|
שיטת בוטייקו החלה בשנת 1952 בתצפית אישית של הרופא הצעיר ד"ר קונסטנטין פאבלוביץ בוטייקו. שלושים שנה לאחר מכן, ב-1985, הוכרה השיטה הנקראת על שמו כחלק מהמערך הטיפולי באסתמה על ידי הממסד הרפואי הממלכתי (משרד הבריאות) בברית המועצות.
בתצפיתו קישר ד"ר בוטייקו בין דרגת חולי לעומק נשימה. הוא גילה שעבורו, כמו עבור החולים הסופניים שבהם טיפל, ככל שהנשימה עמוקה ומהירה יותר, גדולה וקולנית - כך המצב הבריאותי והתופעות הנלוות לו קשים יותר. הקשר היה מובהק ומסקרן עד כדי כך, שד"ר בוטייקו הקדיש 5 שנים לחקר הספרות הרפואית בנושא זה. בשנת 1960 הציג את תורתו בפני פורום רפואי של השלטון המרכזי במוסקבה ועד שנת 1968 כבר הפעיל בברית המועצות מעבדת מחקר משוכללת וצוות שמנה בשיאו 200 אנשי סגל רפואי. כבר במהלך שנים ראשונות אלו טופלו בהצלחה באמצעות שיטתו כ-1000 איש. התוצאות הובילו אותו לפיתוח שיטה לטיפול באסתמה ומחלות כרוניות נוספות באמצעות תרגילי נשימה, שיטה המתבססת על עקרונות פיזיולוגיים שיפורטו בהמשך, וביניהם אפקט בוהר.
כאמור, השיטה מבוססת על תרגילי נשימה והיא פותחה כדי לטפל בנשימת יתר (Chronic Hyperventilation Syndrome - CHVS). העובדה שמחלת אסתמה מאופיינת בדלקתיות של דרכי הנשימה מקשה לקבל את הקשר בין התיאוריה הקשורה לנשימת יתר לבין אסתמה. אולם, כפי שאמר לם בשנת 1975: "תסמיני נשימת יתר עלולים להופיע בכל איבר או מערכת, בשל ההפרעה הביוכימית הנובעת מהשיבוש הנשימתי"25. הרקע התיאורטי יוסבר בהמשך, והפירוט המלא מצוי ברשימת המקורות26.
שיטת בוטייקו אינה תחליף לטיפול התרופתי. הדרכה נשימתית, המתווספת לטיפול הרפואי הניתן לחולי אסתמה, משפרת את השליטה במחלה ואף מביאה להפחתת המינון במשאפי סטרואידים1. שיטת בוטייקו פועלת בתיאום עם ההנחיות המקובלות לטיפול באסתמה. כל שינוי בטיפול התרופתי המונע מבוקר על ידי הרופא המטפל, ומתבצע רק לאחר היעלמות הסימפטומים. ההטבה הכמעט מיידית היא ירידה בצורך להשתמש במרחיבי סמפונות, הנלקחים על פי הצורך.
רוב מדריכי בוטייקו מחוץ לרוסיה אינם רופאים. תפקידם הוא ללמד את טכניקת תרגילי הנשימה, לאתר מהלכים באורח החיים המונעים התקדמות בתהליך ולתמוך ולהניע את המטופלים כדי להתמיד לאורך זמן - להצלחת היישום. מדריך בוטייקו שאינו רופא לא משנה טיפול תרופתי קיים, אלא מנחה את המטופל מתי עליו להיוועץ ברופאו.
האם זה עובד?
במחקרים קליניים מבוקרים שנערכו באוסטרליה ובמדינות אחרות בעולם, מרבית אלה שלמדו את השיטה הצליחו לצמצם באופן משמעותי את רמת התלות שלהם בתרופות. מהניסויים השונים, כולל מחקר בריטי2 שכלל 384 מטופלים, עולה כי בממוצע, אותם אנשים המקפידים על נשימה על פי כללי בוטייקו יכולים לצפות לצמצום של 90 אחוזים בשימוש במשאפי חירום, ו-50 אחוז ירידה בצריכת הסטרואידים בתוך שלושה עד שישה חודשים.
