השיקום התעסוקתי לאוכלוסיית אנשים עם מוגבלויות נפשיות בשיקום בקהילה נותן היום שירות לכ-8,000 איש, בכ-100 יחידות שיקום הפתוחות בכל הארץ. היחידות מחולקות ליחידות מוגנות וליחידות המשלבות תעסוקה בקהילה, תעסוקה נתמכת ומיזמים עסקיים.

העיסוק בשיקום התעסוקתי יוצא מתוך אמונה וידיעה שהעבודה היא חלק מרכזי בהגדרת האדם הבוגר את עצמו בחברה: אדם עובד הוא אדם שייך, בעל ערך, בעל תפקיד מפרנס. אדם שאינו עובד עלול להרגיש שאין לו בשביל מה לקום בבוקר, שאינו יכול להועיל לעצמו ולמשפחתו ושאין משמעות בחייו. אבטלה וחוסר יציבות בעבודה אופייניים מאוד לאוכלוסיית האנשים הסובלים ממגבלה נפשית. מחקרים מראים שאחת המטרות המרכזיות של צרכנים בהקשר לשיקומם הוא שילוב תעסוקתי. נמצא שאדם עובד סובל פחות מבעיית הסטיגמה. כמו כן, נמצאו יתרונות קליניים בשיפור הסימפטומים של המחלה אצל אנשים עובדים.

מספר עקרונות מלווים אותנו היום בעבודה השיקומית-תעסוקתית:

1. מעבר מיחידות שיקום תעסוקתיות מוגנות לשילוב בעבודות נורמטיביות בקהילה - בדרך אל ההחלמה.

2. תעסוקה מתגמלת ושאיפה לשכר גבוה כחלק משמעותי בהקניית חיי כבוד וביטחון חברתי-כלכלי.

3. השכלה ורכישת מקצוע ככלי בסיסי להשגת המטרות השיקומיות- תעסוקתיות - בדרך אל ההחלמה.

4. פיתוח מגוון תעסוקות כדי להרחיב את אפשרויות הבחירה של האדם ולא שמירה על רצף.

5. שילוב בתעסוקה דרך ההתייחסות לכל המעגלים הרלוונטיים: חברה, משפחה, צרכנים, מעסיקים, משקמים ומטפלים, וזאת תוך התייחסות למחסומי הסטיגמה ומחסומי הידע.

מאמר זה יתאר את העשייה הרבה שנעשית בשנים האחרונות, מאז חקיקת חוק שיקום נכה הנפש בקהילה 2000 בתחום זה, עשייה שמוביל משרד הבריאות ושותפים לה גורמים רבים בקהילה והיא משנה מהותית את מצבו, מעמדו ואיכות חייו של האדם עם המגבלה הנפשית.

בעבודה השיקומית-תעסוקתית בבריאות הנפש שני מסלולים, האחד הוא פיתוח ושדרוג היחידות הקיימות והשני הוא הקמת פרויקטים ייחודיים ומודלים שיקומיים חדשניים.

חשוב לציין שפרט לחוק השיקום 2000, מספר חוקים חדשים מלווים עשייה ופיתוח של תהליכים אלה:

1. חוק שכר מינימום מותאם, שמאפשר העסקת אנשים בעלי מוגבלויות ביחסי עובד-מעביד בשכר נמוך משכר המינימום.

2. פרק הנגישות בחוק השוויון מאפשר הנגשת מקומות עבודה בסיוע המדינה לאנשים עם מוגבלויות.

3. חוק ועדת לרון שמאפשר גם לאנשים שמקבלים קיצבה של הביטוח הלאומי לעבוד ולהרוויח מעבר לגובה קיצבתם מבלי שייפגעו זכויותיהם כאנשים עם מוגבלויות. החוק ייכנס לתוקפו באוגוסט 2009.

