מחלת דלקת המפרקים הניוונית (אוסטאוארטריטיס) היא שכיחה ביותר ופוגעת בעיקר בבני גילאי 50 ויותר. זוהי מחלה שבה נפגעים הסחוסים במפרקים והיא תוקפת בעיקר את הסחוסים במפרקים שעליהם יש יותר עומס: ברכיים, ראש הירך, עמוד שדרה ומפרקי הידיים. סיבות עיקריות למחלה זו הן שחיקה, סדקים ופציעה בסחוסים, מחסורים תזונתיים, צריכת מזונות שמעלים את חומציות הגוף, עודף משקל, אלרגיות מזון, חוסר איזון הורמונלי, יציבה לא נכונה ומתח נפשי.
באופן שגרתי, ניתן לחלק את הטיפולים המקובלים במחלה זו לשני סוגים - מתן תרופות נגד כאבים המלווים את המחלה, או שיפור התפריט ומתן תוספי מזון עם יכולת לשיכוך כאבים וכאלה שמהווים חומר גלם לתיקון ולבנייה מחדש, עד כמה שניתן, של הסחוסים שנפגעו.
מאמר זה ידון אך ורק בנושאי הטיפול התזונתי ותוספים. טיפולים נגד כאבים, כמו מתן תרופות נוגדות דלקות לא סטרואידליות, עשויים למתן את הכאבים, אבל יש איתם תופעות לוואי רבות. רק טיפול תזונתי עם מזון נכון ואותם תוספי מזון המהווים חומר גלם לתיקון ולבנייה מחדש של הסחוסים יוכלו לעזור באופן יסודי יותר לריפוי, או לפחות למיתון התסמינים של מחלה זו.
מן הראוי להזכיר כאן שבגישה התזונתית לטיפול במחלות, כל המחלות, חשוב לשים לב לשתי נקודות מרכזיות: הראשונה, שלא יהיו מחסורים תזונתיים באף לא אחד מרכיבי התזונה החיוניים; והשנייה, שיוכנסו לגוף כמה שפחות חומרים מזיקים. ככלות הכל, גוף האדם נבנה ומתוחזק על ידי המזון שאותו הוא מטמיע, מה שהוא שותה, נושם ועל ידי חשיפה לשמש לשם יצירת ויטמין D בגוף. פעילות גופנית דרושה - זהו נושא המוזכר בהקשר לכל נושאי שמירת הבריאות. חשיבה חיובית והימנעות מלחצים מוכרות אף הן כחשובות לבריאות.
באשר לתזונה, יש כ-60 רכיבי תזונה חיוניים ועוד שישה גליקונוטריינטים, הדרושים על-תנאי. אם הגוף לא מייצר אותם, יש לקבלם באמצעות המזון. המשמעות של המונח רכיב תזונה חיוני היא שאם רמתו של איזשהו מהם יורדת מתחת לסף קריטי, האדם מת. זה מה שקרה לתינוקות בפרשת "רמדיה". ככל שכל רכיבי התזונה מצויים ברמה היותר קרובה לאופטימום, כך יש סיכוי שהאדם יהיה בריא יותר. לא ניתן לומר שהתזונה בישראל בריאה ומספקת את הדרוש לגופם של התושבים. מוכרים היטב הנושאים של עודפי מזון מן החי ואיתם עודפי שומן מן החי, חוסר חומצות שומן הכרחיות, צריכת שומן מזיק מסוג טראנס, חוסר ויטמין D ועוד. מרבית תושבי ישראל אוכלים ירקות ופירות לא אורגניים שבהם יש חומרי הדברה חקלאיים ופחות ערך תזונתי.
נזכיר פה בקצרה מהי תזונה שאמורה לספק את הדרוש לאדם עם מינימום חומרים מיותרים: יש להתמקד במזון שרובו או כולו צמחי, אורגני, מלא ועם אחוז גבוה של מזון לא מבושל. עם תפריט כזה, חשוב לקחת תוספי ויטמין B12, אצות ים כספקיות יודן ומינרלים נוספים מן הים. יש לצרוך אגוזי ברזיל כספקי סלניום, או ליטול אותו כתוסף מזון, בכמות מומלצת כיוון שבהפרזה חומר זה רעיל. יש לצרוך שמנים לא מחוממים, מזונות מספקי אומגה-3 ואומגה-6 כגרעינים, אגוזים לא קלויים ונבטים ותוספי מזון אחרים בהתאם למצב הבריאות ולגיל. חשוב לשתות מים ללא פלואוריד וללא כלור ולהשתזף בשמש באופן מבוקר, אף פעם לא עד כדי כוויות שמש.
