אנטיאוקסידנטים ובריאות העין

כשחושבים על תזונה ובריאות העיניים, האסוציאציה הראשונה שעולה במוחנו היא המשפט האימהי שעליו גדלנו: "תאכל גזר ולא תצטרך משקפיים" או "ותראה יותר טוב בחושך". אמת או שמא מיתוס חסר שחר?

האמהות צדקו: גורמי תזונה חיוניים לראייה ועוד יותר מכך, לבריאות העין לטווח רחוק. השפעות הסביבה המזיקות לעיניים מצטברות עם השנים ועלולות לגרום להתפתחות מחלות עיניים. הנפוצות שבהן הן קטרקט וניוון מקולרי (AMD), הגורמות העיקריות לפגיעה בראייה ואף לעיוורון בגיל מבוגר. הסיכון והחומרה של קטרקט וניוון מקולרי מעוררים את הצורך לחיפוש דרכים למניעת ועיכוב התפתחותן. מחקרים שנערכו לאחרונה מראים שתזונה היא אמצעי עם פוטנציאל מבטיח להגנה על העין ממחלות אלו.

לעיניים אורבות סכנות בריאותיות רבות, ביניהן קרינה - בישראל שיעור קרינת השמש הוא מהגבוהים בעולם. הקרינה היא אחד הגורמים העיקריים להזדקנות העין והראייה; זיהום הסביבה - מסכי הטלוויזיה והמחשב, הפולטים קרינת יתר, מכלים את החומרים הפעילים בעין, צבעני הראייה. גם עישון מהווה נזק סביבתי הפוגע בבריאות העין; חדירת רדיקלים חופשיים נגרמת מזיהומי סביבה, מקרינה, מסטרס, ממזון מטוגן, מחלות ועוד. אלה פוגעים בגמישות הקולגן, בשקיפות העדשה ובכתם הראייה. סוכרת והשמנה - ריכוז גדול של סוכר מחליש את כלי הדם ברשתית ומגדיל חדירותם, שיכולה לגרום לבצקת ומשקעים שפוגעים בראייה; צריכת קלוריות ריקות ושומן - שמדללים את ריכוז צבעני הראייה ובולמי החמצון המגנים על הרשתית, זאת בנוסף לנזקים המטבוליים הפוגעים בעין ובראייה.

הקשר בין מחלות עיניים ותזונה

קטרקט ועכירות הראייה - נוגדי חמצון מפחיתים סיכון לאורך זמן. מעריכים שכ-50 אחוז מקרב האוכלוסיה האמריקאית מעל גיל 65 סובלים מדרגות שונות של קטרקט. הסרת קטרקט היא אחד הניתוחים הנפוצים ביותר בארצות הברית. קיימת הערכה שאם התפתחות קטרקט היתה מעוכבת בעשר שנים, יכלו להפחית את מספר הניתוחים ב-45 אחוז.

במחקר שפורסם לאחרונה ב-Journal of Clinical Nutrition האמריקאי (נובמבר 2008) נבחנו הרגלי התזונה של 3,654 אנשים מעל גיל 48. עלה כי אנשים שצריכת ויטמין C בתזונתם (כולל תוספים) היתה גבוהה נמצאו בסיכון נמוך משמעותית להתפתחות קטרקט אחרי עשר שנים, לעומת אחרים שצרכו פחות. אלה שנטלו שילוב של נוגדי חמצון, ויטמין C, E, בטא-קרוטן ואבץ, נמצאו בסיכון נמוך יותר מאלה שנטלו פחות נוגדי חמצון.

צבענים כתומים ומגנים - קרטנואידים - במחקר שנערך לאחרונה ב-Harward Medical School במשך עשר שנים על 35 אלף נשים שלא סבלו מקטרקט בתחילת המחקר, נמצא כי נשים שצרכו כמות גבוהה של הקרוטנואידים לוטאין וזיאקסנטין (6.7 מ"ג בממוצע ליום) הפחיתו את הסיכון להיווצרות קטרקט ב-18 אחוז לעומת אלו שצרכו פחות (1.2 מ"ג ביום). גם תוספת של ויטמין E 260 יב"ל ביום הקטינה ב-14 אחוז את הסיכון לקטרקט בנשים, לעומת אלו שצרכו ארבעה-חמישה יב"ל בלבד.