מודלים שיקומיים - מישן לחדש

מועדונים תעסוקתיים - בעבר, המועדונים התעסוקתיים התאפיינו בעבודות פשוטות מאוד, סטריאוטיפיות ולא משתנות. מטרתם העיקרית היתה שמירה על הקיים אצל המשתקמים והם היוו מערכת של תמיכה, כאשר בדרך כלל הם התקיימו במבנים שניתנו על ידי המועצות המקומיות והעיריות (במקלטים מתחת לאדמה וכדומה). בשנים האחרונות, הדגש בשירות זה מושם על שינוי התפישה והתוכן מעבודות סטריאוטיפיות פשוטות ביחידות אלו, ליחידות שייחודן בהתנסויות מגוונות, מעשירות ומלמדות, כולל הכנסת טכניקות למידה קוגניטיביות ובניית מיזמים עסקיים המאפשרים אתגר ועניין. השינוי נעשה תוך שיתוף מלא של החברים ביחידות (הצרכנים) בקבלת ההחלטות ובביצוען. המסגרות עברו תהליך מואץ של שינוי תנאי הסביבה, תוך דגש על אסתטיקה ואיכות חיים ובמטרה שיהוו יחידות מעבר לתעסוקה משלבת יותר. כמו כן, פותחו מסגרות מועדוניות מודרניות, כגון "קלאב האוס" נצרת וחדרה (על פי המודל האמריקאי של ה-(Club, מועדוני "כישורי חיים" במקומות שונים בארץ ומקומות עם גוון לימודי/תעסוקתי ייחודי, כגון בית המדרש בירושלים, גלריות לאמנות כבית היוצר ברעננה, ברעננה ובגדרה, תיאטראות שונים כגון "כנפיים" בתל אביב, אנוש עפולה ומועדון צעירים ברחובות.

מפעלים מוגנים - בעבר, העובדים במפעלים אלה עבדו בשכר נמוך מאוד, בעבודות פשוטות וברמת טכנולוגיה נמוכה. הדגש בשנים האחרונות בקבוצה זו של מפעלים הוא על העלאת רמת השכר, תוך שינוי התפישה מעבודה בקבלנויות משנה לקווי ייצור עצמאיים שיאפשרו שכר גבוה יותר, וזאת תוך הכנסת תקן איכות לכל המפעלים המוגנים והכשרתם לעמידה במכרזים פומביים. רוב המפעלים עברו שינויים פיזיים והתאמה לקווי ייצור עתידיים. תהליך זה נמשך ותוצאותיו הצפויות יגיעו לשיאן בתהליך של כחמש עד עשר שנים. התוצאה המקווה מתהליכים אלה היא העלאת שכר משמעותית (יש כיום מפעלים רבים שאחוז גבוה מהמשתקמים בהם הגיעו לשכר בגובה תקרת הקיצבה שלהם). שינויים אלה מצמצמים את הפער בין התעסוקה המוגנת לבין התעסוקה בשוק הפתוח ובכך מקלים על המעבר לתעסוקה נתמכת.תחת שירות זה פותחו מודלים חדשים משולבים בקהילה כגון בתי קפה (קפה בעלמא פתח תקוה,עגלות קפה בירושלים,קייטרינג ניחוח קפה ברעננה), כ-70 דוכני מכירה בקניונים בכל רחבי הארץ, דוכני מיץ ד"ר פרי חנויות ועוד.

תעסוקה נתמכת - כיום, 2,000 איש נהנים משירות התעסוקה הנתמכת, ביניהם כ-1,800 מועסקים בשוק הפתוח בתחום זה, והמגמה היא להגדיל את המספר באופן ניכר. בשל הקשיים הרבים בתחום ההשמה והעדר מדיניות ממשלתית כוללת, אנו מנסים להרחיב שירות זה על ידי בניית עסקים עצמאיים קטנים, יזמויות עסקיות וקואופרטיבים, עיסוק מתמיד בפעילות לחקיקת חוקים כגון תמריצים למעסיקים, פעילות באיגוד התעשיינים, הרשות לעסקים קטנים ועוד. כמו כן, מושם דגש רב על נושא הכשרות מקצועיות והשכלה. אוכלוסיית האנשים עם המוגבלויות הפסיכיאטריות לא נהנתה בעבר מהפניה ללימודים כחלק מההכשרות המקצועיות לעומת נכויות אחרות. נדרשה בתחום זה התערבות מיוחדת, בניית מודלים ייחודיים ושינוי מדיניות ותפישה כלפי האוכלוסיה ביחס ליכולתה להשתלב בלימודים המקצועיים והאקדמיים. בכל העולם ידוע שהכשרות מקצועיות מעלות הן את רמת ההשתכרות והן את סיכויי ההשמה בשוק הפתוח.

לשם ביצוע מדיניות זו היה צורך בשותפים רבים ובשינוי דפוסי התנהלות כלפי אוכלוסיית האנשים עם מגבלות פסיכיאטריות. השותפים למלאכה: ביטוח לאומי - אגף השיקום ואגף הקרנות, מיזם תב"ת בג'וינט, אגף להכשרה מקצועית והאגף לפיתוח מודלים ומחקר אגף התמ"ת, מטה מאבק הנכים, האקדמיה, רשויות עירוניות, נציבות השוויון, הכנסת והמועצה הארצית לשיקום נכה הנפש בקהילה.

