דף הבית חדשות
חדשות

"בתי החולים בישראל לא מסוגלים להתקיים מההכנסות שלהם בלבד כתוצאה ממדיניות הרעבה של הממשלה"

כך אמר אתמול (5.12) מנכ״ל קופת החולים כללית, נועז בר-ניר, בכנס השנתי של האגודה לזכויות החולה

מערכת TheMEDICAL | 06.12.2017

אתמול התקיים הכנס השנתי ה-10 של האגודה לזכויות החולה, שנערך באולם קמילו ועסק בנושא היערכות מערכת הבריאות להתפתחות הרפואה והזדקנות האוכלוסייה, בעידן של מחסור במשאבים. 
 
את חלקו השני של יום ההרצאות פתח נועז בר-ניר, מנכ״ל קופת החולים כללית: "אחת הבעיות הגדולות שלנו היא המחסור במשאבים, ההוצאה לבריאות בישראל היא מהנמוכות במדינות ה-OECD. תוחלת החיים עולה, הטכנולוגיה מתייקרת וההוצאות עולות, ואנחנו בבעיה של מערכת שלא מדביקה את הפער בין המקורות להוצאות. המחסור ברופאים היא בעיה שמאיימת על יכולתינו לתת טיפול טוב: הסכם השכר של הרופאים היה הסכם מצוין, וגם השכר של המתמחים עלה משמעותית, מה שיצר בעיה גדולה, כי אין למערכת כסף להכשיר עוד מתמחים, רק עלות השכר של מתמחה היא מיליון ורבע שקל; המערכת לא יודעת להתמודד עם עלויות כאלו".
 
בר-ניר התייחס לתמיכה הממשלתית בבתי החולים: "משרד האוצר אומר לנו שכדי לתת לנו תמיכה כספית אנחנו צריכים לתת את בית חולים קפלן למאוחדת, זו שיטה חדשה. הגירעון של הכללית נובע מבתי החולים: בתי החולים שלנו איכותיים ויעילים יותר מבתי חולים ממשלתיים, אבל ממשלת ישראל יודעת לממן את בתי החולים שלה, וכשהיא נותנת 3 מיליארד שקל לבתי החולים שלה זה מקובל, אף אחד לא שוקל אולי את הלל יפה או אסף הרופא, או בית חולים אחר, להעביר למאוחדת. לא, את בית חולים של הכללית נעביר, כי הממשלה לא רוצה לתמוך בה. אם הממשלה מחליטה לתמוך בהדסה, כי נשות הדסה הפסיקו להיות כיס עמוק, מפטרים מנהלים. אם רוצים לעזור ללניאדו, ממשלת ישראל מדיחה שם את ההנהלה. אולי יש בעיה ניהולית בהנהלות אלה ואחרות, אבל בעיה בסיסית שבתי חולים בישראל הם גרעוניים ולא מסוגלים להתקיים מההכנסות שלהם בלבד, כתוצאה ממדיניות הרעבה של הממשלה. לא ייתכן שיהיה עולם של בתי חולים ציבוריים ובתי חולים ממשלתיים. עולם אחד שמקבל מאה אחוז תשלומי גירעון, ועולם אחר שהוא הילד הרע של המערכת".
 
פרופ׳ יונתן הלוי, מנכ״ל המרכז הרפואי שערי צדק ולשעבר יו"ר וועדת סל התרופות, והתייחס לשאלה, האם נדרשים שינויים בתהליכי תקצוב התוספת השנתית לסל הבריאות: "איך נעשה תקציב הסל היום? מו"מ בין שר אוצר לבריאות, האם 300, האם 460, האם 500 מיליון שקל, זה סחר סוסים, זה מוותר לזה בנושא אחד, השני מוותר בנושא אחר, אין תהליך תקצוב מסודר. תקציב התוספת לסל בריאות תלוי בכישוריו וחוזקו הפוליטי של שר בריאות לעומת כישוריו וחוזקו הפוליטי של שר האוצר. אם סל בריאות ימומן בעוד 2% כל שנה נוכל לישון בשקט. 1% בגלל הזדקנות אוכלוסייה, 1% בגלל התפתחות טכנולוגיה. ציבור מטופלים ומטפלים מעוניין שיהיה טייס אוטומטי, שיתנו תוספת 2% לסל לשנה, זה מצריך הכפלת הסכום הנוכחי, שאולי לא יפתור כל הבעיות, אבל לדעתי את רובן. איזה בעיות לא יפתור? את בעיית התרופות למחלות היתום. לכן לתרופות מחלות היתום צריך ועדת סל נפרדת עם תקצוב נפרד. בדוגמא של מאבק ה-SMA, ברור שבמחיר הנוכחי לא יוכל להיכנס, לא לכל החולים וגם לא למיעוט".
 