במאמר זה נתמקד, כאמור, בתוספי מזון שמיועדים באופן ישיר לטיפול בסחוסים ונסקור תפריטים עשירים במזונות לא מעובדים שיש בהם כדי לעזור למניעה או להקלה במצבם של חולי אוסטאוארטריטיס. שני גורמים אלה, התוספים והתפריט, חשובים ופועלים יחדיו.
גלוקוזמין וכונדרואיטין
במקרים רבים שבהם אדם מקבל טיפול ישיר לבעיית שחיקת הסחוסים, כמו למשל צריכת גלוקוזמין סולפט החשוב לסחוסים, יש תועלת רבה. אך יש מקרים שחומר זה כלל לא עוזר. ברור לחלוטין שגלוקוזמין ועוד מספר חומרים טבעיים דרושים לבנייה, לתחזוקה ולריפוי של סחוסים פגועים אך הם לא יעזרו אם לאדם חסרים במפגיע רכיבי תזונה נוספים, למשל ויטמין D וסיליקה.
ב-20 השנים האחרונות נערכו מספר מחקרים שבדקו את יכולתו של גלוקוזמין סולפט למתן את תסמיני מחלת האוסטאוארטריטיס - הגבלות תנועה וכאבים. נמצא כי 1,500 מ"ג ליום של גלוקוזמין סולפט בנטילה פומית ממתן את תסמיני המחלה ומאט את התקדמותה. עיקר התועלת היתה כאשר מחלה זו תקפה בגפיים התחתונות. תועלתו של תוסף מזון זה נמצאה בעיקר במצבי מחלה קלים עד בינוניים ומתן שלו צמצם במהלך חמש שנות מעקב, עד למחצית, את הצורך בניתוחים בגפיים התחתונות.
התועלת של גלוקוזמין סולפט התבטאה גם בצמצום ייצור של פרוסטגלנדין 2E ורכיבי דלקת אחרים1,2. בניסוי עם תרבית רקמה הוא מנע התבטאות של גן שמגביר סיכון למחלה3. בניסוי אחר, עם קביות, מתן שלו לתקופה ממושכת הפחית במידה רבה פגיעה בסחוסים שלהן4. עד כה לא נמצאו נתונים המעידים על כך שגלוקוזמין מעורר תהליך אנבולי בסחוסים, אך הוא נמצא כממתן תהליך קטבולי.
ניסויים רבים בדקו הן את התועלת של חומר זה והן תופעות לוואי אפשריות עם נטילה שלו. בניסוי אקראי ומבוקר פלצבו בהשתתפות חולי אוסטאוארטריטיס, שנמשך שישה שבועות, הזריקו פעמיים בשבוע ל-153 המשתתפים שחולקו לשתי קבוצות תמיסת גלוקוזמין סולפאט לשריר או פלצבו. שבועיים לאחר סיום הניסוי נמצא כי בקבוצה שקיבלה את התוסף היתה ירידה משמעותית במדד הכאב ובצורך לעבור ניתוחים5.
ניסויים עם גלוקוזמין נערכו גם לפרקי זמן ממושכים יותר. בניסוי אחד, נתנו ל-252 חולים 1,500 מ"ג גלוקוזמין במשך ארבעה שבועות. בהשוואה לקבוצת הפלצבו, היתה אצלם ירידה ניכרת במדד הכאב6. בניסוי שנמשך 16 שבועות, אקראי, כפול סמיות ועם פלצבו, נתנו למשתתפים 1,500 מ"ג גלוקוזמין יחד עם 1,200 מ"ג כונדרואיטין ואסקורבט המנגן - 228 מ"ג ליום. בניסוי זה שותפו 34 מלחים מהצי האמריקאי שהתלוננו על כאבים ובצילומים נמצא שהם סבלו מאוסטאוארטריטיס. השפעתם של חומרים אלה נבדקה לגבי מצב הברכיים ועמוד שדרה מותני. עם צירוף זה היתה תועלת רק בברכיים, לא בעמוד השדרה. השיפור התבטא בהפחתה בכאבים וביכולת לרוץ למרחקים ארוכים יותר7.
היו גם ניסויים ממושכים יותר. בניסוי אחד שנמשך שלוש שנים, נתנו למשתתפים, בחלוקה באקראי, 1,500 מ"ג גלוקוזמין או פלצבו. התוצאות מלמדות שאצל מקבלי הגלוקוזמין סולפט היה שיפור רב לטובה8. מחקר אחר שבדק תועלת של מתן גלוקוזמין הידרוכלורי לא מצא תועלת במתן תכשיר זה.