סיכון לעיוורון מקטרקט גדול יותר באוכלוסיות חלשות - נמצא שהסיכון לנזקי ראייה כתוצאה מקטרקט עולה ככל שמצבו הכלכלי של הנבדק נמוך, הן בעולם המערבי והן בארצות המתפתחות, והוא סממן של איכות המזון. מחקר שנערך בשלוש מדינות מתפתחות - קניה, פיליפינים ובנגלדש - אישר את הקשר בין עוני ועיוורון הנובע מקטרקט ומעלה את הצורך למניעה מוקדמת ולקידום תזונה מונעת באוכלוסיה זו, ובנוסף להדגיש צורך לניתוחי קטרקט גם באוכלוסיות החלשות (PloS Medicine 2008).

ניוון מקולרי תלוי גיל והצבענים בולמי החמצון - ניוון מקולרי תלוי גיל
(AMD) הוא הסיבה העיקרית במערב לעיוורון ולפגיעה בראייה במבוגרים מעל גיל 60. AMD פוגע במקולה שהינה כתם הראייה במרכז הרשתית הבנוי ממיליוני תאי עצב אופטיים הקולטים את האור ויוצרים את הראייה. בערך 90 אחוז של החולים ב-AMD סובלים מסוג המחלה ה"יבשה" שבה קיימת פגיעה איטית והדרגתית בראייה, הנגרמת מהתפתחות של צלקות יבשות באזור המקולה. רק עשרה אחוזים מהחולים סובלים מ-AMD "רטובה", שם קיימת דליפה של נוזלים מתחת לרשתית והפגיעה בראייה המרכזית היא גבוהה ומהירה.

בעקבות השערה שנוגדי חמצון יכולים להפחית את פגיעתם של הרדיקלים החופשיים הנוצרים בכתם הראייה בחשיפה לאור (פיגמנט המקולה) ולעכב התפתחות מחלת ה-AMD, נמצא שהלוטאין והזיאקסנטין אפקטיביים בבנייה ובתחזוקה של שכבות הפיגמנט ברשתית. לוטאין וזיאקסנטין וכן ביתא-קרוטן שייכים לקבוצת נוגדי החמצון ממשפחת הקרוטנואידים הנמצאים בפירות ובירקות ובריכוז הגבוה ביותר בירקות הכהים והעליים, תרד למשל.

במחקר שנערך באוסטרליה לאורך חמש ועשר שנים (2,454 אנשים, בעיקר לבנים, בני 49 ומעלה), נמצא שתזונה עשירה בלוטאין וזיאקסנטין מגדילה הגנה נגד התפתחות AMD בטווח הארוך.

במחקר על תרומת נוגדי חמצון ואבץ במניעה ובעיכוב של התפתחות AMD ואיבוד הראייה הנובע ממנו, נמצא שאלה הפחיתו את הסיכון להתפתחות המחלה בכ-25 אחוז מהמשתתפים, ואת איבוד הראייה בתשעה אחוזים מבין האנשים שהיו בסיכון גבוה להתפתחות השלבים המתקדמים של המחלה.

שימוש מתמשך בנוגדי חמצון בשילוב ויטמינים C ,E ואבץ יכול למנוע או להאט את התקדמות המחלה, במיוחד לאלה בעלי היסטוריה משפחתית של המחלה ולאלה שתזונתם הבסיסית דלה בוויטמינים ובמינרלים. עם זאת חשוב לציין שתשתית תזונתית נכונה היא הדרך הנכונה להבטיח תרומת בולמי החמצון, בעוד שתזונה לקויה יכולה להפחית את התועלת מהתוספים.

חשיבות שמן דגים / חומצות שומן אומגה 3 לראייה - אכילת דגים פעם בשבוע יכולה להפחית ניוון מקולרי תלוי-גיל (AMD), זאת לפי מחקר שפורסם ב-Journal of Clinical Nutrition (אוגוסט 2008). במחקר משותף שנערך בשבע מדינות אירופאיות נמצא שלאנשים הנוהגים לצרוך דגים שמנים פעם בשבוע סיכון נמוך ב-50 אחוז לחלות ב-AMD רטוב, לעומת הצורכים דגים בתדירות נמוכה יותר. לנבדקים שנמצאו ברבע הגבוה של צריכת DHA ו-EPA (300 מ"ג ומעלה ליום), היה סיכוי נמוך ב-70 אחוז לחלות ב-AMD רטוב, לעומת האחרים. עם זאת נמצא שאין יתרון באכילה של דג לבן רזה, כמו טילפיה (אמנון), שאינו עשיר בחומצות שומן אומגה 3 ארוכות. ההמלצה המקובלת של שתי מנות בנות 100 גרם דגים צפוניים שמנים בשבוע, כגון סלמון, טונה או מקרל, נותנת בממוצע 500 מ"ג של DHA ו-EPA ליום.

