המשרד של תא"ל ד"ר נחמן אש, קצין רפואה ראשי, נמצא בביתן קטן המזכיר מעברה של שנות ה-50, עלוב מבחוץ וצנוע מבפנים. הרושם הזה לא משתנה גם כשנכנסים לתוך הביתן המרוצף במרצפות שידעו ימים טובים יותר ולבסוף מגיעים אל המשרד שהוא לא יותר מחדר אחד גדול שבמרכזו שולחן עבודה מרווח עם שני מסכי מחשב. הפשטות הזאת משדרת אמת ובעיקר אם משווים את המשרד הצנוע הזה למשרדים של דמויות המנהלות מערכות בריאות בסדר גודל דומה.
במהלך הראיון הארוך שניהלנו, נראה תא"ל אש נינוח. הוא מודה בטעויות מערכתיות שנעשו בעבר, כמו השימוש בחיילי צה"ל לניסוי באנתרקס, אך מקפיד על הכרזה גורפת כי הלקחים נלמדו ובמקביל מסרב בעקשנות, מטעמים השמורים עימו, להסגיר שם של תרופה שצה"ל עורך בה ניסוי כיום. לבסוף הוא מספר במאור פנים על תכנית ה"בייבי" של חיל הרפואה: הקמת הפקולטה הצה"לית לרפואה. בעוד חודש, הוא אומר, ייצא המכרז הצה"לי לאור ויקבע איזו פקולטה לרפואה תפתח כיתה של צה"ל ללימוד רפואה. מדי שנה יתקבלו לפקולטה כ-50 צעירים ללימודי רפואה שתדגיש, בין השאר, נושאים ברפואה הצבאית. זה מה שיאפשר לנו, טוען תא"ל אש, להיחלץ מצוואר הבקבוק הנוכחי, שמשמעותו המיידית היא מחסור ברופאים בכל הדרגים.
תא"ל אש, בן 43 ואב לשלושה ילדים, סיים את לימודי הרפואה באוניברסיטת תל אביב ובמהלך שירותו הצבאי סיים תואר שני במידע רפואי באוניברסיטת הרווארד ותואר נוסף באוניברסיטת חיפה במדעי המדינה. הקריירה של תא"ל אש היא קרבית. הוא שימש כקצין הרפואה של סיירת מטכ"ל, כקצין הרפואה הראשי של אוגדת אזור יהודה ושומרון, כראש ענף הרפואה במפקדת קצין רפואה ראשי, כמפקד הרפואה של פיקוד הדרום וכסגן קצין רפואה ראשי, עד שהגיע לראש הפירמידה הצה"לית כשהתמנה בחודש אוגוסט 2007 לקצין רפואה ראשי.
אין מספיק רופאים
איזו מין רפואה יש בצה"ל? האם הטיפול הרפואי יורד לרמת הפרט?
אש: "כשמתסכלים מגבוה, אומרים כי לצבא אין בעיה אמיתית כי בסופו של דבר אנחנו מתעסקים עם אוכלוסיה צעירה ובריאה. בצבא יש רפואה צבאית, אני מאמין שזה תחום ייחודי ברפואה שיש לו בסיס מדעי אקדמי. אני חושב שהחייל שמתגייס ליחידת שדה זקוק לרפואה שמבינה בתחום, לרפואה שיש לה קשר לרפואת ספורט, לרפואה תעסוקתית, לרפואת מתבגרים וכמובן שיש בה התייחסות משמעותית לרפואת משפחה. אנחנו כמערכת מחויבים לרדת לעומק עד לפרטים הקטנים ביותר".
בוא נתאר מצב היפותטי: אצל חייל קרבי בריא מתגלית מחלה במהלך השירות. האם החייל מקבל את כל הטיפול - תרופות, תזונה הולמת וכו'?
"החייל מקבל הכל".
לא מדויק. חיילים המשרתים ביחידת שדה, שזקוקים לתזונה מיוחדת במסגרת מחלתם, לא מקבלים זאת.
