכמות חומצות שומן אלו בחלב אם, כאשר במחקרי השוואה נמצא, כי במדינות המערב הרמה הממוצעת של חומצות שומן מסוג אומגה 3 בחלב אם הינה נמוכה משמעותית מזו שבמדינות מזרח אסיה. לחומצות שומן אלו, כחלק מקבוצת ה-Long-chain polyunsaturated fatty acids (LC-PUFA), חשיבות ביוכימית ותפקודית בהתפתחות מערכת העצבים בעובר ובתינוק. עבודות רבות הוכיחו שתוספת חומצות שומן אלו ובעיקר Docosahexanenoic acid (DHA) ו-Eicosapepentaenoic acid (EPA) לכלכלת האם המניקה, מעלה את רמתן בחלב האם וזאת מבלי לשנות משמעותית את ריכוזן של חומצות שומן חשובות אחרות, כגון חומצה ארכידונית. עם העלייה בריכוז DHA בחלב האם הודגמה עליה בריכוז החומצה גם בפוספוליפידים של פלסמת התינוק היונק. בשל ההשפעות המיטיבות המרובות של חומצות שומן אומגה 3 גם לגבי האם (למשל, ההשפעה על פרופיל הליפידים) וההשפעה המצופה על התינוק היונק, מעשירות כיום נשים מניקות רבות את תזונתן בחומצות שומן מסוג אומגה 3 ממקורות שונים. מחקרים שונים שבדקו השפעת תוספת שכזו על התינוק היונק, הדגימו שיפור בהתפתחות פסיכומוטורית בגיל 30 חודשים, כמו גם עליה בתוצאות מבחני אינטליגנציה בגיל 4 שנים, בהשוואה לתוספת של אומגה 6 וכן שיפור קל בהתפתחות שפה בגיל שנה או שנתיים בהשוואה לתוספת שמן זית (אומגה 9). ההכרה בחשיבות צריכת חומצות שומן מסוג אומגה 3 במהלך ההיריון וההנקה הולכת ומתבססת ומומלץ להעשיר את תזונת האם בחומצות שומן מסוג זה. המינון היומי הרצוי לצריכה אינו ברור דיו. מקובלת המלצה של לפחות שלוש מנות של דג שומני בשבוע, רצוי ממקור לא מזוהם ונקי מכספית (כדוגמת סלמון או הליבוט). מקורות אחרים מהמזון הם פשתן, שמן קנולה ואגוז מלך. כתוסף מזון מדובר על 300 מ"ג של DHA ליום, לפחות.

אוליגוסכרידים בחלב

האוליגוסכרידים הם פולימרים של סוכר בעלי 3 עד 20 יחידות סוכר. הם נפוצים בסוגי מזונות שונים אולם העניין הגובר והולך בהם נעוץ בעובדת היותם חומר פרהביוטי. חומרים אלו הינם רכיבים תזונתיים שאינם עוברים פירוק או ספיגה בחלק העליון של מערכת העיכול ומהווים, לכן, מצע גידול בררני למס' מוגבל של סוגי בקטריות חיוביות. כתוצאה מכך, משתפר הרכב המיקרופלורה במעי הגס.

חלב אם, שלא כחלב פרה, מכיל ריכוז גבוה של אוליגוסכרידים המסונתזים בבלוטת השד.

האוליגוסכרידים - טיבם וכמותם - קובעים את אופי האוכלוסיה של חיידקי המעי הגס המשפיעה על כלל פעילות המעי על המערכת החיסונית, ואף מספקת אנרגיה לתאי המעי הגס.

בבדיקת הקשר בין רמת אוליגוסכרידים בחלב אם למחלות שילשול כתוצאה מזיהום ע"י החיידק Campilobacter Jejuni וע"י Calicivirus נמצא, כי אוליגוסכרידים בחלב האם מעניקים הגנה נגד שלשול ומהווים מעכבים ספציפיים לפתוגנים אלו. כמו כן קיים הבדל בכמות האוליגוסכרידים בחלב אם בין נשים שונות שמניקות ובהתאם לכך בסיכון למחלה שילשולית.

