ועדות האתיקה המוכרות בישראל, כמו גם במדינות אחרות, פועלות במסגרת בתי חולים. ועדת אתיקה הפועלת במכבי שירותי בריאות היא ייחודית מסוגה, הן בשל אופי פעילותה והן בשל העובדה שהיא פועלת במסגרת קופת חולים. למיטב ידיעתנו, בכמה מהקופות הוקמו גם ועדות אתיקה לפי חוק זכויות החולה, אשר מוסמכות להכריע במקרים ספציפיים המנויים בחוק, אך ככל הידוע לנו, רבות מהן אינן פעילות בשל חוסר פניות.
ועדת האתיקה של "מכבי" עוסקת בסוגיות אתיות עקרוניות אשר עולות במסגרת שירותי בריאות בקהילה. מליאת הוועדה כוללת את יושב הראש, מרכזת, שהינה אתיקאית, ו-15 חברים. כמה מהחברים, שמונו על בסיס אישי, הם בעלי תפקידים מרכזיים בארגון, ביניהם: היועצת המשפטית של הקופה, הממונה על ניהול סיכונים, נציבת פניות הציבור, מנהלת מחלקת מדיקל אינפורמטיקס וחבר בכיר בהנהלת "מכבי". בוועדה חברים גם מספר רופאי משפחה ומנהלים רפואיים בכירים מתחום הרפואה והסיעוד וכן איש מינהל ונציגי ציבור, שאחד מהם הוא רב.
תפקידי ועדת האתיקה הקופתית מוגדרים כסיוע להנהלת "מכבי" ולחטיבת הבריאות בגיבוש מדיניות ובפיתוח הנחיות בנושאים בעלי השלכות אתיות הטעונות ליבון. במסגרת תפקידה מנתחת הוועדה את ההיבטים האתיים של עניינים עקרוניים, שבהם רואה המנכ"ל או ראש חטיבת הבריאות צורך לקבוע מדיניות או לבחון מחדש מדיניות קיימת, ומגבשת את המלצותיה בנדון. לדוגמה, הנושא של הרשאות הגישה למידע רפואי במסגרת תיק רפואי מרכזי. בנוסף, הוועדה דנה בנושאים ספציפיים הנוגעים לזכויות המטופלים, כגון דיון בדילמה של התנגשות בין חובת המטפל כלפי המטופל לבין חובתו כלפי אחרים בהקשר לכיבוד רצונו של חולה סופני לסיים את חייו בבית; או היבטים אתיים הנוגעים לשימוש במדדי איכות ברפואה הראשונית.
עבודת הוועדה מיועדת להעלאת המודעות לנושא האתי בארגון, באופן התורם לשיפור איכות השירות והעלאת המודעות הציבורית לגבי החשיבות של ההיבט האתי במסגרת השירות הרפואי. הדבר נעשה על ידי הפצת סיכומי הדיונים, מפגשים עם הנהלת המחוזות וקבוצות עובדים.
ועדת האתיקה משמשת כגוף מייעץ בסוגיות עקרוניות בלבד ואינה מספקת ייעוץ לגבי מקרים ספציפיים, שלא בהקשר להשלכות שלהם מבחינת המדיניות הכללית של הארגון. הוועדה מתכנסת בתדירות של אחת לחודש–חודשיים ומנהלת את דיוניה על בסיס נייר רקע מקיף. ניירות הרקע וסיכומים מפורטים של דיוני הוועדה והמלצותיה מתפרסמים באתר הנמצא ברשת האינטרנט הפנימית של "מכבי" ונגישים לכל המטפלים והעובדים בארגון.
עבודת הוועדה מתייחסת לדילמות העולות מהעבודה במסגרת הקופה, הנובעות מהתנגשות בין עקרונות היסוד של האתיקה הרפואית: הטבה, מניעת נזק, אוטונומיה ושוויון, כמו ערכים נוספים המנחים את קופת החולים בעבודתה. בין אלה חשוב להזכיר את הערך של שמירה על היכולת הכלכלית של הקופה לספק את השירותים למבוטחיה. בנוסף, אופי השירות הקהילתי הניתן על ידי הקופה מעלה גם דילמות שמקורן בהתנגשות בין צורכי הפרט לבין צורכי כלל המבוטחים ובין בריאות הפרט לבריאות הציבור.