פרופ׳ ליאוניד אידלמן, יו״ר הר״י, דיבר על הכישורים הנדרשים מרופאים בעידן החדש : "העידן החדש הוא עידן של התפוצצות המידע, כאשר כל דקה גוגל מקבל 4 מיליון חיפושים, כאשר הכישורים הנדרשים מהרופא הם היכולת להיעזר במאגרי מידע ולהתעדכן. היכולת לנהל דיון עם מטופל שכבר התייעץ עם ד"ר גוגל, ולשמור על ראש פתוח לדיון. זה מאפשר להפוך את המטופל לפעיל בתהליך: יש מטופלים שאומרים שהם לא רוצים להיות שותפים בהחלטות, ויש כאלה שכבר רוצים להחליט אבל הצפי הוא שהמטופלים שיבואו בעוד עשור יהיו מטופלים שמאוד בשלים לקבל החלטות, מתוך היכולת שלהם לקבל אינפורמציה באופן עצמאי. חשוב לזכור מנגד שהעולם של גוגל הוא עולם שאין בו אמת אבסולוטית, מישהו כותב כך, מישהו כותב כך; חולה יכול להכנס ולקרוא בלוג שמישהו קרא ושכולו פייק ניוז".
 
שירה זגורי, מנכ״לית איגוד ה-CF, דיברה על אתגרי מערכת הבריאות בהעצמת המטופלים: "מטופל מועצם הוא מטופל עם היענות גבוהה יותר לטיפול, וזה אינטרס של מערכת הבריאות כולה. חולים מועצמים הם חולים שקולם נשמע. אם בחו"ל לעמותות החולים תפקיד מהותי בקביעת מדיניות משרדי הממשלה בנושאים מכריעים הנוגעים לבריאותם, שם מזמינים אותם לכנסים, הם חלק פעיל בוועדות וקולם נשמע. בארצנו הקטנטונת ועדה כה מהותית, כמו ועדת הסל המתכנסת בימים אלה לא מזמינה את נציגי החולים להשמיע את דברם. ביום חמישי האחרון הפגנו מחוץ לוועדת הסל בשביל מאבק שאנחנו מנהלים לתרופה שאנחנו רוצים להכניס לסל: יצא אלינו הדובר של וועדת הסל והקשיב לחולים ולהורים, וחשבתי, איזה מדהים שהוא מקשיב, אבל למה שלא יקשיבו לנו בפנים? למה לשמוע אותנו רק בחוץ בגלל שאנחנו מפגינים? חברי הוועדה מתייעצים עם רופאים, מומחים אבל אינם משוחחים עם החולים, להבין עד כמה הם זקוקים לתרופה."
 
בסוף הכנס התקיים סבב הרצאות בסגנון TED של שמונת הזוכים באות שר הבריאות על פעילות יוצאת דופן לקידום הנגשה ומימוש של זכויות הנובעות ממצב רפואי, ביניהם דיברה גם  עו"ד שירין ג'יריס, אחראית תחום זכויות החולה בעמותת "אחת מתשע": "אני רוצה לספר לכם על סיוון, אמא צעירה שסרטן השד היכה בה בשיא הפריחה והקריירה. היא עברה כימותרפיה, וכריתת שדיים, ניצחה את הסרטן אך נותרה עם שדיים מעוותים ועם צלקות גם בגוף וגם בנפש. הגשנו בשמה בקשה לקופת החולים לשחזור וקיבלנו סירוב. הגשנו קבילה, וזכינו, אבל לצערי המאבק עוד לא נגמר – והשחזור נקבע לעוד שלוש שנים, שלוש שנים מיותרות. כשאישה חולה ונלחמת על חייה, ההתעסקות בבירוקרטיה היא מעל ליכולותיה, והנשים פונות אלינו לסיוע, שניתן ללא תשלום. במהלך השנה אנחנו מגישות עשרות קבילות עבור החולות, ורובן מתקבלות. במודל ייחודי שפתחנו השנה אנחנו מכשירים עובדים בבתי החולים שיעניקו מידע בסיסי לנשים החולות בבתי החולים, ובכוונתינו להתרחב לעוד בתי חולים וקופות חולים".