"אנחנו מתמודדים עם בעיות כאלו באמצעות הורדת פרופיל והעברה ליחידה מתאימה. השאיפה היא לתת לכל חייל וחייל את התזונה המתאימה בדיוק כמו שלצמחונים אנחנו מספקים את התזונה המתאימה".
באזרחות, לכל אדם יש רופא משפחה. מיהו איש הקשר של החייל?
"לכל חייל יש רופא מטפל".
אבל אין מספיק רופאים.
"זה נכון וזה באמת משליך על רמת הרפואה שאנחנו נותנים בהיבטיה השונים".
מה עושים כדי לגייס יותר רופאים?
"חסרים לנו רופאים כי צעירים לא הלכו לעתודה האקדמית. היו שנים טובות יותר ושנים טובות פחות, אבל ככלל העובדה הזאת מקרינה כיום על מצבת הרופאים בצה"ל, שלא לדבר על כך שהרופאים הצבאים נזקקים להכשרה ספציפית. בסוף שנות ה-90 הגיעו לשורות הצבא רק שליש ממספר הרופאים שהיה נחוץ. הפתרון שנמצא היה עידוד כלכלי של צעירים ללכת וללמוד בעתודה והתוצאה הייתה עלייה במספר הרופאים. משנת 2002 הגיעו יותר צעירים שמילאו פחות או יותר את המכסה הצפויה, ומשנת 2010, הצפי הוא שיהיו רופאים במספר הרצוי. אבל בשלוש השנים האחרונות מסתמנת שוב ירידה במספר העתודאים, מה שיגרום כמובן למחסור בעתיד".
מדוע זה קורה?
"זה נובע מכך שהתחרות על מקום בפקולטה לרפואה הולכת וגוברת וצעירים אחרי צבא יכולים לשפר את מצבם באמצעות תיקון הבגרויות ואילו הצעירים אחרי תיכון לא יכולים. הפתרון שמצאנו הוא הקמת פקולטה צבאית לרפואה. אנחנו יוצאים למכרז כבר בסוף החודש ומתחילת שנת הלימודים הבאה, המערכת תתחיל לפעול. אוניברסיטת בן גוריון והאוניברסיטה העברית מגלות עניין רב בנושא. היתרון המוסף של תכנית זו הוא שמערכת הלימוד תכלול תכנים של רפואת צבאית כגון רפואת שטח, טראומה וכיו"ב".
אתה לא מודאג מכך שמועמדים לא איכותיים יגיעו אליכם?
"אני רוצה שיהיה לתכנית זאת תג של מצוינות ועם זאת אני מודע לאפשרות של כניסה של אלמנטים פחות טובים. אני מאמין שיבואו לתכנית זאת משום שהביקוש קיים. יש מאות צעירים שרוצים להתקבל לעתודה אבל נופלים במבחני המיון האוניברסיטאיים. הפתרון לכך הוא מערכתי. ראשית, הסינון האקדמי יעשה על ידי האוניברסיטאות. בנוסף לכך, אנחנו נדרוש מהאוניברסיטה המלמדת שבמהלך הלימודים הסטודנטים יידרשו לעשות גם תואר שני והמצטיינים יופנו למסלול של תואר שלישי".
מי יממן את הפקולטה?
"התקציב לכך יינתן בחלקו מתקציב הביטחון ובחלקו מתקציבי הות"ת".
הפרטה או ייעול
בשנים האחרונות עוברת החברה הישראלית תהליכים של הפרטה. מערכת החינוך הממלכתית ננגסת והורים נאלצים לשלם יותר ויותר עבור בתי הספר. כך גם מערכת הבריאות הכללית שמעבירה חלק גדול יותר ויותר מנטל התשלום לכתפי האזרח. לאחרונה התבשרנו כי גם מערכת הבריאות הצה"לית עוברת שינוי וצה"ל מפריט חלק ממערכת הבריאות העורפית. לא עוד רופא צבאי בקצין העיר ייתן שירות אלא רופא במרפאה פרטית זו או אחרת.
מה עומד מאחורי השינוי?