כאמור, דיוני ועדת האתיקה של "מכבי" עוסקים במגוון רחב של נושאים ולהלן מספר דוגמאות:
סוגיות אתיות הקשורות לביורוקרטיה - הקשר הבולט בין אתיקה רפואית לביורוקרטיה נמצא בנקודת התפר שבין הדרישות לאישורים מקדימים לבדיקות או לתרופות שונות. הוועדה דנה במשמעות הכלכלית של קשר זה והשלכותיו לגבי המבוטחים ובחנה את ההשפעה של המדיניות בנושאים אלה, כמו גם בנושא השימוש בתרופות גנריות, על טובת המטופל ועל האוטונומיה של הרופא. בין היתר, הוועדה המליצה על שיפור הדיאלוג בין ההנהלה המרכזית לבין הרופאים על ידי הסברה טובה יותר של הנחיות חדשות: הבנת הרציונל של ההנחיות והערכים שביסודם מיועדים לשפר גם את התקשורת בין הרופאים למטופלים ולהבהיר את המחויבות של הרופא כלפי המטופל וכלפי הארגון.
נשאלת השאלה, האם פתרון כללי זה הופך את הרופאים לפחות תלויים בהנהלה? האם ההקשר הכלכלי "קביעת מדיניות תרופה-כלכלה" לא פוגע באוטונומיה של הרופא להחליט מה טוב עבור המטופל הפרטי שלו? התהליכים לוקחים זמן וקשה להצביע על קשר ישיר בן דיון בוועדה ושינוי התנהגות בשטח. לגבי המקרה הספציפי של תרופות גנריות - המלצות הוועדה, שאומצו על ידי ההנהלה, היו שככלל, נכון וראוי להשתמש במרשם גנרי, אבל הרופא רשאי וצריך לקבוע שהמטופל יקבל את תרופת הפטנט או חלופה מסחרית מסוימת אחרת אם זה נחוץ כדי להיטיב עם המטופל ולמנוע ממנו נזק.
סוגיות אחרות שבהן עסקה הוועדה נוגעות למדיניות העסקת עובדי בריאות נשאי נגיפי דלקת כבד. בנושא זה העבירה הוועדה את המלצותיה למשרד הבריאות. דוגמה אחרת לדילמות בתחום זה - סירוב הורים לחסן את ילדיהם. המלצות הוועדה כללו הנחיות לרופאים כיצד להתמודד עם מצבים אלה, תוך הדגשת הצורך להגן על הילד ועל הציבור מול הרצון האוטונומי של ההורים בקשר לילדם מזה והדגשת הצורך לנקוט גישה מכבדת ובלתי שיפוטית כלפי ההורים מזה.
יחסי רופא-חולה - בתחום זה דנה הוועדה בדרך הראויה לטפל במטופל שאינו משתף פעולה ושאלת זכותו של הרופא לסרב לטפל בו. זהו נושא ששב ועולה מעת לעת בהקשרים שונים. הוועדה נדרשה לנושא זה תוך בחינת התפקידים השונים וגדרי האחריות של הרופא, של המטופל ושל הקופה במערכת היחסים שביניהם. בהתאם לכך גיבשה הוועדה רשימה סדורה של המלצות כלליות להבטחת מילוי התפקידים של כל אחד מן הגורמים במשולש הזה בצורה מיטבית, והמלצות ספציפיות לניהול מצב של חילוקי דעות בין הרופא למטופל.
לסיכום, ההשפעה של ועדת האתיקה של "מכבי" על הפעילות בארגון ניכרת במישורים שונים. בראש ובראשונה, נראה כי הוועדה הצליחה להגביר את המודעות לנושא האתי בקרב קובעי המדיניות בארגון. למרות אי בהירות מסוימת שקיימת, מטבע הדברים, לגבי החלוקה בין ההיבט המשפטי לבין ההיבט האתי בנושאים מסוימים, הרי שניכר כי הדיונים בתוך הוועדה שיפרו את איכות הדיאלוג בין אנשי מפתח בארגון לגבי שאלות אתיות. לאט לאט עולה המודעות לחשיבותה של ההתייחסות להיבטים האתיים במסגרת התפקוד היומיומי, הן של הארגון והן של האנשים הפועלים במסגרתו. אחת הדרכים שבהן מנסה הוועדה להשפיע על אופי הפעילות הארגונית היא על ידי הנחיה של קובעי המדיניות לערוך בחינה חוזרת של הוראות ונהלים על מנת להבטיח העדר פגיעה בערכים אתיים בסיסיים, כגון רווחת המטופל והאוטונומיה שלו.
פרופ' בועז פורטר, מנהל רפואת ילדים ארצי ויו"ר ועדת האתיקה, מכבי שירותי בריאות. ד"ר עפרה גולן, עו"ד, היחידה למדיניות גנטית וביואתיקה, מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, מרכזת ועדת האתיקה של מכבי שירותי בריאות |