|
על פי מחקר קנדי חדש1 שהתפרסם ב-23 ביוני 2009 על ידי איגוד רופאי העיניים הקנדי ועמותת 2CNIB, עלות אובדן הראייה בקנדה היא 15.8 מיליארד דולר בשנה. לדברי פרופ' אלן קרוס, מנהל מחלקת העיניים באוניברסיטת דלהוזי ולשעבר נשיא איגוד רופאי העיניים הקנדי, עלויות אלו צפויות לגדול ואף להכפיל את עצמן בשנים הקרובות, ולהעמיס על מערכת הבריאות אלא אם כן תתבצע פעולה דחופה בעניין.
הסטטיסטיקה המדאיגה מדגישה את הצורך הדחוף בפיתוחה של תכנית בריאות כוללת לבריאות העין. על התכנית להתייחס לכל ההיבטים של בריאות העין ואובדן הראייה. לדוגמה, ניתן להוריד את העלויות הכלכליות והאנושיות של אובדן הראייה על ידי התערבות ברפואה מונעת בעלת עלות-תועלת ברורה, נגישות טובה ויעילה יותר לטיפולים רפואיים, שיקום תעסוקתי ושירותים נלווים ללקויי ראייה. בכל שנה שבה לא נעשה דבר, יותר מ-45 אלף קנדים מאבדים את ראייתם.
"כארגון הגדול ביותר ללא מטרות רווח בנושא בריאות העין בקנדה, אנו מעוניינים לשתף פעולה עם הממשלה והסקטור הפרטי כדי לתכנן ולבנות את המדיניות העתידית למימון שירותי הבריאות למען אוכלוסיית לקויי הראייה, אך על הממשלה לפעול עכשיו ולשים את בריאות העין בסדר עדיפויותיה", מסר מנכ"ל CNIB.
המצב בעולם
VISION 2020, תכנית ארגון הבריאות העולמי למניעת עיוורון, מדגישה כי 75 אחוז מכל מקרי העיוורון בעולם ניתנים למניעה בעזרת הידע הרפואי הקיים היום ומטרתה היא לצמצם את הפער בין הידע לבין המצב הקיים.
פרופ' Hugh Taylor מאוסטרליה מציין במאמרו7 כי יש צורך בתכניות לאומיות המתאימות לכל מדינה ומדינה, אך מדגיש את התערבות הממשלה כגורם עיקרי למניעת עיוורון, לצד פרויקטים של ארגונים התנדבותיים אשר יכולים לעודד את הממשלה לפעילות של רפואה מונעת. עם זאת הוא מציין בסקירתו כי במקביל להתארכות תוחלת החיים בעולם המערבי מתרחבים השירותים הרפואיים הניתנים בתחום מחלות ה-AMD, ניוון מרכז הראייה תלוי גיל, רטינופתיה סוכרתית וגלאוקומה המופיעות בגיל המבוגר.
ומה קורה בינתיים בעולם? בפורטוגל נערך מחקר8 על השימוש בניידת עיניים כמקור הכנסה לצד בדיקות לאוכלוסיית מיעוטי היכולת. באנגליה, השימוש בניידת עיניים לסריקות אוכלוסיה עם סוכרת לגילוי חולי רטינופתיה סוכרתית, הוא נפוץ מאוד. בשנת 2003 אימץ הקונגרס בארצות הברית הפעלת ניידת לסריקת בדיקות עיניים9 עם דגש על גלאוקומה. מטרת הפרויקט היתה העלאת המודעות לצורך בבדיקות עיניים שנתיות כאמצעי מניעה ועידוד חברי הקונגרס להחיל את השימוש בניידות במדינות השונות. באוניברסיטת יוסטון בארצות הברית10 פועלת ניידת לבדיקות עיניים עבור משפחות בעלות הכנסה נמוכה, המגיעה לבתי ספר, למרכזי דיור מוגן ומרכזים קהילתיים, לבתי תמיכה לנוער בסיכון ולפרויקטים ומרכזי דיור מוגן מסובסד.
המצב בישראל ופעילות מקדמת
בכל שנה מתעוורים בישראל כ-2,000 אזרחים, חלקם בגלל העדר תכנית ממשלתית לרפואה מונעת בתחום העיניים. אמנם עדיין אין בישראל מחקר בסדר גודל של המחקר שהתפרסם בקנדה, אך הנתונים המעטים הקיימים מדגישים את הצורך בפיתוח רפואה מונעת בעיניים גם בישראל. ההשלכות הכלכליות הכרוכות באובדן ראייה ב-2007 מוכיחות כי פיתוח תכנית מניעה ארצית הוא יותר ממוצדק: כל אדם שמתעוור מקבל בממוצע מהביטוח הלאומי תמיכה שנתית של כ-31 אלף שקל, כלומר המדינה משלמת כ-62 מיליון שקל בכל שנה למצטרפים החדשים למעגל החיים בחשיכה. עלות פרויקט הניידת (ראו בהמשך הרחבה) לבדיקות עיניים לאוכלוסיית קשישים מעוטי יכולת, עם דגש על יוצאי ברית המועצות ויוצאי אתיופיה, היא כמיליון ומאה אלף שקל לשנה, עם אפשרות סבירה להוריד את מספר המתעוורים בעשרה אחוזים. במילים אחרות, בזכות הפרויקט ניתן לחסוך למדינה חמישה מיליון ומאה אלף שקל בשנה. בנוסף, במסגרת ההנחיות לבדיקות רפואה מונעת לקשישים בקהילה מטעם משרד הבריאות2 פורסמו קריטריונים3 לבדיקות נדרשות ותדירותן. קיימת אחדות דעים מקצועית שההתערבות המונעת מועילה מבחינה בריאותית ושהתועלת עולה על העלות.