"להערכתי", אומר תא"ל אש, "אנחנו לא מפריטים את הרפואה הצבאית. אנחנו עורכים שינויים מסוימים. אנחנו בוודאי לא מפריטים את רפואת השדה או את הרפואה בבסיסי הטירונים וכו'. הרפואה הצבאית הקלאסית תמשיך להינתן על ידי רופאים צבאיים אבל יש שירותים שאפשר לתת אותם בצורה אחרת. בכל הנוגע לטיפול הרפואי בעורף, אין סיבה להיצמד לפורמט הקיים ואפשר לשנות מתוך כוונה לייעל".
בעבר, הצבא אסר על פנייה לרופאים פרטיים. היום הדבר אפשרי.
"צריך לדייק: היום אפשר לפנות לרופא פרטי לקבלת ייעוץ אך לא לקבלת טיפול. אנחנו רוצים שקופות החולים יוכלו לקבל חיילים אבל אין עדיין הסדר כזה. אני בהחלט בעד זה שהצבא יקנה שירותים רפואיים בעורף כי זה מפנה לי תקנים ותקציבים, ולא מתוך עיקרון של הפרטה אלא מתוך כוונה פרקטית לשפר את רפואת השדה שכיום היא אינה טובה מספיק".
מהם הלקחים שהסקתם מהמלחמה האחרונה?
"באופן עקרוני, הבעיות שהיו במלחמה היו קשורות לשיטת הלחימה. לא הקפידו, למשל, על פתיחת צירים, מה שהקשה על פינוי לאחור של פצועים. אבל בסך הכל הטיפול הרפואי שניתן בשטח היה טוב מאוד".
יש טענות כי היה מחסור בציוד רפואי ובתרופות.
"זה נכון. נכנסנו למלחמה במצב קשה. היו שנתיים שחיל הרפואה לא קיבל תקציב לריענון ציוד ותרופות. בתחילת 2006 היה ריענון מסוים אבל לא מספק. מרגע תחילת המלחמה עסקנו בדחיפת הציוד החדש. אני רוצה להדגיש כי הצוותים הרפואיים שיצאו למלחמה צוידו בציוד תקני ומרוענן".
מהו המצב היום?
"היום המצב טוב".
הסברה ומניעה
יש חיילים המגיעים לצבא ומתוך עיקרון אינם מוכנים להתחסן. כיצד הצבא מתמודד עם בעיות מסוג זה? האם אתם מחייבים את כל החיילים להתחסן?
"אנחנו לא מכריחים אנשים להתחסן אבל עושים את כל מה שאפשר כדי לשכנע אותם להתחסן. בגיוס יש בודדים כאלה אבל זה לא משפיע על כלל האוכלוסיה כי יש חיסון עדר. אבל בכל הנוגע לשפעת למשל, יש לנו בעיות כי אחוזי החיסון הולכים ויורדים".
ומה עם אנשי קבע?
"יש עלייה במספר המתחסנים נגד שפעת אבל, כאמור, אנחנו לא מחייבים".
מה בנוגע לרפואה מונעת בצה"ל?
"אנחנו מתעסקים בזה יותר מבעבר אבל זאת עדיין נקודה מערכתית חלשה. אנחנו מחזקים את מערך הרפואה התעסוקתית כי מצאנו שזאת נקודה שלא ניתנה לה בעבר תשומת לב מספקת. בתחום התזונה השקענו הרבה. יש לנו שני תזונאים העוסקים בשיפור הנושא. היום, מגוון המזון הוא גדול יותר. חלק מהשינוי מזה בא לידי ביטוי בהפרטת המזון לחיילים עורפיים. במערכת זו פועלת תזונאית הצמודה למטבחים ולהרכב התפריטים השונים. במקביל, יש גם שיפור במגוון ובהרכב המזון לחייל הקרבי. עם זאת, עדיין יש לאן ללכת, אנחנו נמצאים רחוק מהמטרה אבל עוד יותר רחוק מנקודת ההתחלה לפני עשר שנים".
האם אפשר לראות זאת דרך הפריזמה של מגפת ההשמנה הפושה בקרב אנשי הקבע?
