הרפואה המשלימה עוסקת במגוון רחב של תחומי טיפול הנחשבים כאלטרנטיביים בעיני הממסד הרפואי. אלא שהציבור הרחב חושב אחרת. מחקרים אפידמיולוגים רבים מצביעים על כך שהציבור נעזר בשיטות טיפול אלו בדרך כלל כטיפול משלים שלא לומר תומך, ולא כאלטרנטיבה לטיפול הקונבנציונאלי. כך גם בסוכרת1. מטרת מרבית הטיפולים המשלימים הינה לא רק לשפר את הפרופיל המטבולי ולהקטין את שכיחות הסיבוכים ארוכי הטווח הנגזרים מן המחלה, אלא גם, ואולי בעיקר, לקדם את בריאות המטופל בראיה הכוללת, כאדם ולא רק כחולה.
מכאן שהרפואה המשולבת (אינטגרטיבית), זו המנסה לעשות שימוש מושכל בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. זוהי נקודת מפתח להבנת הסקירה מבוססת ההוכחות המובאת בפרק זה, שיש לראותה כניסיון כן ואמיתי לסייע לציבור החולים בסוכרת להיות צרכנים נבונים של הטיפול המשלים. שם המשחק הוא רפואה מותאמת אישית לאחר התייעצות עם רופא אינטגרטיבי בכדי לדעת מה כדאי וחשוב לא פחות - מה לא כדאי לאמץ כטיפול משלים מתוך עולם הרפואה המשלימה.
מטרת הרפואה המשלימה איננה - ואסור לה להיות - החלפת תרופה בצמח. זאת מאחר ולצמחי מרפא ולתוספי תזונה רבים אפקט היפוגליקמי משמעותי העלול לסבך טיפול תרופתי קיים, או ליצור חלילה רעילות משל עצמו2. "טבעי" אינו בהכרח ערובה לבטיחות וליעילות. רק מיעוט ממה שנמכר היום בחנויות הטבע או באופן מקוון באינטרנט אכן יעיל ובטוח לשימוש.
אורחות חיים: תזונה, תנועה וניהול מתחים
בדומה לרפואה הקונבנציונאלית החלק החשוב ביותר בהתערבות האינטגרטיבית בסוכרת והבסיס לכל שאר ההתערבויות קשור באורחות החיים בכלל, ובתזונה, בתנועה ובניהול מתחים בפרט.
תזונה
בנוסף להגבלה בכמות הפחמימות (דיאטה דלת-סוכר) ולתזונה עשירה בנוגדי חמצון (“חמשת הצבעים“ של ירקות ופירות) ועניה בשומן רווי מן החי (בשר אדום על סוגיו השונים) - גישה, המסייעת לשמירה על משקל גוף תקין ומניעת הפרעה במשק השומנים (כולסטרול וטריגליצרידים), הוכח כי לתזונה המבוססת על מדד גליקמי (Glycemic index) ועומס גליקמי (Glycemic Load) - שיטות המדרגות את הפחמימות השונות על פי השפעתן על רמת הגלוקוז בדם, השפעה פיזיולוגית חשובה לא פחות במניעת מחלות לב וכלי דם3. פחמימות בעלות מדד גליקמי גבוה הן אלו שמתפרקות במערכת העיכול במהירות ובקלות ולכן גורמות לעלייה חדה ומהירה בערכי הגלוקוז בדם. לעומתן, פחמימות שמתפרקות לאט משחררות גלוקוז באופן הדרגתי לדם, ולהן מדד גליקמי נמוך.