אורח חיים והמלצות תזונתיות

אגודת האופטומטריסטים האמריקאית ממליצה להפחית את הסיכוי לחלות ב-AMD על ידי שימוש במשקפי שמש מתאימים למניעת החשיפה לקרני אולטרא-סגול, הפסקת עישון, הגבלת כמויות אלכוהול, ניהול תזונה מאוזנת, הגברת צריכת מזון או תוספים המכילים נוגדי חמצון ובדיקות רשתית העין באופן שגרתי אצל בעל מקצוע.

ירקות כתומים, צהובים וירוקים עשירים בקרוטנואידים, שהם צבעים טבעיים (צבענים - פיגמנטים). בני משפחת הקרוטן (על שמם נקרא הגזר) יכולים להועיל במספר דרכים: בסינון החוצה קרניים סגולות קצרות - UV, בהגנה מפני נזקי חמצון ברשתית ובהגנה על העדשה מפני קטרקט ותהליכים גורמי עיוורון. הם מצויים בגזר (כן, בעניין הזה צדקו הסבתות) אבל גם בדלעת, בתרד, בבטטות, במשמש, בתירס, בקישואים ובפלפל אדום. גם ירקות ירוקים מחביאים מתחת לצבעם הירוק קרוטנואידים, לדוגמה התרד.

הביתא קרוטן מהגזר, לדוגמה, הופך בגוף לויטמין A המתחבר עם חלבון ראייה (אופסין) ויחד הם יוצרים את קומפלקס "צבען הראייה". פגיעת קרן אור בצבען גורמת לשינוי כימי היוצר את "גירוי הראייה" המתורגם במוח לתמונה. לאחר ש"ראה", הוא מתפרק וכדי לשוב "לראות", יש לחדשו.

ויטמין A בתוספת אבץ לראיית לילה משופרת - באנשים שצרכו ויטמין A (שניתן לקבלו מכבד דגים צפוניים,עופות ודגים אבל גם מהצבע הכתום, קרוטן, שנמצא בין השאר בגזר) יחד עם ויטמין C, ביתא קרוטן, אבץ ונחושת, נמצאה ירידה של כ-25 אחוז בקצב איבוד הראייה. שילוב ויטמין A ואבץ הוא יעיל במיוחד לבריאות העין ולמניעת מצבי עיוורון לילה.

ויטמין C - מוביל במניעת נזקי חמצון ובהגנה מפני נזקי קרינה ונזקים סביבתיים נוספים כדוגמת עישון. הודות לתרומתו הישירה וגם לתמיכת הגומלין שלו במונעי חמצון נוספים, חשוב לצרוך אותו באופן קבוע. מצוי בכרוב, פלפלים, קיווי, הדרים, תותים, עגבניות, גויאבה וסברס. תגבור ממושך של ויטמין C ליותר מעשר שנים היה קשור בהקטנת סיכון לעכירות עדשה מתקדמת ב-77 אחוז וב-83 אחוז במקרים של עכירות בינונית.

פוליפנולים - משפחה גדולה של נוגדי חמצון אשר נציגיה מצויים בתה ירוק, בבצלים, בשום, בעלים ירוקים, באשכוליות, באוכמניות, בכרוב עלים, בתפוחים, בקקאו ועוד. גם הללו מגנים מפני נזקי השמש ומפני גורמי חמצון ממקורות אחרים. תת משפחה של הפוליפנולים הם הצבענים התזונתיים הסגולים (אנטוציאנינים) המצויים בכרוב אדום ובסלק ותורמים למניעה יחד עם שאר מרכיבי "סל" מונעי החמצון המגוון: תה ירוק, פלפלים אדומים, עלים ירוקים, ברוקולי ועוד.

