כלכלת בריאות הינה ענף צעיר יחסית של מדע הכלכלה, שעוסק בהיבטים כלכליים שונים של תפקוד מערכות בריאות. העיסוק בתחום זה ייחודי, כיוון שמאפייניה המרכזיים של מערכת הבריאות מבדילים בינה לבין שווקים אחרים. כלכלת בריאות עוסקת בין השאר בגורמים הקובעים את מצב הבריאות, בביקוש לבריאות ולרפואה, בהיצע של שירותי בריאות, בתכנון ותקצוב מערכת הבריאות ובנושאים מגוונים אחרים. אחד מהתחומים של כלכלת הבריאות הצובר פופולאריות הולכת וגוברת בשנים האחרונות, הוא העיסוק בהערכה כלכלית של טכנולוגיות רפואיות.
המודלים הכלכליים בתחום זה משלבים ידע מתחומים מגוונים כגון רפואה, אפידמיולוגיה, סטטיסטיקה וקבלת החלטות. הערכה זו נועדה לספק לקובעי מדיניות מענה לשאלה האם השימוש בטכנולוגיות רפואיות מהווה תמורה טובה להשקעה.
בשנת 1995 נוסד ISPOR (International Society for Pharmacoeconomics and
Outcomes Research) - ארגון בינלאומי ללא מטרות רווח הפועל לקדום המצוינות במחקר בתחום הרחב של כלכלת תרופות (Pharmacoeconomics) וחקר תוצאים (Outcomes research) ושימוש במידע זה, לצורך קבלת החלטות במערכת הבריאות.
נכון לשנת 2008 כולל הארגון כ-4,100 חברים מ-97 מדינות שונות, המשתייכים למוסדות אקדמיים ומוסדות מחקר רפואי, חברות תרופות, ציוד רפואי וביוטכנולוגיה, מבטחי בריאות ציבוריים ופרטיים ומוסדות ממשלתיים. מספר החברים בארגון גדל באופן מהיר מדי שנה, גידול המצביע על ההתעניינות הרבה שיש כיום בתחום חשוב זה בעולם.
הארגון העולמי מקיים פעילות ענפה בתחום זה, כולל הוצאה לאור של עיתון מדעי
(Value in Health) שהינו העיתון המוביל בתחום, כנסים מדעיים בינלאומיים המתקיימים באופן סדיר בצפון אמריקה, אירופה, אסיה ואמריקה הלטינית וצוותי משימה (Task Forces) לגיבוש עקרונות וקווים מנחים בנושאים הקשורים לפעולות הארגון ונושאים אקדמיים שונים.
בתמיכה ובעידוד הארגון העולמי יזמו בשנת 2007 נציגים מהאקדמיה, מקופות החולים, מחברות תרופות וממשרד הבריאות את הקמת העמותה הישראלית לפרמקו-כלכלה וחקר תוצאים (איספור-ישראל) אשר העומד בראשה הוא ד"ר דן גרינברג.
מהן מטרות העמותה הישראלית?
ד"ר דן גרינברג: "אנו מעוניינים לקדם את המחקר בתחום ברמה המקומית ולהביא לשיתוף פעולה בידע בין קופות החולים, משרד הבריאות, האקדמיה, מוסדות המחקר הרפואי וחברות התרופות והציוד הרפואי וכן לפעול לחיזוק הקשר עם ארגונים מקבילים בחו"ל. הקמת העמותה התאפשרה במסגרת מאמצי ISPOR לקדם את תחום המחקר בעולם וכחלק מהמגמה לעודד ארגונים מקומיים המצויים בזיקה עם הארגון הבינלאומי והיא זכתה להכרה של הוועד המנהל של הארגון הבינלאומי. נכון לסוף שנת 2008, כולל הארגון העולמי כ-30 סניפים במדינות השונות וסניפים נוספים מצויים בתהליך התהוות. הארגון הישראלי היה הראשון באזורינו, ולאחרונה נוסד הסניף הירדני של הארגון.
על מנת להשיג את מטרות הארגון בכוונתנו לקיים כנסים שנתיים בהשתתפות מרצים בעלי שם בתחומם מהארץ ומחו"ל, ימי עיון וסדנאות בנושאים שונים של פרמקו-כלכלה וחקר תוצאים. הכנס השנתי הראשון של איספור-ישראל התקיים בסוף חודש נובמבר 2007 בהשתתפות כ-150 איש. הכנס השני התקיים ב-18-19 בספטמבר האחרון בירושלים והוקדש לערך של טיפולים במחלת הסרטן. בכנס נכחו, בין השאר, ד"ר Chris Pashos מארה"ב, המשמש כיום כנשיא של ארגון ISPOR העולמי ופרופ' Mike Drummond מאוניברסיטת יורק באנגליה, אחד מכלכלני הבריאות הבכירים בעולם והאבות המייסדים של התחום, ששימש בין השאר כנשיא ISPOR לפני כשנתיים. אני סבור שהשתתפותם בכנס מהווה תעודת כבוד לסניף הישראלי.
בכוונתנו גם לעודד השתתפות פעילה של חוקרים ישראלים והצגת מחקרים שבוצעו בארץ בכנסים הבינלאומיים של ISPOR, ליצור קבוצות עבודה וניירות עמדה בנושאים הקשורים לפעילות הארגון ולחזק את שיתוף הפעולה עם ארגונים מקבילים בחו"ל".
האם הצלחתם להגיע למעמד של ארגון בעל השפעה בתהליכי קביעת מדיניות בריאות?