"ראשית, אני שמח לקבוע כי איש הקבע רזה יחסית למקבילו באוכלוסיה הכללית באותה שכבת גיל. אנחנו עוסקים בהסברה ומשתפים פעולה עם המחלקה לכושר קרבי שנתנה דחיפה לנושא. יש פרויקט שנקרא 'בסיס בריא' הפועל ב-25 בסיסים, שלקח על עצמו לגרום לשיפור בנושא בתחומים שונים, החל מהשמנה וכלה בעישון".
מה לגבי עישון בקרב חיילים סדיר?
"זהו אתגר גדול מאוד ואנחנו לא ממש מתעסקים בזה, לא מספיק. בתיק הרפואי מחייבים את הרופאים לשאול את החייל הפונה אם הוא מעשן, אבל אני מודה שזה לא מספיק. הקושי הוא גדול והנתונים לא טובים. יש עלייה בעישון בקרב הבנות וירידה אצל הגברים. צעירים הם אוכלוסיה שקשה להשפיע עליה".
המעבר לעיר הבה"דים
הפרויקט הלוגיסטי הגדול של צה"ל, בניית עיר הבה"דים, משך אליו אש רבה. הועלו טענות רבות כי זהו מהלך בלתי אחראי בכל הנוגע לבריאות החיילים שישרתו במקום, בשל הזיהום הסביבתי שמקורו באזור התעשיה רמת חובב. תא"ל אש היה שותף לדיון שנערך לפני כשנה בוועדת הפנים של הכנסת (20.11.07) ובמסגרתו הוא טען אז: "אנו אומרים אכן שלא ייכנס לשם חייל ולא אמור להיכנס חייל אם לא נוודא שאין פגיעה בבריאותו. חיל הרפואה היה מעורב בתהליך העבודה הזאת לאורך כל הדרך ולא אחת גם עצר את התהליך ועמד על כך שהדברים יתנהלו כסדרם".
יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר פינס-פז, הקשה: "אדוני הקרפ"ר, מה אתה יודע על הסיכון הנובע מרמת חובב? האם כל החומר חשוף בפניכם?".
תא"ל אש השיב: "כל החומר חשוף בפני, בוודאי. ביקרתי שם מספר פעמים. כל החומרים שהוזכרו כאן ואחרים מגיעים אלינו ואנחנו מתייעצים כמובן עם מיטב המומחים בנושא הזה... יש אבני דרך ברורות מאוד לטיפול בכל הנושאים, גם בשפכים על פי הסכם הגישור, גם בזיהום אוויר על פי הסכם ההבנות וגם בתקריות שאנחנו קוראים עליהן. יש דברים ברורים שאם יתקיימו, והם אמורים כולם להסתיים עד 2010, ניתן יהיה לאכלס את החיילים ב-2012".
היו"ר אופיר פינס-פז: "ואם לא, מה תעשה?".
תא"ל אש: "אם לא, אצטרך לעמוד על רגלי האחוריות ולמנוע כניסת חיילים, זהו תפקידי. לכן, אנחנו עוקבים אחרי אבני הדרך האלו לכל אורך הדרך. אני מקווה שלא אצטרך להגיע לשנת 2010 ורק אז להגיד, 'לא עשיתם כלום', אלא שלכל אורך הדרך נוכל להגיד מה נעשה ומה לא נעשה. זה תפקידנו. הרמטכ"ל הנחה אותי בתפקיד הזה וכך נעשה".
האם המצב בעיר הבה"דים הוא קשה כפי שמתארים זאת מתנגדי הפרויקט?