סלניום - הסלניום מפעיל את מערכת האנזימים האנטיאוקסידנטים הקשורים במשפחת הגופריים, אשר חשיבותם לבריאות העין הוכחה. הסלניום מצוי באורז מלא, במזון ים, בטונה, בביצים, באגוזי ברזיל, בדגנים הגדלים באדמה עשירה בסלניום (בארצות הברית), בברוקולי (בעיקר בנבטים) ובירקות כרוב.

ויטמין B2 - מועיל לפעילות אנטיאוקסידנטית, מקטין נזקי רדיקלים החודרים לתאים ובכך מגן על העדשה ותורם למניעת קטרקט ולמניעת מצבי ראייה ירודה אחרים. חשוב לבריאות העין בכל הגילאים ובמיוחד בגילאים המבוגרים. מצוי באבוקדו, ביוגורט, בחלב, בבשר אווז, בבשר כבש ובפטריות.

דיאטה ים תיכונית - למרות ששמנים ים תיכוניים יכולים להיות גורם מגן - לדוגמה, שמן שקדים, אבוקדו וזית. שמנים אחרים העשירים באומגה 6 עלולים להיות "תוקפניים" בכך שהם גורמים לחמצון ולהיווצרות רדיקלים חופשיים, לדוגמה: שמן חריע, חמניות ותירס במיוחד בטיגון. צריכת שמן זית העמיד בפני חמצון ועשיר בנוגדי חמצון בכל הרמות יספק הגנה טובה. דיאטה ים תיכונית עשירה בירקות ובפירות, במוצרי חלב רזים, בשמן זית ובאומגה 3, מכילה את כל הרכיבים הדרושים לבריאות העין ומתאימה לאזורנו המשופע בקרינת שמש.

תרד - מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד מצא שלתרד תרומה משמעותית לבריאות העין משום שהוא עשיר בפיגמנט לוטאין ממשפחת הקרוטנאידים. הפיגמנט הנ"ל, המצוי בפירות ובירקות אחרים, משמש גם כנוגד חמצון וגם כצבען ראייה. חצי כוס של תרד (עלים ירוקים) מבושל ביום תעניק את הכמות הנדרשת להגנה על העין.

ברוקולי - מעבר לכל סגולותיו הבריאותיות הידועות, הברוקולי הוא בעל השפעה חיובית על בריאות העיניים. בזכות תרכובות הגופרית שבו הוא משמש כבולם חמצון ומגן מפני פגיעת UV של קרני השמש. מחקר שנערך בחיות מעבדה העלה כי ברוקולי מעניק הגנה ועמידות מפני נזקי רדיקלים חופשיים, גם במצבים של חשיפה גבוהה של הרשתית לקרינה.

הפרי ושכרו - במחקר שעקב במשך 18 שנה אחרי 77 אלף נשים ובמשך 12 שנה אחרי 41 אלף גברים, כולם בריאים, נמצא כי אלה שצרכו יותר משלוש מנות פרי ביום היו בעלי סיכון מופחת בשיעור של 36 אחוז לפתח התנוונות כתם הראייה, ביחס לאלה שאכלו פחות ממנה וחצי של פרי.

תזונה מונעת מתחילה בגיל הרך - לתינוקות ולילדים בגיל הרך חשוב מאוד להעניק תזונה לפיתוח איכות ודיוק הראייה. מחקר שבחן קבוצת ילדים בגילאי שבע עד עשר והשווה את הסובלים מקוצר ראייה לבעלי ראייה תקינה, העלה שבקרב הילדים שסבלו מקוצר ראייה נמצאו מחסורים תזונתיים באנרגיה, חלבון, ויטמין B1 ו-B2, ויטמין C וזרחן. למען איכות הראייה של תינוקות ובמיוחד פגים, חשוב מאוד שהמזון יכיל אומגה 3. כאשר רכיב זה חסר בתזונתם, הנזק לראייה יכול להיות בעל השפעה לטווח ארוך. אומגה 3 מצויה בדגי ים צפוני, פשתן, בשמן קנולה, בעלים ירוקים ובאגוזים מסוימים.

ד"ר ניבה שפירא, אוניברסיטת תל אביב, בית הספר למקצועות הבריאות, דוברת "עתיד", עמותת הדיאטנים הקליניים בישראל