פעילות הגופים השונים

ביטוח לאומי, אגף השיקום - במשך שנים רבות נקט האגף מדיניות סטיגמטית ומפלה כלפי אוכלוסיית נפגעי הנפש ולכן מעטים מהם הצליחו לקבל הכשרות מקצועיות ובודדים עוד יותר השכלה גבוהה. בשנים האחרונות, בשיתוף של אגף השיקום בביטוח הלאומי ומטה השיקום בבריאות הנפש במשרד הבריאות ובית הספר הארצי לשיקום, שילוב והחלמה, נוצרו פעילויות חינוכיות אינטנסיביות, הן ברמת מטה והן ברמת השטח, שהתייחסו לפוטנציאל הגבוה של אוכלוסיה זו. יצרנו מודלים שהוכיחו את יכולתם בשוק העבודה (בתעסוקה נתמכת), בלימודים ובהכשרות מקצועיות (בעזרת הג'וינט והקרן למפעלים מיוחדים), וללא ספק אנו עדים כעת לתוצאות הברוכות של עבודה זו הן ברמת הפרט במחלקות השיקום והן בפרויקטים משותפים.

בפעילות שוטפת מתקיימים קורסים ייחודיים, המכוונים לעבודה ומותאמים לאוכלוסיה: טיפול בבעלי חיים במקומות שונים; קוסמטיקה וספרות באזור חיפה (בשיתוף עם קרן מפעלי השיקום ומרכז שיקום הרצליה); פרויקט משותף במרכז להכשרה מקצועית בבית לוינשטיין בשם "מעברים", שממנו נהנו עד כה כ-200 מתמודדים; קורס "סוקרי איכות" של צרכנים שנערך בבית לוינשטיין במימון הביטוח הלאומי, ביוזמת המועצה, לשם ביצוע סקרי שביעות רצון בכל יחידות השיקום וקורס מ"צרכנים לנותני שירות" שמתקיים בבית הספר הארצי לשיקום, שילוב והחלמה, שבסופו יכולים הצרכנים לעבוד בתפקידים שונים בשיקום, בהדרכה, בחונכות ועוד; קורס הכנה ללימודים גבוהים במכללת טומשין בראשון לציון בליווי מש"ק ראשון והמשך מימון הכשרה גבוהה על פי רצונות הסטודנט במימון הביטוח הלאומי. פעילות משותפת זו מעלה באחוזים ניכרים את הנתח התקציבי באגף השיקום בביטוח הלאומי לטובת האוכלוסיה ובהתאם לגודלה בקרב אוכלוסיית הנכים.

ביטוח לאומי, אגף הקרנות - הקרן לפיתוח שירותים היא השותפה העיקרית לשינויים חשובים במבנים שבהם שוכנות היחידות ובציוד היחידות המוגנות לסוגיהן. הקרן שותפה למדיניות השדרוג הפיזי של היחידות ולמימון קווי ייצור במפעלים המוגנים. כמו כן, הקרן שותפה בבניית מיזמים תעסוקתיים, כגון: בית קפה בפתח תקוה, גלריות לאמנות בגדרה, ברחובות וברעננה, בניית מטבח מקצועי לנשים חרדיות בבני ברק וכדומה. היום, כשליש מתקציב הקרן מיועד לפרויקטים בבריאות הנפש לעומת אחוזים בודדים בעבר.

הקרן למפעלים מיוחדים - בעבר לא מימנה הקרן פרויקטים בתחום בריאות הנפש. בשנים האחרונות מימנה הקרן שירות למידע וקו טלפון חם בנושא בריאות הנפש, "בנפשנו", שאותו מנהלים צרכני בריאות הנפש. כמו כן, מימנה הקרן מיזם חדשני של ארבע עגלות קפה בניהולם של מתמודדים בירושלים. בגין תרומה ייחודית לנושא בריאות הנפש, פרסמה הקרן קול קורא להגיש תכניות בתחום. מתוך 67 הצעות שהוגשו, נבחרו עשרה פרויקטים פורצי דרך וחדשניים בתחום. לדוגמה, מועדון לתחלואה כפולה לנפגעי נפש צרכני סמים, שנפתח בשיתוף עם הקרן ועיריית אשדוד; מועדון תעסוקתי קלאב האוס שנפתח בחדרה בשיתוף ח"ב בית אקשטיין; תכנית להפחתת סטיגמה בקרב מעסיקים בניהולה של עמותת בחברה טובה ובשיתוף ח"ב בית אקשטיין; מועדון להעצמה נשית לנשים דתיות וחילוניות בירושלים בשיתוף עמותת חזון פתיה; פרויקט סינגור להעצמה של צעירים נפגעי נפש, המופעל על ידי מט"ח; פרויקט ייחודי לצעירים נפגעי נפש במרכז אלמוג חולון, הרחבת פרויקט שירות לאומי הפועל בשדרות לאזור יקנעם; פרויקט מעוף לליווי פרטני ביזמות עסקית, בשיתוף עמותת אנוש. כמו כן, שלושה פרויקטים המופעלים במגזר הערבי והבדואי ברהט, בנצרת ובשפרעם. כל הפרויקטים הללו ילוו במחקר במהלך שלוש השנים הבאות.

