סוכרת מסוג 2 נוצרת מאינטראקציה בין גורמים גנטיים וסביבתיים. למרות שהרקע המשפחתי הוא גורם סיכון חשוב ביותר להתפתחות סוכרת, הנטייה הגנטית האינדיבידואלית אינה יכולה להיות מוסברת רק על ידי פולימורפיזם או מוטציה1.
הגורמים המנבאים הטובים ביותר העומדים לרשותנו לעלייה בסיכון לפתח סוכרת הם:
› עלייה ברמת הסוכר בצום (Impaired Fasting Glucose).
› הפרעה בסבילות לגלוקוז (Impaired Glucose Tolerance).
› השמנה.
› עדות לתנגודת לאינסולין2-4.
› IFG - ערכי גלוקוז בצום בין 100 ל-125 מ"ג לד"ל
› IGT - ערכי גלוקוז בין 140 ל-199 נ"ג לד"ל, שעתיים לאחר שתיית גרם גלוקוז עם מים.
שני מצבים אלה מאופיינים בכך שהם מגדירים ערך של רמת סוכר בדם מספיק גבוה, החורג מהגבול העליון של הנורמה מחד אך עדיין אינו מספיק גבוה לאפשר הגדרת סוכרת מאידך. מדובר בשני מצבי ביניים, המקדימים את הופעת הסוכרת.
לרוב מצבי ביניים אלה, המכונים גם "סוכרת סמויה", נמשכים במשך שנים רבות והם הפיכים. קצב ההפיכה (conversion rate) מסוכרת סמויה לגלויה עומד על כשבעה אחוזים בשנה.
לאורח החיים בתקופה קריטית זו יש משקל מכריע באשר לעתידם הבריאותי של האנשים הלוקים במצבי ביניים אלה. אורח חיים יושבני מלווה בעלייה במשקל, במרבית המקרים, יגרום לסוכרת הסמויה להפוך לגלויה. לעומת זאת, אורח חיים בריא עשוי לדחות את הופעת הסוכרת הגלויה.
אנשים הלוקים בסוכרת סמויה הם קהל היעד המתאים ביותר להתערבות מבחינת מניעת סוכרת. הזמן הארוך יחסית הדרוש להפיכת הסוכרת הסמויה לגלויה מאפשר איתור וטיפול במטרה מניעתית.
על אף ההתקדמות שחלה ברפואה בכלל ובנושא סוכרת בפרט בעולם כולו וגם בישראל, עדיין מרבית חולי הסוכרת מאובחנים באיחור רב. לעתים כאשר הם כבר לקו בסיבוכיה המאוחרים של המחלה. אבחון מאוחר, לא רק שהוא כרוך בתחלואה קשה יותר ואולי אף בתמותת יתר אלא גם מחמיץ ומאבד את העיתוי למניעת סוכרת.
קיימים דיווחים על כך שסוכרת מסוג 2 היא מחלה ברת מניעה. על פי מספר עדויות מבוססות ראיה5-12, ניתן לקבוע בוודאות כי אפשר לעכב את הופעת הסוכרת במספר שנים. עדיין לא ברור כיצד דחייה זו תשפיע על התחלואה והתמותה הקשות הקשורות עם סוכרת מסוג 2. שאלה זו נותרה עדיין פתוחה.
מאחר שהתהוות הסיבוכים המאוחרים, גם המקרו וגם המיקרו-וסקולריים, כרוכה, בין השאר, במשך הסוכרת, הגיוני וסביר מאוד להניח כי קיצור משך הסוכרת ילווה בהפחתת סיבוכים מאוחרים. נושא חשוב זה מחייב בדיקה והוכחה. רק מחקר פרוספקטיבי אשר יעקוב במשך זמן ארוך אחרי שתי קבוצות של אנשים עם גורמי סיכון דומים לפתח סוכרת, כאשר קבוצה אחת מקבלת טיפול למניעת סוכרת והשנייה ממשיכה את חייה כרגיל, יוכל לתת מענה הולם לשאלה.
מאחר שלמרות שמחקר מסוג זה טרם בוצע, נוטה הקהילה הרפואית להאמין, בארץ ובעולם, כי טיפול העשוי לדחות את הופעת הסוכרת, גם אם לבסוף לא ימנע אותה, יתרום לשיפור הבריאות הכללית של האוכלוסיה.
בנוסף לפן הבריאותי, יישום תכנית למניעה או דחיית סוכרת אמור להעניק יתרונות רבים נוספים בהיבט החינוכי, הכלכלי ואיכות החיים.