ירידה בשימוש בתרופות (96 אחוז בתרופות מרחיבות סימפונות ו-49 אחוז בשימוש בתרופות טיפול מונע) נצפתה בתום 12 שבועות של לימוד השיטה, כפי שעולה במחקר מבוקר ורנדומאלי מ-1998 לבדיקת השפעת שיטת בוטייקו על חולי אסתמה, בבית החולים מאטר, בריסבן, אוסטרליה3. מחקרים נוספים שנעשו בקבוצות מבוגרים4,5 מראים תוצאות דומות.
השפעת שיטת בוטייקו על ילדים נבדקה מחקרית ותועדה רק פעמיים. לראשונה על ידי פרופ' בוטייקו עצמו בשנת 1981 במחלקת ילדים, שליד מוסד הרפואי במוסקבה6. בקבוצת המחקר היו 52 ילדים חולי אסתמה בגילאי 3-15. כל הילדים סבלו מהתקף אסתמה לפחות אחת ליום בחודש שקדם לניסוי, וכולם היו מטופלים תרופתית. תוצאות המחקר הראו שיפור במצבם של כל הילדים. אצל 83 אחוז מהם חל שיפור דרמטי שכלל הפסקת כל ההתקפים הקשים במקביל להפחתה ניכרת בשימוש בתרופות.
ב-2006 בניו-זילנד השתתפו במחקר שמונה ילדים בגילאים 7-716. המחקר פורסם כסדרת מקרי מבחן ומדווח על 66 אחוז הפחתה במרחיבי סמפונות ו-41 אחוז הפחתה בסטרואידים בשאיפה (בתום ששה חודשים).
שיטת בוטייקו הגיעה לעולם המערבי לראשונה בשנת 1990, כמעט ארבעים שנה לאחר תחילת מחקרו של פרופ' בוטייקו. איש עסקים אוסטרלי שטופל בהצלחה בעת ביקורו בברה"מ באמצעות השיטה, פעל להבאת המדריך הראשון לאוסטרליה. כיום פועלים מאות מדריכים ברחבי העולם: באוסטרליה, בבריטניה, בניו זילנד, בארה"ב, בקנדה ועוד.
לאחר עשרים שנות פעילות ומספר מחקרים, כפי שצוין לעיל, ניכרים סימנים ראשונים של הכרה בשיטה: במאי 2007 כללה מרפאת מיו ((mayo clinic בארה"ב את שיטת בוטייקו בין הטיפולים האלטרנטיביים המבטיחים ביותר לאסתמה8, בשנת 2008 העניקה האגודה הבריטית למחלות ריאה וחזה לטכניקה דירוג B, שפירושו כי יש סבירות גבוהה לכך שהתוצאות החיוביות שהתקבלו במחקרים נבעו משיטת בוטייקו ולא מגורם אחר כלשהו. שיטת בוטייקו היא היחידה שקיבלה דרוג זה. באותו מסמך אף אושרה השיטה כפתרון טיפולי להקלה על סימפטומים של אסתמה9. באפריל 2009 נפתח באוניברסיטת קובנטרי בבריטניה קורס להכשרת אחיות כמדריכות שיטת בוטייקו לחולי אסתמה. ב-2007-2008 נכללה שיטת בוטייקו בתוכנית הלימודים של 10 בתי ספר בגלזגו, סקוטלנד.
התיאוריה
השיטה פותחה, כאמור, כדי לטפל בנשימת יתר (CHVS - Chronic Hyperventilation Syndrome).ההגדרה במילון של 10Hyperventilation היא עלייה לא טבעית באיוורור ריאתי הגורמת לירידה ברמות פחמן דו-חמצני. מצב שאם יימשך, עשוי לגרום לעלייה ב-pH (בססת). על פי הגדרה נוספת11 :pH מעל 7.40, פחמן דו-חמצני מתחת ל-30 מ"מ כספית, רמת חמצן בדם מעל לרמה הנורמלית ודפוס נשימתי של נשימות עמוקות ו/או מהירות.