"היה לי הרבה יותר קל אם היו מקימים את עיר הבה"דים במקום אחר, אבל אני חושב שמגיע לנו פרס ישראל על מה שאנחנו עושים בתחום. הכל נעשה בשיקול דעת רפואי המוביל את העשייה הזאת. אני לא יכול לשלוט בכל פרמטר ואמרתי כבר לנציג שר הביטחון, שאם בעוד 25 שנה יבוא מישהו ויגיד כי הוא קיבל סרטן בגלל השירות באזור, אני לא יודע מה נאמר לו. אני יכול בהחלט לומר שאני שקט לפחות בכל הנוגע לתהליכים הרפואיים המנחים אותנו בפעולה הזאת. אני שקט כי התנאים הרפואיים בעיר הבה"דים הם בהחלט תקניים ומספקים גם לגבי השגרה וגם לגבי אירועים חריגים. אני בהחלט מאמין כי כל מה שיעשה עד שעיר הבה"דים תיפתח בשנת 2012 יביא את המקום להיות מקום תקני וללא חשש רפואי. כל מה שנעשה היום במקום יביא בסופו של דבר לידי שיפור דרמטי באזור וייטיב גם את מצבה של באר שבע. בראייה לאומית, הפרויקט הזה הוא חשוב מאוד ויש לקוות שכל מה שסוכם שיעשה אכן יעשה. אני רק מפחד שלא יעשו כל הפעולות הנדרשות".
אם לא ייעשו כל הפעולות הנדרשות, תתפטר מהתפקיד?
"זה מה שאצטרך לעשות".
מחקר רפואי
האם החיילים שמגיעים היום לצבא הם בריאים יותר מבעבר?
"אני יכול להגיד שהם יותר שמנים מבעבר. השמנה היא בעיה לאומית וחשוב לטפל בה. אנחנו אוכלים יותר מדי ובוודאי בכל הנוגע לאוכל מתוק ומשמין. אני לא יכול להגיד אם החיילים היום פחות בריאים. דבר אחד ברור הוא שאנחנו מגייסים יותר חיילים ולכן נכנסים לצבא חיילים פחות בריאים".
אילו מחלות מגלים אצל המתגייסים?
"בעיקר יותר אסתמה".
יש הרבה חיילים שסובלים משברי מאמץ. מה אתם עושים בנדון?
"אני מסכים כי קיימת בעיה אבל חשוב לי לציין כי נעשות פעולות רבות בנושא. היום אנחנו עוקבים אחרי שברי מאמץ ברמת יחידה והיו מקרים שעצרנו אימונים ביחידות כי מצאנו ליקויים בנושא. הנושא הזה נמצא בטיפול ברמה של מפקדים".
האם הרופא הגדודי יכול לעצור אימונים בגלל נושאים רפואיים?
"זה תלוי הרבה באישיות של המפקדים. יש מקרים שיש התמודדות בין הרופא והמג"ד ויש מקרים שבהם אני מגבה את הרופא. זכור לי מקרה שבו מג"ד הובא לדין בגלל תלונה של רופא".
זה מביא אותנו להקפדה על נהלים רפואיים. עד כמה שמירה על נהלים רפואיים שומרת על בריאות החיילים?
"יש שיפור רב בנושא. אני אביא לדוגמה את הגיבושים ליחידות מובחרות. בשנתיים האחרונות, פרופיל הבטיחות בתחום זה קפץ מדרגה ובכל תחום ותחום, החל ממועד הגיבוש וכלה בהכשרת המפקדים לנושא".
לפני כשנה הוגש נגד צה"ל בג"ץ בגין השימוש בחיילים, כנגד רצונם, בניסוי באנתרקס. מה קורה עכשיו, האם ממשיכים בניסוים האלה?
"הנושא נמצא עדיין בבדיקה של ועדה של הר"י. מה שנעשה נעשה בשיקול דעת מקצועי מאוד. זה לא היה ניסוי של הצבא אך הצבא ניהל את הניסוי וסיפק את החיילים. עיקר הטענה הייתה כלפי העובדה שנלקחו חיילים לניסוי".
הכרחתם חיילים.
"לא נכון. הסברנו לחיילים את העניין".
טוב, זאת לא ממש חוכמה, שכן לא פניתם לחיילי קבע אלא לחיילים צעירים ששיקול דעתם איננו מספק.