התועלת של מתילסולפונילמתאן (MSM) כנגד כאבי OA
מתילסולפונילמתאן, MSM, הוא תוסף מזון פופולרי שמשמש לטיפול באוסטאוארטריטיס, לבדו או בצירוף עם גלוקוזמין וכונדרואיטין. בשני מוסדות מחקר בקנדה נערך במשותף מחקר שנועד לברר עד כמה עוזר MSM לצמצום או למניעת כאבים בברכיים אצל חולי אוסטאוארטריטיס8. המחקר היה אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלצבו, נטלו בו חלק 50 גברים ונשים בגילאי 76-40 והוא נמשך 12 שבועות. למשתתפים נתנו פעמיים ביום 3 גרם MSM, בסה"כ 6 גרם ליום. נמצא שבהשוואה למתן פלצבו הביא MSM לירידה משמעותית בכאבים ושיפר את יכולת הפעולה של אלה שקיבלו אותו לגבי פעולות יומיומיות. (p<0.05) במהלך הניסוי לא נראו שינויים במצב הברכיים, אך גם לא היתה החמרה של המחלה.
בזמן הטיפול לא נרשמו כל תופעות לוואי ממשיות. מחקר זה היה מוגבל זמן ויש לערוך מחקרים ממושכים יותר על מנת להבין את מכניזם הפעולה של תוסף מזון זה ומהי השפעתו לפרקי זמן ארוכים.
תפריט ים תיכוני
במספר מקומות ביוון, כמו באי כרתים וכן בדרום איטליה, תושבים רבים צמודים לתפריט הים תיכוני שהמרכיבים העיקריים שלו הם ירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים, דגים במקום בשר ושמן זית בכמות רבה. תפריט זה הוא מן היותר טובים באזורנו. הוא מצמצם סיכון למחלות רבות ובין השאר מצמצם גם את השכיחות של אוסטאוארטריטיס.
במחקר שנעשה בשנת 2007 בסקוטלנד עם נשים שעברו לתפריט ים תיכוני כזה, נמצא אחרי כשישה חודשים שהן סבלו פחות מכאבי מפרקים ומנוקשות שרירים עם השכמה, יחסית למצבן של אלו שאכלו לפי תפריט אירופאי רגיל. בתפריט הים תיכוני יש כמות רבה של נוגדי חמצון, גם של ויטמין C וחומצות שומן אומגה-3. כל אלה מוכרים כעוזרים להקלת סימפטומים של אוסטאוארטריטיס. תפריט כזה עוזר גם להורדת עודף משקל. במחקר שנעשה באוניברסיטת צפון קרוליינה בארצות הברית נמצא שאם אדם שמן יורד חמישה אחוזים ממשקלו, הסיכון לאוסטאוארטריטיס אף הוא יורד אצלו בחמישה אחוזים11.
תפריט של מזון שכולו או רובו לא מבושל
תפריט המורכב כולו או ברובו ממזון לא מבושל, לא אפוי ולא קלוי, נעשה בשנים האחרונות יותר ויותר מקובל כדרך חיים שמביאה לבריאות ולריפוי מחלות שונות. מתוך התנסות אישית בת ארבע שנים של צריכת תפריט 100 אחוז אוכל לא מבושל, עם דאגה לבל יחסרו ויטמינים כמו 12B, D ועם אכילת אצות וצריכת המינרל סלניום, אני מודע באופן הכי ברור לתועלת של תפריט כזה. עם אוכל לא מבושל הגוף מעכל טוב יותר חלבונים, כפי שיש בגרעינים, אגוזים ונבטים – כך אדם יכול להסתפק במחצית כמות החלבון בתזונה ולא לסבול ממחסור בחלבון. תפריט כזה מספק יותר ויטמינים, יותר מינרלים עם תגובה בסיסית. בנוסף, מרבית הערך הבריאותי של ירקות ופירות חיים, נבטים טריים וצמחי מרפא קשור לפיטוכימיקלים שהם מספקים.
בתהליך חילוף החומרים של בשר וחלב נוצרות בגוף חומצות. כדי לנטרל אותן, הגוף מוציא מן העצמות סידן ומגנזיום שאם לא כן, תהיה חמצת מטבולית. בתפריט של מזון לא מבושל יש כמות רבה של מינרלים בסיסיים כמו אשלגן, סידן, מגנזיום ועוד. כל אלה עוזרים לשמור על pH נכון בגוף. כך נשמרות טוב יותר עצמות, יש פחות שחיקה של הסחוסים ויש פחות אוסטאוארטריטיס.
זאת ועוד, בבשר ובחלב של פרות המצויות כל היום במרעה יש חומצת שומן מיוחדת, חומצת שומן לינולאית מצומדת, CLA. חומצת שומן זו חשובה למטבוליזם של השומנים בגוף - היא עוזרת למניעת השמנה. בישראל, פרות לא מצויות במרעה ולא אוכלות עשבים. לכן, גם החלב שהן מייצרות וגם הבשר שלהן אינם מכילים CLA. ממקורות צמחיים, ניתן לקבל חומצת שומן זו עם שתיית מיץ ירק חיטה, עם צריכת אבקה מעלי שעורה או עם צריכת כמוסות שמן CLA.