נשימה המתפקדת נכון היא בנפח 5-6 ליטר אוויר לדקה12,13,14. מחקרים מצביעים על כך שחולי אסתמה נושמים במנוחה, ושלא במצבי קושי נשימתי, עד 15 ליטר אוויר לדקה3,15,16. נפח נשימה זה הוא פי 2-3 מהנפח התקין. לכן ניתן לצפות שהרמה הקבועה בריאות ודם של פחמן דו-חמצני אצל חולי אסתמה תהיה נמוכה מהרצוי.
התיאוריה מתייחסת להשלכות של רמות נמוכות ברמת פחמן דו-חמצני.
1. תגובתו של השריר החלק לריכוזים שונים של פחמן דו-חמצני. נטייתו להתכווץ בירידת ריכוזים, והרפייתו עם עלייה בריכוזו17,18,19.
2. תפקידו בתהליכי דלקת וייצור ליחה. עלייה בדלקתיות ברמות נמוכות והפחתה עם עלייה בריכוז 20,21.
3. ירידה במעבר חמצן לרקמות על פי אפקט בוהר, בשל התלות של עקומת רווית החמצן על ההמוגלובין ברמות פחמן דו-חמצני22,23.
4. בקרת הנשימה שומרת על רמות קבועות של פחמן דו-חמצני בדם ובריאות, ומנוהלת על פי רמותיו. שיטת בוטייקו מיישמת את יכולתו של המרכז הנשימתי להסתגל לרמות משתנות של גז זה24, תכונה שבאה לידי ביטוי בזמן שהייה באיזורי גובה ולחץ אטמוספרי שונים.
המעשה
יישום שיטת בוטייקו מתבצע באמצעות קורס. זוהי סדרת מפגשים שמטרתה להוציא לפועל את העקרונות שתוארו לעיל. יישום השיטה מתאים גם לילדים וגם למבוגרים, אולם דרך הפעולה שונה. כל העקרונות שיובאו להלן מועברים בשתי התוכניות. ראשית יובאו הנושאים המרכזיים המשותפים לשתי התוכניות ואחריהם תיאור התרגילים הבסיסיים בתוכנית הילדים.
הנושאים המרכזיים:
1. חשיבות נשימה דרך האף ותרגיל נשימה פשוט המאפשר שחרור אף סתום. רוב המשתתפים מגיעים לטיפול כשהם נושמים נשימת פה ברמה כלשהי: במהלך שינת הלילה וכן בביצוע מאמץ פיזי או ספורט, בדיבור, ובמקרים הקיצוניים - רוב שעות היממה. נשימת אף חשובה לסינון האוויר ולתיאום לחות וטמפרטורה. במקביל נשימת אף חשובה לקבלת נפחי אוויר פחותים מאשר נשימת פה. נשימת אף גם חשובה להיגיינת הפה ולתמיכה בחיך העליון כדי למנוע שינוי במבנה הלסת העליונה. תרגיל הנשימה ל"שחרור אף סתום" משרת את המקרים בהם היצרות מעברי האף או נזלת כרונית אינה מאפשרת היענות לשלב חשוב זה.
2. מדד נשימתי לאבחון הדפוס הנשימתי הקבוע. המדד בנוי על מדידת משך הזמן שבו ניתן לעצור נשימה, בין סוף נשיפה ועד לתחושה ראשונה של "חוסר אוויר". משך זמן זה מקביל למציאת נקודת ההחלטה של מערכת הנשימה, הלא היא הרמה הקבועה של הפחמן הדו-חמצני. ערכים גבוהים מלמדים על עלייה ברמת פחמן דו-חמצני וצמצום נפחי הנשימה. יכולת אבחון עצמי זו מאפשרת הן הערכת התקדמות (עליית ערכים) והן קבלת התראה (ירידת ערכים) לקראת ובמקרה של החמרה.