מכאן שלחולי סוכרת יתרון בצריכת פחמימות בעלות מדד גליקמי נמוך (עד 55) ובינוני (בין 55 ל-69), אך לא גבוה (מעל 70). יצוין כי למאכלים מלאים (קמח מלא, סובין) ולמאכלים המכילים סיבים תזונתיים יש מדד גליקמי נמוך מזה של מקביליהם המעובדים, וכי נוכחות של שומן או סיבים תזונתיים יכולה לעכב את ספיגת הפחמימות, ובכך להקטין את העומס הגליקמי.ואכן, העומס הגליקמי לוקח בחשבון לא רק את המדד הגלקימי, אלא גם את כמות הפחמימות. לכן, הערך של העומס הגליקמי הוא צורה נכונה יותר בכדי להעריך את המזונות שמכילים פחמימות. מומלץ לחולי סוכרת לצרוך מזונות שהעומס הגלקימי שלהם נמוך (עד 10) או בינוני (בין 10 ל-20), אך לא גבוה (מעל 20). ניתן למצוא באינטרנט טבלאות רבות המסייעות בבחירת המזונות על פי המדד והעומס הגליקמיים.
תנועה
מפתח חשוב נוסף לשמירה על משקל גוף תקין וערכי סוכר מאוזנים הוא פעילות גופנית סדירה4. בנוסף לפעילות אירובית ואנאירובית סדירה לשיטות תנועה המשויכות מסורתית לעולם הרפואה המשלימה כמו טאי-צ‘י ויוגה יש אפקט מוכח הן על איזון הסוכרת ואיכות החיים, והן על מנגנונים ביוכימיים, חיסוניים ונוירולוגים המשפיעים בטווח הארוך על מהלך המחלה וסיבוכיה5-6.
ניהול מתחים
קשה לדמיין עולם נטול סטרס, אלא שלסטרס נפשי וגופני אפקט דו-סיטרי על סוכרת המחייב התייחסות רפואית רצינית, הרבה מעבר להמלצה “להוריד הילוך“. מחקרים מוכיחים כי סטרס תורם הן להיווצרות המחלה באמצעות שיפעול המערכת ההורמונאלית ופגיעה במערכת החיסונית, והן למהלכה באמצעות השפעה על אורחות החיים, התזונה, איכות השינה, השמנת-יתר, היענות לטיפול התרופתי ולמעקב רפואי7. גם כאן, שיטות גוף-נפש, כמו מדיטציה, היפנוזה ומגע (אקופרסורה/שיאצו) יכולות לסייע לחולי הסוכרת הן באיזון מדדי המחלה והן באיכות החיים8-9.
צמחי מרפא ותוספי תזונה
כאמור, סקרים מראים כי חולי סוכרת רבים משתמשים בתוספי תזונה ובצמחי מרפא מתוך ניסיון לאזן את ערכי הסוכר. בתחילת המחלה נוהגים כך רבים במטרה להימנע מטיפול תרופתי פומי, אך עם התקדמות המחלה הם משלבים את הטיפול ה“טבעי“ עם התרופות, ובכלל זה אינסולין במטרה להקטין את מינונן.
ניתן לחלק את עולם צמחי מרפא ותוספי התזונה בסוכרת לארבע קטגוריות10:
צמחי מרפא ותוספי תזונה שמטרתם הגברת הפעילות או הרגישות לאינסולין - לדוגמה, Agaricusblazei, Panax ginseng, קינמון, מגנזיום, כרומיום, ונדיום וסויה.
צמחי מרפא ותוספי תזונה שמטרתם הקטנת ספיגת פחמימות במעי - לדוגמה Phaseolus vulgaris, Plantago ovate, Guar Gum, Glucomannan ושיבולת שועל.
צמחי מרפא ותוספי תזונה שמטרתם תמיכה כללית במניעה ובטיפול בתופעות הלוואי ובתחלואה מלווה - לדוגמה, ח‘ אלאפ-ליפואית, Chia ,CoQ10 וסליניום.
צמחים ותוספי תזונה שמטרתם הורדת רמות הסוכר בדם במנגנון לא ידוע- לדוגמה, Banaba, Gymnema, Bitter melon, Fenugreek.
