לנטרל פצצת זמן מתקתקת

מפרצת אאורטה בטנית, אנוריזמה בלעז, הינה התרחבות של מקטע של אבי העורקים (אאורטה, כלי הדם הראשי שיוצא מהלב) באזור הבטן (ראה תמונה). התרחבות זו נובעת מהיחלשות הדרגתית של דופן העורק והתנפחותו (כעין בלון) מקוטר רוחבי נורמלי של כ-2 ס"מ לקוטר של 4 או 5 ס"מ ויותר, אשר מתקדמת עד לקרע ופריצה. קרע של מפרצת כזו כרוך בדימום פנימי מאסיבי אשר מוביל למוות במרבית המקרים (90 אחוז). בארה"ב מדווחים מדי שנה כ-30,000 מקרי מוות מהמחלה, מחציתם מאובחנים ומחציתם מקרי מוות פתאומי.

ההתרחבות ההדרגתית של האאורטה והגדילה של מפרצת בטנית היא בדרך כלל שקטה ואינה נותנת סימנים כלשהם. קרע של המפרצת ופריצה עם דימום חריף מהווים לעתים הסימן הראשון לקיומה, ואז פעמים רבות מאוחר מדי מכדי לעזור.

בשורת הטכנולוגיה האנדו-וסקולרית (סטנט-גרפט)

בשל התמותה הגבוהה הכרוכה בקרע ופריצה של מפרצת אאורטה בטנית, ועל מנת למנוע ארוע זה, יש צורך לטפל במפרצת בטנית כאשר היא מתגלה במצב השקט. עד לפני כ-10 שנים הטיפול היחיד היה ניתוח בטני גדול אשר כולל החלפה של האאורטה הבטנית על ידי שתל. זהו ניתוח מורכב אולם הוא יעיל מאוד בתיקון המפרצת ומניעת הפריצה בהמשך, ולאחריו יש למעשה ריפוי מלא. ב-10 השנים האחרונות נכנס לשימוש ניתוח חלופי, זעיר פולשני, אשר בו מבוצע התיקון דרך כלי הדם (שיטה אנדו-וסקולרית) ללא פתיחת הבטן. בפעולה זו מחדירים את השתל הקרוי סטנט-גרפט (שתל על גבי תומכן) לעורקים דרך המפשעה, בדומה לצינתור, ונעזרים בשיקוף רנטגן. ניתוח בשיטה הזו הוא קל בהרבה וההתאוששות ממנו מהירה. הוא מתאים ל-60 אחוז ויותר מן המקרים ומאפשר טיפול גם בחולים שמצבם מוגדר קשה.

בדיקות הסקר האמריקאיות

מפרצת אאורטה בטנית מתפתחת על ידי התרחבות הדרגתית של האאורטה. מנגנון התהליך לא הובהר עד תום אבל ברור שמדובר באיבוד האלסטיות של דופן העורק, בדומה לשינויים אשר מתרחשים בעור עם הגיל. מפרצת בטנית שכיחה יותר בקרב אנשים מבוגרים (מעל גיל 65), גברים, מעשנים ואנשים עם היסטוריה משפחתית של מפרצת, יתר לחץ דם ומחלות כלי דם.

אבחון של מפרצת אאורטה בטנית נעשה בדרגת דיוק גבוהה על ידי בדיקת על-קול (אולטרסאונד) בטנית פשוטה. מאחר ומדובר במחלה קטלנית ברת טיפול אשר מתפתחת לאט ובאופן שקט, נבדקה במספר ארצות האפשרות של סריקת אוכלוסיה בסיכון, במחקרים רחבי-היקף (יותר מ-140,000 נבדקים). באנשים אלו נעשו בדיקות על-קול בטניות וניתוח של מפרצות אשר נתגלו. המחקרים הובילו לממצאים ברורים: חלה ירידה משמעותית בתמותה ממפרצות בקבוצות אשר נבדקו ואשר בהן טיפלו במפרצות הבטניות.

נתונים מרשימים אלה וההתקדמות הניכרת בטכנולוגיה שמאפשרת תיקון מפרצות בשיטה פשוטה יותר, הביאו את רשויות הבריאות בארה"ב לחוקק ולאשר חוק מיוחד, שנכנס לתוקף בינואר 2007. חוק זה מחייב סריקה של אוכלוסיה בסיכון לגילוי מוקדם של מפרצת אאורטה בטנית באמצעות בדיקת על-קול בטנית חד-פעמית, המתבצעת ללא תשלום. קבוצת הזכאים לבדיקה זו כוללת את כל הגברים מגיל 65 ומעלה עם היסטוריה של עישון ונשים עם היסטוריה משפחתית של מפרצת אאורטלית. איגוד הכירורגים לכלי דם בארה"ב פועל להחיל את החוק על כל הגברים מעל גיל 65 ועל כל הנשים עם גורמי הסיכון הידועים.

יוזמה זו צפויה להציל את חייהם של עשרות אלפי אזרחים אמריקאים מדי שנה.

האבחון החסר בארץ

מספר החולים בארץ החיים עם מפרצת בטנית מוערך ביותר מ-10,000. באשר לפריצה ומוות ממפרצת בטנית אין בארץ מספרים מדויקים, ובהערכה זהירה מדובר על יותר מ-500 מקרי פטירה בשנה.

מדי שנה מטופלים בארץ כ-250 מקרים, כאשר ליותר ממחציתם מושתל סטנט-גרפט באבי העורקים. בהקבלה למספרים מארצות אחרות (עוד לפני החלת תכניות לגילוי מוקדם) וגם בהשוואה לנתוני מחלת לב, היה צפוי שמספר הניתוחים יהיה גדול פי 2 עד 4!

לאור הערכות אלו ניתן לקבוע, כי בארץ קיים תת-טיפול במחלה זו. כיום, בארץ, עדיין מרבית המקרים של מפרצת אאורטה בטנית אשר מאובחנים לפני פריצה, מתגלים בהדמיה לבעיה אחרת באופן אקראי לגמרי. כל זאת כאשר בדיקת על-קול בטנית רגילה נמצאה כיעילה ביותר לאבחון מפרצות אלו (רגישות 95 אחוז עד 100 אחוז, ספציפיות 98 אחוז עד 100 אחוז), ולמעשה נטולת תופעות לוואי.

הכנסת הבדיקות לסל

על מנת לתקן את תת-האבחון ותת-הטיפול בארץ ולהפחית את התמותה המקומית ממפרצות אאורטה בטנית, מומלץ לבצע בדיקות סריקה לגילוי מוקדם באוכלוסיית סיכון גם בארץ. מדובר בבדיקת על-קול חד-פעמית באנשים מעל גיל 65.

על מנת לפשט ולהוזיל תכנית כזו, במקביל למה שנעשה בארצות אחרות, יכולות רשויות הבריאות בארץ להגדיר קוד לבדיקת על-קול בטנית ממוקדת וקצרה לגילוי מפרצת בטנית. לבדיקה זו יופנו גברים מגיל 65 ונשים בגיל זה עם היסטוריה משפחתית של המחלה. יוזמה פשוטה וברת יישום זו צפויה להציל מאות רבות של חולים ממוות מדי שנה.

האיגוד לכירורגיית כלי דם אכן הגיש בקשה להכליל בסל הבריאות את הבדיקה המדוברת כבדיקת סקר, כדוגמת בדיקות הסקר המאושרות היום ברבות ממדינות העולם המערבי, לאחר שנמצאו כבעלות יעילות רפואית וכלכלית גבוהה.

פרופ' יהודה וולף, מנהל המחלקה לכירורגית כלי דם, המרכז רפואי תל אביב