יש עוד סיבה מדוע לא לאכול בשר ומוצרי חלב. כדי להגביר את תנובת החלב שלהן, פרות מקבלות הורמון גדילה של מעלי גירה, BGH, המעלה את תנובת החלב שלהן עד פי שלושה. אבל, הן חשופות ליותר אינפקציות ואז נותנים להן אנטיביוטיקה. זו פוגעת באנשים ששותים חלב כזה. פרות המקבלות את ההורמון הזה רזות יותר ובגופן פחות שומן, ואם הן אוכלות מזון עם רעלי חקלאות, אלה לא נאצרים בשומן שלהן אלא עוברים לחלב.
בישול הורס אנזימים המצויים במזון שאינו מבושל. חימום של 46.5 מעלות מחסל את מרבית האנזימים. כאשר אוכלים מזון לא מחומם, האנזימים שבו עוזרים לעיכול. כך, לגוף יש יותר משאבים לייצר אנזימים מטבוליים ותפקודיו משתפרים. למעשה, צריכת מזון לא מבושל היא חזרה לתפריט של האדם מלפני עידן החקלאות. אנשים אכלו עשרות מינים של צמחי בר ופירות בר אכילים, גם בשר ציד. כיום מומלצת המגמה לחזור לחלק הצמחוני של תפריט כזה. יש מצבים שבהם גם אכילת 85 אחוז של מזון לא מבושל די בה להשגת תוצאות חיוביות.
ד"ר מרדכי הוכברג Ph.D, תזונאי
רשימת מקורות
1. Largo R, Alvarez-Soria MA, Diez-Ortego I, Calvo E, Sanchez-Pernaute O, Egido J, Herrero-Beaumont G. Glucosamine inhibits IL-1beta-induced NFkappaB activation in human osteoarthritic chondrocytes. Osteoarthr Cartil. 2003;11(4):290–298. doi: 10.1016/S1063-4584(03)00028-1. [PubMed] [Cross Ref]
2. Alvarez-Soria MA, Largo R, Calvo E, Herrero-Beaumont G. Differential anticatabolic profile of glucosamine sulfate versus other anti-osteoarthritic drugs on human osteoarthritic chondrocytes and synovial fibroblasts in culture. Osteoarthr Cartil. 2005;13:S153.
3. Uitterlinden EJ, Jahr H, Koevoet JL, Jenniskens YM, Bierma-Zeinstra SM, Degroot J, Verhaar JA, Weinans H, Osch GJ. Glucosamine decreases expression of anabolic and catabolic genes in human osteoarthritic cartilage explants. Osteoarthr Cartil. 2006;14(3):250–257. doi: 10.1016/j.joca.2005.10.001. [PubMed] [Cross Ref]
4. Taniguchi S, Ryu J, Seki M, Sumino T, Tokuhashi Y, Esumi M. Long-term oral administration of glucosamine or chondroitin sulfate reduces destruction of cartilage and up-regulation of MMP-3 mRNA in a model of spontaneous osteoarthritis in Hartley guinea pigs. J Orthop Res. 2011 [PubMed]
5. Reichelt A, Forster KK, Fischer M, Rovati LC, Setnikar I. Efficacy and safety of intramuscular glucosamine sulfate in osteoarthritis of the knee. A randomised, placebo-controlled, double-blind study. Arzneimittelforschung. 1994;44(1):75–80. [PubMed]
6. Setnikar I, Palumbo R, Canali S, Zanolo G. Pharmacokinetics of glucosamine in man. Arzneimittelforschung. 1993;43(10):1109–1113. [PubMed]
7. Leffler CT, Philippi AF, Leffler SG, Mosure JC, Kim PD. Glucosamine, chondroitin, and manganese ascorbate for degenerative joint disease of the knee or low back: a randomized, double-blind, placebo-controlled pilot study. Mil Med. 1999;164(2):85–91. [PubMed]
8. Rovati L. Clinical development of glucosamine sulfate as selective drug in osteoarthritis. Rheumatol Eur. 1997;26:70.
9. Kim LS, Axelrod LJ, Howard P, Buratovich N, Waters RF. Efficacy of methylsulfonylmethane (MSM) in osteoarthritis pain of the knee: a pilot clinical trial.
Osteoarthritis Cartilage. 2006 Mar;14(3):286-94. Epub 2005 Nov 23.
10. Howenstine J. Chronic illness can be cured with raw foods. March 25, 2005.
http://tarc.med.unc.edu/research_callahan.php11.