מזהמים כימיים בחלב אם

כאמור, חלב אם הוא המקור התזונתי המומלץ לתינוקות. אולם, חלב אם אינו נקי ממזהמים סביבתיים וכימיקלים רעילים, כפי שהיה בעבר. כימיקלים כגון: Polychlorinated biphenyls (PCBs) - קוטל מזיקים, DDT והמטבוליטיים שלו, - Dioxinתרכובת כימית רעילה מאוד המשתחררת למשל בשריפה (כולל זו של סיגריה, Polybrominated diphenyl ethers (PBDEs) - חומר נוגד התלקחות ומתכות כבדות - כל אלו נמצאים בשכיחות גבוהה בבדיקת דוגמאות חלב אם. חלק מהרמות הגבוהות נמצאות דווקא בחלב נשים מאזורי מגורים חקלאיים, במדינות מתפתחות כתוצאה מריסוס נרחב ומן הצד השני גם בחלב של נשים מאזורים הניזונים ממזון ימי (מזהמים אורגנים של הסביבה הימית). ממצאים אלו מעלים סידרת נושאים חשובה הקשורה לפדיאטריה כמו גם לנושאי איכות הסביבה, בריאות הציבור ואתגר לקהילה המחקרית. קיים מחסור משמעותי במידע לגבי מזהמים. ידוע אלו מזהמים אנו עלולים למצוא בחלב, אך קיימים מעט נתונים לגבי נוכחות ממשית של מזהמים בקבוצות מדגם קטנות ובאזורים גיאוגרפיים מוגבלים מאוד. קיים צורך חשוב בניטור פרוספקטיבי לאורך זמן, כדי לדעת מה קורה לריכוזי החומרים השונים במשך ההנקה.

חשוב לעקוב אחרי התינוקות היונקים באופן רציף לצורך הערכת השפעת חומרים אלו על עתידם הבריאותי וזאת, כמובן, בהקשר לחשיפות השונות. מחקרי מעקב כאלו נמצאים בשלבי תכנון וביצוע במקומות שונים בעולם (לדוגמא בארה"ב, מקסיקו וקנדה). מידת הנזק הפוטנציאלי תלויה כמובן בחשיפה האמהית, בדרגת ההעברה של המזהם לחלב ובפוטנציאל הרעיל של החומר. יש לזכור, שהתינוק רגיש הרבה יותר מהמבוגר בשל צמיחה מהירה של רקמות ותהליך התפתחותי מואץ. כמו כן, הצריכה של החלב בשלבים מוקדמים לחיים היא גבוהה מאוד לקילוגרם משקל גוף, ובהתאם לכך גם החשיפה. הגיל הצעיר מסכן את התינוק בחשיפה כרונית לחומר והשלכותיה. מנגד, חשוב להזכיר, כי שימוש בתרכובות מזון לתינוק אינו פותר, כמובן את הבעיה, כיוון שהן עלולות להכיל גם כן מזהמים שונים כגון מתכות, חומרי הדברה, ואף הורמונים כגון הורמון גדילה. גם המים בהם מדוללת האבקה חשופים למזהמים סביבתיים רבים. יש צורך במאמץ להפחית שימוש בחומרים מזהמים סביבתיים ובמיוחד כאלו המופרשים בחלב אם, כפי שנעשה לדוגמא בארה"ב לגבי ה-DDT וה-PCBs. ככל שנפחית מזהמים אלו, נשמור טוב יותר על איכותו של חלב האם, אשר למרות האמור לעיל, הוא כמובן מקור התזונה הטוב ביותר עבור התינוק.

הנקה והסיכון להשמנת יתר עתידית

קיימות עדויות מצטברות הקושרות את התזונה בגיל הצעיר לתחלואה בגיל המבוגר. קשר כזה קיים גם לגבי הסיכון להשמנת יתר עתידית. מחקרים רבים מראים כי הנקה מפחיתה ככל הנראה את הסיכון להשמנת יתר בגיל הבגרות. יתכן, כי ההסבר לכך קשור בעליה מתונה יותר במשקל תינוקות יונקים. כמו כן קיים הבדל בהרכב הכלכלה בין חלב אם לפורמולה. תינוקות הניזונים מחלב אם מקבלים 55%-80% פחות חלבון לקילוגרם משקל גוף מתינוקות הניזונים מפורמולה. יתכן, כי צבירת חלבון גבוהה בגיל צעיר תתרום להשמנה עתידית. תיאוריה זו, המכונה The early protein hypothesis, נמצאת במחקר רחב בשנים האחרונות. לתוצאות מחקר זה תתכנה השלכות בעלות ערך לשם התערבות מונעת. מנגד, ישנן עבודות רבות לגבי הקשר שבין הנקה והשמנה עתידית, התומכות בעדויות כי הבדלי ה-BMI שנמצאו לטובת התינוקות שינקו קטנים מאוד ויכולים להיות מוסברים ע"י הטיות ו/או ערפלנים שונים. הרושם המרכזי המתקבל, הוא שיש חשיבות גדולה מאוד לעידוד הנקה מסיבות שונות. למרות העניין הציבורי והמחקר הנרחב, לא ברור האם השפעה על BMI היא אחת מהן.