עד שהממשלה תתפנה לפיתוח תכנית ארצית כוללת, פועלים בישראל מספר גופים לטובת קידום רפואה מונעת בעיניים:
תכניות סיקור לאיתור בעיות בשמיעה ובראייה באוכלוסיה המבוגרת מופעלות בישראל זה למעלה מעשר שנים ביותר מ-20 ישובים ברחבי הארץ על ידי אש"ל - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל, בשיתוף קופות החולים והרשויות המקומיות. ממצאי מחקר הערכה4,5 שבדק את השפעתן של בדיקות אלו מלמדים על חשיבות איתור חולים, שהוא גם גורם המניע תהליך של אבחון וטיפול.
עמותת לראות, העמותה לחקר בריאות העין, יזמה מצידה השנה מספר צעדים בתחום, ביניהם הקמת ועדה משותפת למשרד הבריאות ולמשרד החינוך בנושא רפואה מונעת בעיניים בקרב ילדים. חברי הוועדה המשותפת (עליה נמנים ד"ר עליזה רובין, פרופ' גרזוזי, פרופ' אריה סולומון, ד"ר יאיר מורד, ד"ר ברכה ברכה וד"ר יפה שבת) התחילו את דיוניהם ובהם עלה הצורך במדיניות ברורה לרפואה מונעת בעיניים לילדים ובניית תכנית סקר ארצית, כמו גם ההמלצה לבצע בדיקות סקר בטיפות חלב, המכסות כ-95 אחוז מהאוכלוסיה (הסטנדרט האמריקאי הוא בדיקות אצל ילודים לאחר הלידה בבתי החולים). עוד עלה הצורך במחשוב הבדיקות, בניית סטנדרטים, הדרכת רופאים וצורך בקניית ציוד רפואי לבדיקות עיניים עבור טיפות החלב, כמו גם חשיבות הגשת תכנית סריקה לסל הבריאות לשנת 2011 וההקפדה של מורים בישראל על מילוי טופס בדיקת עיניים לילדים. עוד יזמה השנה עמותת לראות הפקת לוח שנה 2009-2010 עם מסרים של רפואה מונעת בעיניים ובחג חנוכה הקרוב תציין העמותה, בשיתוף איגוד רופאי העיניים ובתמיכת משרדי הבריאות והחינוך, את שבוע המודעות בבריאות העין בקרב הציבור הרחב, תחת הכותרת "באנו חושך לגרש". זאת במטרה להעלות על סדר היום הציבורי את חשיבות בדיקות העיניים במעגל החיים כאמצעי למניעת מחלות ולמניעת עיוורון.
יוזמה אחרת, המנוהלת על ידי קרן אמריקאית ובשותפות עם הסוכנות היהודית, היא פרויקט Vision, המתמקד באוכלוסיה נזקקת בקרב אתיופים במרכזי קליטה ובדואים בדרום. מספר הנבדקים בפרויקט זה הוא קטן והדגש הוא על בדיקות עיניים כלליות. הבודקים הם צוותים רפואיים מתנדבים מארצות הברית, העובדים בשיתוף עם מרכזים רפואיים בישראל6.
פרויקט ניידת העיניים בישראל
פתרון ראשוני, חלקי אך חשוב, לרפואה מונעת ולמניעת עיוורון בקרב האוכלוסיה החלשה ביותר בישראל (בני 50 פלוס וקשישים מקרב עולי מדינות חבר העמים ואתיופיה) הוא הפעלת ניידות לבדיקות עיניים, שיגיעו לאוכלוסיה המבוגרת שאינה נגישה או אינה מודעת לצורך בבדיקות עיניים תקופתיות. מחקרים מציינים כי למרות שחל שיפור בסוגי הטיפול הקיימים, חלק מהחולים עדיין מתעוור משום שלא נבדק במועד1.
מטרת פרויקט ניידת העיניים, שתופעל בניהול מערך העיניים של המרכז הרפואי רבין, היא לצמצם את מספר החולים במחלות הגורמות לעיוורון לפחות בעשרה אחוזים (כ-50 אלף חולים). הכוונה היא להפעיל ניידות לביצוע בדיקות בקהילה, במרכזי יום, במתנ"סים, בבתי אבות, בדיור מוגן וכדומה, וללוות את הפרויקט במחקרי הערכה.
על תרומתו של פרויקט זהה, כפי שהופעל במרכז לגלאוקומה בבית החולים שיבא, תל השומר, ראו מאמר על תוצאות של 10,000 נבדקים בארבע שנים5, כאשר מחצית מהנבדקים היו מעל גיל 50, רובם במקומות עבודה. הפרויקט הסתיים לאחר 12 שנה. ניידת דומה פועלת זה למעלה מעשור גם במחלקת עיניים בבית החולים שערי צדק בירושלים. הניידת פעילה ברוב שכונות הבירה והיא משרתת את כלל האוכלוסיה, וגם בבית החולים סורוקה בבאר שבע פועלת ניידת לבדיקות ואבחון של אוכלוסיה רחוקה אשר זמינות הרפואה עבורה נמוכה.
לסיכום, הנתונים בארץ ובעולם שפורטו לעיל, לצד העובדה שלמדינת ישראל עדיין אין תכנית למניעת עיוורון-לא-הכרחי, מנמקים, להערכתנו, את הצורך בהפעלת פרויקט הניידת כפתרון ראשוני, חלקי אמנם אך חשוב, לרפואה מונעת ולמניעת עיוורון בקרב האוכלוסיה החלשה ביותר בישראל, בני 50 פלוס וקשישים מקרב עולי מדינות חבר העמים ואתיופיה.
נדין הולנדר, מנכ"ל לראות, העמותה לחקר בריאות העין ומניעת עיוורון בישראל |