מבין צמחי המרפא בארץ, פופולרי במיוחד השימוש בחילבה (Fenugreek או Trigonella), כל עדה על פי דרכה: יש הצורכים את הצמח כמזון או תבלין, ויש השותים מים בהם הושרה חילבה במשך הלילה. מחקרים מראים כי החילבה מעכב את ספיגת הסוכרים מהמעי ומעלה את הפרשת האינסולין ובכך תורם לאפקט ההיפוגליקמי11. צמחים פופולאריים נוספים לטיפול בסוכרת בארץ הם הקינמון (Cocciniaindica), Gymnema salvastre, וה-Panax ginseng האמריקאי. בעוד שהקינמון12 והחילבה נחשבים כצמחים המקטינים את התנגודת הפריפרית לאינסולין, הצמחים האחרים ברשימה זו נחשבים כמגבירי הפרשת האינסולין מהלבלב. המחקר הענף ביותר על צמחי מרפא לסוכרת נעשה על 4GS, תכשיר ספציפי של הג‘ימנמה ולא ברור האם תכשירים אחרים של ג'ימנמה יעילים באותה המידה. בכל מקרה, האפקט ההיפוגליקמי (הורדת רמת הגלוקוז בדם) של הג'ימנמה נצפה לאחר נטילה ממושכת ולא מיד13. לגבי ג‘ינסנג אמריקאי, מחקרים מעבדתיים מצאו שיש בו פעילות דמויית סולפונילאוריאה14. שתי פרומולות אחרות ברפואה ההודית לגביהן התפרסמו לאחרונה מחקרים המרמזים על יכולתן לסייע באיזון הסוכר הן Ayush-82 ו-15D-400.
מבין תוספי התזונה לגביהם יש עדויות מחקריות המעידות על הורדת רמת הסוכר בדם ראויים לציון כרומיום פיקולינאט16, מגנזיום החסר בכשליש מחולי הסוכרת17, וונדיום18 - כולם נחשבים כמגבירי השפעה של אינסולין. המחקר הענף ביותר נעשה על כרומיום המשמש בתפקיד חשוב במשק הסוכר בגוף, בין השאר בזכות פעילותו על ה-Insulin receptor tyrosine kinase. תוספים אחרים השכיחים בטיפול אינטגרטיבי בסוכרת הם נוגדי החמצון (ויטמין C ו-E, קואנזים 10Q, תה ירוק) וחומצה אלפא-ליפואית19, לגביה קיימים מחקרים קליניים המוכיחים את יכולתה לסייע בפגיעה העצבית הפריפרית הנגרמת מסוכרת.
סיכום
סוכרת הינה מחלה רב-מערכתית ולא בעיה של “מתיקות-יתר“. לפיכך, חשוב לאבחן את המחלה מוקדם ככל האפשר ולטפל בה בצורה נמרצת כבר משלביה הראשונים. לאורחות החיים מקום מרכזי באיזון משק הסוכר ואין לחשוש מטיפול תרופתי, כולל אינסולין, כשהדבר נדרש. עיכובים מיותרים פירושם תחלואה מיותרת. לרפואה המשלימה מקום חשוב באיזון סוכרת ומניעת סיבוכיה20 בהסתמך על הניסיון הקליני באלפי חולים, אך עדיין מעטים יחסית המחקרים שהוכיחו יעילות זו (בעיקר בגלל העדר תקציב ייעודי למחקר שכזה, בשונה מהמחקר הנתמך על ידי תעשיית התרופות). להעצמת האפקט ההיפוגליקמי של התערבויות אלו ולמניעת סכנה של אינטראקציה בין צמחים ותוספים ובין תרופות יש להתייעץ עם רופא אינטגרטיבי מומחה.
ד"ר עופר כספי, מומחה ברפואה פנימית וברפואה משלימה, מנהל הרפואה האינטגרטיבית, המרכז הרפואי רבין, פתח תקוה
רשימת מקורות
1. Yeh GY, Eisenberg DM, Davis RB, et al. Use of complementary and alternative medicine among persons with diabetes mellitus: Results of a national survey. Am J Public Health 2002;92:1648-52.