בנק חלב אם

ב-100 השנים האחרונות הפך בנק חלב אם מרעיון דמיוני, למציאות מתוחכמת. ההיסטוריה כוללת התפתחות טכנולוגית ושיפור דרמטי באמצעי סריקת החלב שנתרם. הבנקים נועדו לפגים, לתינוקות המפתחים אלרגיות קשות לתרכובות מזון ולתינוקות שאינם גדלים באופן תקין או נמצאים במצב רפואי שאינו מאפשר הנקה ואשר מסיבות שונות אינן יכולים לקבל את חלב אימם. בנק החלב ידע תקופות שפל הקשורות לנושא בטיחות השימוש בחלב והיעדר מספיק מידע על חשיבות חלב האם והשיווק האגרסיבי של תרכובות המזון לתינוקות. עם עלית המודעות לחשיבות ההנקה ובטיחות התהליכים אותם עובר החלב ב"בנק", הגענו לעידן בנק החלב המודרני.

הוכח, כי פגים סובלים מפחות מקרים של NEC ומפחות קשיי האכלה כאשר הם ניזונים מחלב אם שנתרם, לעומת אלו הניזונים מפורמולה. במקביל, נצפתה עליה איטית יותר במשקל של פגים אלו. מחקרים בודדים מדגימים הבדל בעליה במשקל רק כאשר השימוש היה בחלב אמהות שילדו במועד, בעוד ששימוש בחלב אמהות לפגים נתן עליה טובה יותר במשקל. אפשרות זו צריכה להיבדק שוב כחלק מתהליך התמיכה וביסוס ההנקה והשימוש בחלב אם בפגיות. למרות העליה האיטית יותר במשקל, אין הבדלים בהתפתחות מנטאלית ופסיכומוטורית בין פגים שניזונו מפורמולה לבין אלו שניזונו מחלב שנתרם. קיימים נתונים המראים ירידה בסיכון למחלות קרדיווסקולאריות בגיל ההתבגרות בקבוצת מקבלי החלב. חשוב לציין, כי שמירה על הקווים המנחים שהוגדרו למשל ע"י "איגוד בנקי חלב האם בצפון אמריקה" של סקירת התורמות, אופן פיסטור החלב ושימורו, מביאים למינימום את הסיכון להעברת זיהומים לתינוק ע"י החלב שנתרם. במדינות מערביות שונות בעולם, קיימים בנקים כאלה כבר שנים ארוכות (בארה"ב - 10 בנקים פעילים, בבריטניה - 17 בנקים פעילים, וכן בגרמניה ובקנדה). בארץ עברה בכנסת ב-2005 הצעת החוק לאישור הקמת בנק חלב מסודר שיוקם על-ידי משרד הבריאות. השנה נוסחו ע"י ועדה מיוחדת הסטנדרטיים הבסיסיים שעל פיהם יפעל בנק החלב. כרגע, עד להקמתו של הבנק בארץ, פועלים כמה ארגונים וולונטריים בעיקר בקרב הציבור החרדי או פורומים באינטרנט המסייעים בתיווך בין אם המעוניינת לתרום חלב אם לבין אם המחפשת חלב אם לתינוקה.

לסיכום: מדי חודש מתפרסמים למעלה מ-50 מאמרים חדשים בנושאים שונים הקשורים לחלב אם או להנקה. חשיבותו של חלב האם אינה מוטלת בספק והעדויות לעליונות חלב האם אל מול תחליפי החלב השונים רק הולכות ומתבססות. המחקר החדשני בתחום זה, ימשיך וישפוך אור על מסתורי הרכבו של חלב האם, וחשיבותו.

ד"ר רונית לובצקי, מומחית ברפואת ילדים, ביה"ח "דנה", המרכז הרפואי תל אביב