תלמ"ס 2
תכנית למניעת סוכרת מסוג 2 (תלמ"ס 2)13 הוגשה כבר על ידי האגודה הישראלית לסוכרת והמועצה הישראלית לסוכרת בישראל. מדובר בפנייה לכלל האוכלוסיה במטרה לאתר בה את האנשים הלוקים בIFG- ו/או ב-IGT (סוכרת סמויה).
השלב הראשון של התכנית הוא איתור האנשים הנמצאים בסיכון לפתח סוכרת. שלב זה אחראי גם לכך שהמועמדים שאותרו ונמצאו ראויים להשתתף בתכנית יגיעו לשלב השני.
השלבים הבאים אחריו, בשרשרת תכנית זו, הם:
הבדיקה - הכוללת אנמנזה קצרה, בדיקה פיזיקלית ונטילת בדיקת דם לגלוקוז ופרופיל שומנים.
פיענוח הבדיקה - בשלב זה מדרגים ומגדירים את רמת הסיכון לפתח סוכרת (דרגה נמוכה, בינונית וגבוהה).
הדיווח - זה השלב האחראי לרישום מסודר של התוצאות המתקבלות מהפעלת התכנית (במכון גרטנר).
הפעלת הסדנאות - לשלב זה מגיעים האנשים אשר נמצאו ראויים ומתאימים להשתתפות בסדרה של שש סדנאות לשינוי אורח החיים, אשר תינתן על ידי צוות מומחים שיוכשר במיוחד למטרה זו.
המשך מעקב דו-שנתי - מדובר בשלב שבו משתתפי התכנית עוברים בדיקה, פעמיים בשנה, לצורך המשך מעקב ושקילת טיפול תרופתי למניעת סוכרת, באותם מקרים שבהם השינוי באורח החיים נכשל, מכל סיבה שהיא.
הנחת התכנית היא כי יישומה עשוי להקטין את קצב ההפיכה מסוכרת סמויה לגלויה ב-50 אחוז מהמשתתפים.
כפי שניתן להבין, שלב האיתור, הראשון, מהווה במידה מסוימת תנאי הכרחי להצלחת התכנית כולה. כישלון באיתור המועמדים להשתתף בתכנית ו/או אי-הגעתם של המועמדים לשלב השני, הבדיקה, עלולים לגרור אחריהם כישלון בביצוע התכנית כולה.
שלבי האיתור
שלב האיתור יתחיל במסע פרסום ארצי נרחב במטרה לעודד אנשים בסיכון, לבוא להיבדק, כאשר קהל היעד הוא כל אזרחי מדינת ישראל, כ-7.3 מיליון איש. מסע הפרסום יימשך כשנה (ויימשך בהמשך לפי הצורך), ב"טפטוף" במשך כל השנה ובעוצמה רבה יותר ארבע פעמים בשנה (אחת לרבעון למשך שלושה שבועות), בפרסום במדיה: טלוויזיה, רדיו, עיתונים, אינטרנט ואוטובוסים. המסר: "אם הנך בסיכון, בוא לבצע בדיקה", סיסמת מסע הפרסום: "לפני שהמתוק הופך למר".
תיעשה פנייה ישירה לכל מבוטחי ארבע הקופות מבטחות הבריאות בישראל, באמצעות טופס "גילוי מוקדם", המסביר את מהות התכנית ומזמין לעבור לשלב השני, הבדיקה, במידה שקיימים גורמי סיכון.
התכנית מתייחסת באופן ספציפי לאוכלוסיות מיוחדות, מוגשת בשפות שונות ועל פי צרכים מיוחדים של האוכלוסיות הללו (ערבים, אתיופים,יוצאי ברית המועצות לשעבר ועוד). התקציב הדרוש לביצוע שלב זה של התכנית הוערך בכשני מיליון שקל.
התכנית למניעת סוכרת מסוג 2 בישראל, בדומה למתרחש במרבית מדינות המערב, טרם קרמה עור וגידים. יישומה מהווה שינוי דרסטי ומשמעותי בתפישת העולם של קובעי מדיניות הבריאות. שינויים מסוג זה, מטבע הדברים, אורכים זמן. יחד עם זאת, קיימת היום הכרה בחיוניותה של התכנית, במטרה להאט ואולי אף לבלום את מגיפת הסוכרת בישראל. משרד ראש הממשלה, כמו גם משרדי ממשלה נוספים, נתן את ברכתו להפעלת התכנית, ביחד ובמקביל לתכנית ארצית למניעת השמנה בילדים.
ד"ר חוליו וינשטיין, מנהל היחידה לסוכרת מרכז רפואי ע"ש א. וולפסון, נשיא האגודה הישראלית לסוכרת |