2. Aslam M, Stockley IH. Interaction between curry ingredient (karela) and drug (chlorpropamide). Lancet 1979:1:607.
3. Temelkova-Kurktschiev TS, Koehler C, Henkel E, et al. Postchallenge plasma glucose and glycemic spikes are more strongly associated with atherosclerosis than fasting glucose or HbA1c level., Diabetes Care. 2000;23:1830-4.
4. National Diabetes Information Clearinghouse (NDIC). What I need to know about Physical Activity and Diabetes http://diabetes.niddk.nih.gov/dm/pubs/physical_ez/
5. Yeh SH, Chuang H, Lin LW, et al. Regular Tai Chi Chuan exercise improves T cell helper function of patients with type 2 diabetes mellitus with an increase in T-bet transcription factor and IL-12 production. Br J Sports Med. 2009;43:845-50.
6. Hegde SV, Adhikari P, Kotian S, et al. Effect of 3-month yoga on oxidative stress in type 2 diabetes with or without complications: a controlled clinical trial. Diabetes Care. 2011;34:2208-10.
7. Egede LE, Dismuke CE. Serious psychological distress and diabetes: a review of the literature. Curr Psychiatry Rep. 2012;14:15-22.
8. Bay R, Bay F. Combined therapy using acupressure therapy, hypnotherapy, and transcendental meditation versus placebo in type 2 diabetes. J Acupunct Meridian Stud. 2011;4:183-6.
9. Perfect MM, Elkins GR. Cognitive-behavioral therapy and hypnotic relaxation to treat sleep problems in an adolescent with diabetes. Journal of Clinical Psychology. 2010;66:1205-15.
10. Natural Medicines Comprehensive Database. Natural Medicines in the Clinical Management of Diabetes. http://naturaldatabase.therapeuticresearch (Subscription required)
11. Gupta A, Gupta R, Lal B. Effect of Trigonellafoenum-graecum (fenugreek) seeds on glycaemic control and insulin resistance in type 2 diabetes mellitus: a double blind placebo controlled study. J Assoc Physicians India. 2001;49:1057-61.
12. Khan A, Safdar M, Ali Khan M, et al. Cinnamon improves glucose and lipids of people with type 2 diabetes. Diabetes Care 2003;26:3215-8.
13. Baskaran K, KizarAhamath B, RadhaShanmugasundaram K, et al. Antidiabetic effect of leaf extract from Gymnemasylvestre in non-insulin-dependent diabetes mellitus patients. J Ethnopharmacol1990;30:295-300.
14. Sotaniemi EA, Haapakoski E, Rautio A. Ginseng therapy in non-insulin dependent diabetic patients. Diabetes Care. 1995;18:1373-5.
15. Sridharan K, Mohan R, Ramaratnam S, et al. Ayurvedic treatments for diabetes mellitus. Cochrane Database of Systematic Reviews. 2011;12:CD008288.
16. Albarracin C, Fuqua B, Evans JL, Goldfine ID. Chromium picolinate and biotin combination improves glucose metabolism in treated, uncontrolled overweight to obese patients with type 2 diabetes. Diabetes Metab Res Rev. 2008;24:41-51.
17. Rodriguez-Moran M, Guerrero-Romero F. Oral magnesium supplementation improves insulin sensitivity and metabolic control in type 2 diabetic subjects: A randomized double-blind controlled trial. Diabetes Care. 2003;26:1147-52.
18. Cohen N, Halberstam M, Shlimovich P, et al. Oral vanadyl sulfate improves hepatic and peripheral insulinsensitivity in patients with non-insulin-dependent diabetes mellitus. J Clin Invest 1995;95:2501-9.
19. Ziegler D, Nowak H, Kempler P, et al. Treatment of symptomatic diabetic polyneuropathy with the antioxidantalpha-lipoic acid: A meta-analysis. Diabet Med 2004;21:114-21.
20. Ulbricht C. Diabetes: An integrative approach. A Natural Standards Monograph. Alt ComplTherap 2009;15:302-14.