"הארגון הישראלי עדיין בחיתוליו ואנחנו פעילים באופן רשמי פחות משנה, כך שקשה יהיה להעריך את ההשפעה על מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות", אומר ד"ר גרינברג. "זו גם איננה אחת מהמטרות המרכזיות של הארגון. אני חושב שבשנה האחרונה הצלחנו להעלות את הנושא לתודעה והתחיל דו-שיח בין בעלי עניין שונים בתחום. אנחנו מאמינים שרק באמצעות שיתוף פעולה והפחתת החשדנות נוכל לקדם את הנושא בישראל. במקביל, מתפרסמים יותר ויותר מאמרים בנושאים כלכליים בעיתונים רפואיים המיועדים לאחיות, לרופאים ולבעלי מקצועות אחרים והנושא זוכה לחשיפה גם במדיה הפופולארית. אחת מהשאיפות שלנו היא שהידע, הסוגיות המרכזיות בתחום והדילמות איתן מתמודדים מקבלי ההחלטות בארץ ובעולם תופצנה לא רק למקבלי החלטות ברמה הגבוהה ביותר במשרד הבריאות, קופות החולים וספקי שירותי רפואה אחרים אלא גם לרופאים, אחיות, רוקחים ובעלי מקצועות רפואיים אחרים המצויים במגע יום יומי עם החולים.
מקבלי ההחלטות, מבחינתי, הם לא רק מנהלים בכירים במשרד הבריאות או בקופות החולים, אלא גם כל מי שאחראי ישירות לטיפול בחולה. שהרי כל רופא, למשל, "חותם על צ'ק" בכל פעם שהוא מנפיק מרשם רפואי או שולח מטופל שלו לסדרת בדיקות. לכן, בשנה הקרובה אנחנו מתכוונים לקיים ימי עיון וכנסים בנושאים שעל סדר היום בישראל ובמדינות רבות אחרות ולייעד אותם לאוכלוסיות שעד כה לא הצלחנו להגיע אליהן".
האם אתם מתכוונים לסלול ערוץ תקשורת מול משרד הבריאות?
"בעמותה חברים עובדים בכירים ממשרד הבריאות שעיסוקם המרכזי הוא מדיניות טכנולוגית ועדכון סל השירותים, אולם העמותה לא משפיעה וגם לא תשפיע בעתיד על הרכב סל התרופות".
למה תשאף להגיע בזמן הקרוב ובטווח הרחוק יותר?
"המשך פעילות העמותה והצלחתה תלויים ברצון הטוב של חבריה, שכולם פועלים בה בהתנדבות ועל חשבון זמנם החופשי וזאת מתוך אמונה שלמה במטרותיה. כפי שציינתי יש לנו תוכניות מגירה ושאיפות לקיים פעילויות שונות כגון הקמת אתר אינטרנט לעמותה, עידוד פעילות מחקרית בתחום ועידוד חוקרים צעירים לבצע מחקרים ולהשתתף בכנסים וסדנאות בעולם. אחד החלומות האישיים שלי הוא להעניק לחוקרים צעירים מלגות להשתתפות בכנסים העולמיים של ISPOR, ואולי, בעתיד, גם מימון חלקי של מחקרים. אולם, כל הפעילות המתוכננת תלויה ברצונם הטוב של הספונסרים שלנו (נכון לעכשיו, מספר חברות תרופות נרתמו וסייעו במימון הכנסים השנתיים שלנו) מכיוון שהעמותה אינה מקבלת כיום כספים ממקורות ציבוריים. אני חושב שיש לנו הרבה מה לתרום מהידע והניסיון שנצבר בארץ לחברינו בחו"ל".
ד"ר דן גרינברג החל להתעניין בנושא הטכנולוגיות במערכת הבריאות בשנת 1995, בעידודו של ד"ר יצחק פטרבורג ששימש באותה תקופה כמנכ"ל המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה. במסגרת לימודי המאסטר והדוקטורט באוניברסיטת בן גוריון בנגב, חקר נושאים שונים הקשורים להערכה כלכלית של טכנולוגיות במערכת הבריאות ולקבלת החלטות באימוץ טכנולוגיות במערכת זו. לאחר סיום לימודי הדוקטורט, השלים שלוש שנים של פוסט-דוקטורט באוניברסיטת הארוורד בבוסטון, במהלכן התמחה בהערכה כלכלית של טכנולוגיות ונושאים נוספים הקשורים לחקר תוצאים. מאז שנת 2004, הוא משמש כמרצה בכיר במחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, במסגרתה הוא מלמד שני קורסים בתחומים אותם הוא חוקר: הערכה כלכלית של טכנולוגיות רפואיות במערכת הבריאות (לתלמידי התואר השני והשלישי) והערכת טכנולוגיות רפואיות בבריאות וברפואה, המיועד לתלמידי התואר הראשון ועוסק בתחומים של פיתוח טכנולוגיות רפואיות, אימוץ והטמעה של טכנולוגיות במערכת הבריאות ומדיניות טכנולוגית. נכון להיום, שוהה ד"ר גרינברג בשנת שבתון בבוסטון ומשמש כחוקר בכיר ב-Center for the Evaluation of Value and Risk in Health, במרכז הרפואי של אוניברסיטת Tufts, במסגרתו הוא חוקר נושאים הקשורים להערכה כלכלית של טכנולוגיות רפואיות ואימוץ וקבלת החלטות בנוגע לטכנולוגיות חדשות במערכת הבריאות. |
למידע נוסף: www.ispor.org |