3. תרגילי נשימה להפחתת נפח נשימה עם יצירת תחושה קלה של "חוסר אוויר". זהו התרגיל הקבוע המספק פרקי זמן של תת-נשימה מבוקרת. תרגיל זה הוא המרכזי ביישום השיטה, התרגיל המפעיל את תכונת ההסתגלות של המרכז הנשימתי.
4. שינויים קלים באורח החיים המסייעים בהפחתת נפח הנשימה. איתור הנקודות הגורמות להעלאת נפחי הנשימה. למשל פעולות הנעשות בנשימת פה, בעיקר בעת מאמץ פיסי או בדיבור.
תרגול הילדים כולל שלב הכנה לפני ההדרכה המפורטת. שלב זה מטרתו להביא את הנשימה למודעות הילדים, לתת להם לחוש אותה בידיהם ו"לראותה" בעזרת אמצעי המחשה. לאחר שהם יכולים להבחין בין שאיפה לנשיפה אפשר לעבור לתרגילים עצמם. התרגילים:
1. הפחתת נפח נשימה. עבור הילדים, הפחתת נפח נשימה מתבצעת באמצעות עצירת נשימה מבוקרת תוך כדי פעילות אירובית (בדרך כלל הליכה). ברוב המקרים ילדים מבצעים כ-20 צעדים בתחילת הקורס, ומעל 60 (בהתאם לגיל) אחרי מספר שבועות.
2. תרגיל לשחרור אף סתום. כמו בתרגיל הקודם, אפשרי גם במצב ישיבה. הילדים מתבקשים לבצע עצירת נשימה בסוף נשיפה, בתוספת תנועות צוואר וראש. קיימת הקפדה על חזרתם לנשום דרך האף!
3. הערכת הדפוס הנשימתי הקבוע. תרגיל "צעדים" כנ"ל שיש לבצע קרוב ככל הניתן בסיום שנת הלילה, עם השכמה. המטרה היא לקבל תוצאה שאינה תלויה בתנועה, בתזונה, או בתגובה לגירוי חיצוני.
עבור כל העוסקים בשיטת בוטייקו לטיפול באסתמה, נתפשת השיטה כמשלימה את הטיפול התרופתי. קיימות שתי נקודות מרכזיות בשיתוף פעולה זה:
1. שחזור הדפוס הנשימתי התקין עם יישום שיטת בוטייקו הוא תהליך מותנה זמן. שמירה על הוראות הטיפול התרופתי המעודכן כפי שניתנו לכל מטופל לפני תחילת התרגול הנשימתי הכרחית לבטיחות המטופל, ולכן נשמרת בקפדנות בכל ההנחיות של הקורס.
2. ההטבה הראשונה בה חשים חולי אסתמה המיישמים את שיטת בוטייקו היא הפחתה מהירה ומשמעותית בצורך ובשימוש במרחיבי סמפונות. לעומת זאת, שחזור הייצור העצמי של סטרואידים לרמה מספקת, אורך פרק זמן ממושך יותר. לכן, השימוש הקבוע בתרופות מניעה משולבות (Seretide, Symbicort) אינו מהווה יתרון עבור חולים המתרגלים את שיטת בוטייקו. הפרדה בין שני המרכיבים של התרופה המשולבת המתבצעת בשלב הנכון, לאחר שהושגה שליטה ראשונית על המצב, מלווה בהמשך מעקב, משפרת את התוצאות.
לסיכום, שיטת בוטייקו מתאימה לטיפול בילדים ובמבוגרים. התרגילים הייעודיים פשוטים ללימוד וביצוע. בשנים האחרונות החלה השיטה לקבל הכרה של הזרם המרכזי ברפואה במספר מקומות בעולם. היא יעילה להשגת שליטה בתופעות והפחתת הצורך בתרופות כפי שמראים המחקרים, היא בטוחה מתוקף השמירה על הוראות הטיפול התרופתי, והיא מבוססת על עקרונות פיזיולוגיים של הנשימה, של בקרת הנשימה ושל אפקט בוהר.
מרגלית נועם, מוסמכת BIBH להדרכת שיטת בוטייקו, מנהלת מרכז "לנשום מחדש" לטיפול בקשיי נשימה, רעננה |