מיזם התעסוקה בג'וינט ישראל - בעבר, לא השקיע הג'וינט מאום באוכלוסיית נפגעי הנפש. עם פתיחתו של המיזם לתעסוקת נכים של הג'וינט, אנו מפעילים כמה מיזמים משותפים:

שדרוג מפעלים מוגנים - הג'וינט מממן כוח אדם מקצועי החיוני לשדרוג המפעלים המוגנים. מדובר במהנדסי תעשיה וניהול, אנשי שיווק ומפתחי מוצר. ללא אנשי מקצוע אלה, אי אפשר להוביל תהליך חשוב זה.

צרכנים נותני שירות - זה שנים מספר נבנה פרויקט להכשרת מתמודדים עם נכות נפשית בקורסים הנלמדים במסגרת בית הספר לשיקום והחלמה בבריאות הנפש. בוגרי הקורס עובדים בתפקידי שיקום והם חלק אינטגרלי מצוותי השיקום ביחידות השיקום בארץ. הג'וינט מסייע במימון תכנית חשובה וחיונית זו. כ-40 איש כבר עובדים כאנשי צוות ביחידות השיקום, רובם בוגרי הקורסים. עד כה התקיימו ארבעה קורסים ויש ביקוש רב לקורסים נוספים בתחום זה.

הכשרות מקצועיות - לאור הקושי הגדול ליישם הכשרות מקצועיות לאוכלוסיית בריאות הנפש על פי הקריטריונים של הביטוח הלאומי, מפעיל היום משרד הבריאות בשיתוף הג'וינט הכשרות מקצועיות ברחבי הארץ. ההכשרות הן בתחומי עיסוק מגוונים: בישול וקונדיטאות בתדמור בתל אביב ובדן גורמה בחיפה; חיווט והלחמה בפתח תקוה ובנשר בחיפה, קורס מנהלי איכות במכון התקנים בתל אביב, קורס טיפול בקשישים באזור השרון ובחיפה, קורס מלונאות וטבחות בטבריה, קורס טבחות באשקלון, קורס מכונאות רכב ממוחשבת בתל אביב וכעוד. בכל ההכשרות הנערכות במקומות עבודה מובטחת בסיום ההכשרה קליטתם לעבודה של המשתקמים.

פרויקט יוזמה - בניית מיזמים תעסוקתיים עצמאיים ליחידים ולקבוצות, לאחר הכשרה ביזמות עסקית, בפקולטה למינהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. כיום פועלים בפרויקט זה 13 יזמים ובפרויקט דומה בצפון הארץ 37 יזמים. כל הפרויקטים בשיתוף הג'וינט מלווים במחקר.

משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה - הקשר עם המשרד פועל היום בשני מישורים. במישור אחד, ייעוץ מקצועי והשתתפות בכל תהליכי המכרז והביצוע של חוק שכר מינימום מותאם ובניית מיזם משותף להקמת מרכזי השמה משותפים לכלל הנכויות. במישור השני, זה כשנתיים מקיים משרד הבריאות שותפות עם האגף להכשרה מקצועית לשם מימון הכשרות מקצועית במקומות תעסוקה. ההתקשרות ממומשת היום מימוש ראשון, על פי המודל שנבנה במיזם התעסוקה של הג'וינט.

מטה מאבק הנכים - הפעילות המשותפת מיועדת ליצור תנאי תעסוקה מותאמים ומתקדמים יותר לכלל אוכלוסיית הנכים. הפעילות כוללת גיבוש עמדות משותפות להצעות חוק. שיתוף הפעולה בין המשרד לבין ארגון זה חשוב מאוד, במיוחד לאור העבר, אז לא היתה נכונות לשיתוף נציג עם מגבלה נפשית בארגון.