"בגדול, הטענה כלפינו היא מוצדקת אבל היום אנחנו נמצאים במקום אחר. אנחנו לא הולכים לטירונים יותר. אנחנו מסבירים את הנושא למועמדים ללא נוכחות המפקדים, כדי להוריד לחץ. אסור להבטיח חופשות או דברים דומים למועמדים. אנחנו לא משתפים את ההורים כי בסופו של דבר, החיילים הם בוגרים".
האם הצבא שותף היום בניסויים המחייבים את הסכמת ועדת הלסינקי?
"בהחלט. היום אנחנו בודקים בעיות פיזיולוגיות שונות, כמו למשל משק המים בגוף, מכות חום בעת פעילות צבאית אינטנסיבית. אם אני צריך להכניס תרופה חדשה נגד חומרי לחימה כימיים (חל"כ), אני חייב לערוך מחקר. היום אנחנו עושים זאת במתקנים אזרחיים עם מתנדבים אזרחים. אני מדבר על תרופות מאושרות שאנחנו בודקים את יעילותן בהתוויות שונות מהמקובל".
מהם תחומי המחקר העיקריים שבהם הצבא מעורב?
"הרבה מאוד מחקרים נעשים בתחומים הפיזיולוגיים. אנחנו למשל מכניסים עכשיו ביגוד מגן חדש וחייבים לבדוק את השפעתו על רמת פעילות הלוחמים בתנאי מאמץ וכו'. מחקר אחר הוא על נשים לוחמות, שבו אנחנו בודקים את ההשפעות הפיזיולוגיות והנפשיות על אישה לוחמת".
כיצד אתה מקבל את השחרור הסיטונאי של מתגייסים על ידי קב"נים, שנמצאים בתחומי אחריותך?
"אני לא רוצה להאשים במה שקרה את הקב"נים, שהם אולי שותפים לזה. היום אנחנו מעורבים בצורה משמעותית בנושא בשיתוף עם הקב"נים והתוצאה היא שאחוזי השחרורים ירדו בצורה משמעותית".
כלומר שהקב"נים עשו לעצמם חיים קלים?
"אי אפשר לא לקשור זאת לאווירה הכללית בחברה הישראלית. יש מקרים שבהם אנחנו מבינים כי המשוחרר לא יביא כל תועלת לצבא ולכן אין כל סיבה לגייס אותו. אני מקווה שהסטנו את הכיוון, אבל יש לעשות יותר. אני חייב להזכיר לך כי טעות בשיקול דעתו של הקב"ן עלולה לגרום לתוצאה פטאלית, שממנה כולם רוצים להימנע".
נשמע נכון, אבל האמת היא שבמקרים רבים ההתחזות בולטת לעין.
"היום הקב"נים כבר לא קונים את המשחקים והסיפורים האלה. עצם העובדה שהשתפרנו בנושא מראה כי בעבר היינו פחות טובים. היום אנחנו מחויבים להעביר דו"חות לסגן הרמטכ"ל בכל הקשור למספר הלא מגויסים מטעמי פרופיל 21".
מה קורה בכל הקשור להכשרת מפקדים לקבלת והבנת מצוקות נפשיות של פקודיהם?
"לשמחתי, אני יכול להגיד כי בקרוב מאוד אכן יוצב קב"ן בבה"ד 1, שיטפל בנושא מבחינת הסברה והדרכה. אני מקווה שהמפקד העתידי ידע יותר לעסוק בפקודו, שכן אנחנו מתעסקים עם בני אדם שמצויים בסיטואציות בעייתיות".
לסיום, מהן המשימות לעתיד?
"אשרת בתפקיד עוד שנתיים או שלוש ובתקופה זו אני רוצה להתמקד יותר בנושא המענה הרפואי בעת מלחמה, לרבות הכנסת ציוד חדש ליחידות השדה. אנחנו עוסקים כיום בפיתוח של מחולל חמצן בשטח, ובתקופה הקרובה נכניס מנשם קטן ליחידות השדה. תחום נוסף שיש לתת את הדעת עליו הוא המחסור ברופאים וכבר דיברנו על כך ואני סבור כי אסור לוותר בנושא. דבר נוסף הוא בחינה של שירותי רפואת השגרה בצבא בטווח הארוך". |