אלטרנטיבה לעקירת שן בינה כלואה

עקירת שיני בינה כלואות נחשבת לאחת מהפעולות השכיחות ביותר אשר מבצע מומחה לכירורגית פה ולסתות במסגרת הפרקטיקה היומית.

למרות השכיחות של פעולה זו, היא עדיין טומנת בחובה מספר סיבוכים ותופעות לוואי כגון נפיחות בפנים, כאבים, הגבלה בפתיחת הפה ומכתשית יבשה.

 

עקירת שן בינה כלואה יכולה לגרום לפגיעה עצבית בעצב האלוואולרי התחתון, הגורמת לאובדן תחושה זמנית או קבועה בשפה התחתונה וברירית הבוקאלית.

 

מסלולו של העצב המנדיבולרי מתחיל בתוך קופסת הגולגולת בחלקה התחתון מהגנגליון הטריגמנלי  (Trigeminal  ganglion) . עצב הטרגימינל יוצא מבסיס הגולגולת דרך פתח אובאלי (Foramen Ovale) לכוון תחתון דרך הפתח המנדיבולרי  (Foramen Mandibular)הממוקם באספקט המדיאלי של הענף העולה של הלסת התחתונה, שם העצב מתפצל לסעיפים המעצבבים את הלשון ואת הרקמות הרכות של הלחי ואז חודר ללסת התחתונה באספקט הלינגואלי של הלסת התחתונה, דרך פתח הקרוי לינגולה. לאחר כניסתו לתוך הלסת התחתונה הוא נקרא עצב  IAN) (inferior alveolar nerve Alveolar Inferior).

 

התפתחות ההדמייה הטומוגרפית הממוחשבת מאפשרת הערכה תלת מימדית (3D) של מבני גולגולת ופנים. CT הפך לכלי הנמצא בשימוש רחב לאבחנת ראש צוואר ולמגוון פרוצדורות כירורגיות אוראליות שונות.

 

אולם, CT אינו מהווה עדיין שיטה אידיאלית לאבחון מחלות דנטאליות מסוימות כמו שיניים כלואות (Impacted teeth) ונגעים אפיקליים. חשיפה קרינתית עודפת, עלייה בהוצאה ונגישות מוגבלת מונעים שימוש שגרתי בשיטה טכנולוגית זו ליישומים דנטאלים.

 

 CBCT (Cone Beam Computed Tomography) מהווה גישה חלופית מבטיחה כיוון שהיא מספקת תמונות רזולוציה בעלות איכות אבחנתית גבוהה, עם זמן סריקה קצר ומנת חשיפה נמוכה.

 

שיטת CBCT מסייעת במספר פרוצדורות כירורגיות אוראליות ופנים-גולגולתיות, כולל הכנסת שתלים, שברי עצמות ושיניים, בדיקת מפרק טמפו-מנדיבולר, מקרים אורתודונטיים, עקירת שיני בינה ומקרים אנדודונטיים. השיטה מאפשרת איכות הדמיה מספקת למבנים אנטומיים שונים.

 

 ה-CBCT הינו כלי אבחנתי עם אחוזי דיוק של כ-99% בתיאור הקשר בין השורשים והתעלה של העצב ונחשב לאמצעי ההדמיה החשוב ביותר הנמצא בשימוש כיום, והכרחי לצורך אבחנה טרום ניתוחית לפני עקירת שיני בינה כלואות הקרובות לעצב. צילום זה מעניק תמונה תלת מימדית לשן הבינה וכך מבהיר את היחס המדויק של שן הבינה הכלואה לתעלת העצב הגרמית.

 

מספר חוקרים דיווחו כי צילום זה הינו בעל רגישות גדולה בשיעור של 93% לזיהוי הקרבה של שורשי השן לעצב.

 

בנוסף, בעזרת צילום זה ניתן להחליט אם לבצע גישה בוקאלית או לינגיאלית לעקירת שן הבינה, כאשר CBCT מראה את ההטיה והמקום של שן הבינה המועמדת לעקירה.

 

במצבים בהם אנו יודעים בוודאות ובמדויק את היחס בין שן הבינה לתעלה הגרמית, ניתן לבחור את צורת הטיפול היעילה ביותר עם האחוזים הנמוכים ביותר לעקירת שיני בינה עם קרבה רבה לעצב. לאחר שכירורג פה ולסתות קיבל החלטה המבוססת על ממצאים קלינים ורדיולוגים שיש צורך בעקירת שיני הבינה  הקרובה לתעלת העצב, תפקידו כעת הינו למזער את אפשרות הפגיעה בעצב בזמן העקירה.

 

 קיימות מספר גישות כירורגיות לעקירת שיני בינה כלואות הקרובות אנטומית לתעלה המנדיבולארית, במטרה להקטין או למזער את הסיכון לפגיעה עצבית:

 

1. משיכה אורתודנטית של שן הבינה על מנת להרחיק את השורשים מהתעלה- תוארה על ידי מספר חוקרים. חסרון שיטה זו הינו פרק הזמן הארוך של התנועה והמשיכה האורתודנטית.

2.  סילוק הכותרת, החלק העליון של השן והשארת השורשים בתוך המכתשית- שיטה פופולארית אשר תוארה לפני 20 שנה על ידי POGERL וחב', אשר הראו הפחתה משמעותית של אחוזי הפגיעה העצבית כתוצאה מעקירת שיני בינה והקטנת אחוזי הסיבוכים שתוארו. במסגרת שיטה זו מסירים את כותרת השן הכלואה ומשאירים את השורשים בתוך המכתשית וכך ממזערים כל מגע עם העצב המנדיבולארי.

 

טכניקה זו מתבססת על העובדה ששורשי שיניים אשר נשברים במהלך עקירה נשארים לעתים לא ניזוקים.