רשויות מקומיות - עד לפני זמן קצר, במרבית הרשויות המקומיות היתה מדיניות של אפליה והתעלמות מאוכלוסיית אנשים עם מגבלה נפשית. לאחרונה יש נכונות לשיתוף פעולה וניכרת פעילות חשובה ורבה יותר בכמה רשויות עירוניות. לדוגמה, פיתוח שני מיזמים בתחום התחלואה הכפולה (התמכרות ומחלה נפשית) באשדוד ובחיפה; פיתוח מרכזי אמנות ותיאטרון ברחובות, בתל אביב וברעננה; בניית מרכזי אנוש בנס ציונה, באשדוד, בקריית גת, בבאר שבע וברמת גן; בניית מפעל מוגן "רב נכותי" בראש העין ועוד.

פעילויות רוחביות כלל ארציות

סקירת איכות - מטרתה לאסוף מידע מהצרכנים המקבלים שירותי שיקום. איסוף המידע משמש כלי עזר חיוני כדי להמשיך ולפתח את תחום התעסוקה ולהתאימו ככל האפשר לצורכי הצרכנים וכדי לבדוק את שירותי השיקום הקיימים ואת שביעות רצונם של הצרכנים מהם. את המידע אוספים אנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית שהוכשרו לעבודה בקורס מקצועי בבית לוינשטיין, במימון הביטוח הלאומי. הסוקרים מראיינים כל אדם הצורך את שירותי השיקום. כיום, לאחר ביצוע של כ-4,000 שאלונים, ניתנים משובים למרבית המסגרות באזור חדרה עד גדרה. פרויקט זה הוצא למכרז בימים אלה.

שיתוף צרכנים בקבלת החלטות וקביעת מדיניות בשיקום - צוותי השיקום ברחבי הארץ מונחים לשתף נציגים של משתקמים בוועדות ההיגוי של פרויקטים חדשים. כמו כן, פועל שירות צרכנים כנותני שירות המלווה משתקמים כעובדי שיקום בשירותי השיקום השונים. הפרויקט ממומן בשיתוף הג'וינט ומהווה המשך לקורס הכשרה המתקיים בבית הספר לשיקום. עד כה התקיימו ארבעה קורסים ובוגריהם השתלבו בשירות זה.

הפחתת הסטיגמה - זה כמה שנים קיימות יוזמה ופעילות להעלאת מודעות החברה לחשיבותה הרבה של הפחתת הסטיגמה להמשך שילובם של נכי הנפש בקהילה. כאמור, כעת מופעלת תכנית ראשונה מסוגה להפחתת סטיגמה בקרב מעסיקים בשיתוף הביטוח הלאומי.

הדרכה - הפעילות בתחום התעסוקה, החל ממרכזי השיקום במחוזות ועד אחרון המדריכים הפועלים בשטח, מלווה בהדרכה אינטנסיבית. ההדרכה מנחה לשינויים ניכרים בדפוסי העבודה, מחייבת כתיבת תכניות שיקום אישיות לכל משתקם, כתיבת דו"חות, תכניות עבודה ותכניות עסקיות ומעודדת להיעזר באנשי מקצוע מתחומי הייעוץ העסקי, העיצוב והאדריכלות, לפיתוח תכניות השיקום ולהפעלתן. פעילות ההדרכה מלווה את כל תהליכי השינוי ומצריכה שהות אינטנסיבית בשטח, זמינות שעות רבות ביממה ותמיכה אינסופית בצוותי רכזי השיקום הכורעים תחת עומס העבודה.

מחסומים בדרך

למרות ההתפתחות הרבה בשנים האחרונות בתחום התעסוקה, עדיין אנחנו חווים מחסומים רבים בדרך, ביניהם: 

• צרכים רבים אינם נענים מפאת מחסור במשאבים (כוח אדם, תקציב וכדומה). 
• קושי במעקב ותמיכה אחרי מודלים ותיקים
  וחדשים המתפתחים, כולל תכניות הערכה
  מותאמות. 
• אין בניית סטנדרטים מותאמים לפיתוח המואץ.
• אין בניית מודולות אחידות לפיתוח שירותים.
• קיים קושי רב בקשרים עם משרדי ממשלה לשם
  גיוס משאבים ושותפות במיזמים תעסוקתיים. 
• קיים קושי בפיתוח שירותים ללא תלות במשאבי
  תקציב ממקורות אחרים.
• קיים קושי באיסוף נתונים ומחקר מסודר שצריך
  להוות בסיס להתוויית מדיניות.
• העדר חקיקה מתאימה המעודדת העסקת
  אנשים עם מוגבלויות תוך מתן תמריצים
  והעדפות למעסיקים.