ד"ר בן דב: "בכל מקרה אסור שהחלטה על הפסקת חיים יזומה תהיה נתונה בידי אדם אחד, גם אם הוא רופא בכיר. זו תמיד צריכה להיות החלטה של מסגרת רפואית אתית שכוללת שופט או שופט בדימוס וכמה רופאים, כדי למנוע את האפשרות שאינטרסים זרים יביאו להחלטה לסיים את חייו של חולה, למשל אינטרסים של קרובי משפחה שלוטשים עין לירושה".
"לכאורה הבעיה האתית של המתת חסד אקטיבית נעלמת אם החולה הסופני כתב או הקליט צוואה שבה הגדיר במפורש באילו נסיבות יש להפסיק את חייו. עם זאת, גם הפסקת חיים בנסיבות כאלה חייבת לאשר - או לדחות - ועדה רפואית אתית. הסיבה: כבר קרה לא פעם שחולים התחרטו ממש ברגע האחרון".
"סביר להניח שבסופו של דבר נלך בדרכן של מדינות אחרות במערב, ובישראל ייחקק גם חוק שיתיר המתות חסד אקטיביות. נכון להיום אדם שמסייע לקרוב משפחה למות עלול להיות מואשם ברצח - מה שמוביל לא פעם לטרגדיות קורעות לב של המתה ושל התאבדות. לכן אין מנוס מחוק כזה למניעת פעולות פרטיזניות של המתות חסד בלתי נאותות הנחשבות עדיין לרצח.
אם וכאשר יאושרו המתות חסד - הוצאתן אל הפועל חייבת להיות מסורה לידי רופאים בלבד. בשום אופן אין לערב בכך בני משפחה בשל הפגיעות הנפשיות הקשות שעלולות להיגרם להם - עד כדי התאבדות. אפילו לקרובי משפחה שהם רופאים אסור להשתתף בפעולה כזאת".
ד"ר דניאל בן דב, מומחה ברפואה דחופה, בכירורגיה וברפואה אלטרנטיבית' מנהל שירות הטראומה במרכז הרפואי כרמל, חיפה