קואורדינציה גרועה בילדות מנבאת השמנה

מבוגרים, הנחשבים למגושמים בתקופת הילדות שלהם, נמצאים בסיכון מוגבר באופן מובהק לגדול להיות מבוגרים הסובלים מהשמנה (obesity). כך עולה ממחקר שפורסם ב-22 לאוגוסט בכתב העת British Medical Journal.

במחקר נאסף מידע על 11,042 ילדים שנולדו בין 3 ו-9 למרץ 1958, ונמצא כי דיווח של מורי הילדים בגיל 7 על שליטה גרועה בידיים, קואורדינציה גרועה ומגושמות, וכן ביצועים גרועים במבחן קואורדינציה בגיל 11 נמצאו קשורים לסיכון לסבול מהשמנה (BMI> 30) בגיל 33.

ניתוח הנתונים בוצע על 7,990 ילדים עבורם היה זמין מידע מלא על BMI בגיל 33 וכן מידע על ערפלנים אפשריים בגיל 7. עבור 6,875 מהילדים היה מידע זמין על הערכת קואורדינציה בגיל 11.

מורי הילדים (שפיקחו גם על שיעורי חינוך גופני) התבקשו לזהות שליטה גרועה בידיים, קואורדינציה גרועה או מגושמות ולדרג זאת בסולם מ"ללא ספק", דרך "במידה מסוימת", "לא בטוח" ועד "לא" כאשר הילדים היו בגיל 7. בגיל 11, רופאים מהשירות הציבורי ערכו מבחני שליטה בידיים שכללו הרמת גפרורים, העתקת צורה פשוטה וסימון ריבועים.

בהשוואה לילדים שדורגו על ידי מוריהם כ"לא סובלים", לאלו שדורגו כ"ללא ספק" ביחס לשליטה גרועה בידיים בגיל 7 היה סיכוי מוגבר באופן מובהק לסבול מהשמנה בגיל 33 (OR 1.57, וקשר דומה נמצא עבור אלו שסבלו מקואורדינציה גרועה (OR 2.3) והיו מוגשמים (OR 3.91). הקשר נותר מובהק גם לאחר תקנון ל-BMI בגיל 7. תפקוד גרוע במבחן שליטה בידיים בגיל 11 נמצא גם הוא קשור לסיכון להשמנה בגיל 33, והסיכון להשמנה ירד עם כל נקודה נוספת (כלומר שליטה טובה יותר ביד) שהילדים קיבלו במבחן בגיל 11 בהעתקת צורות (OR 0.88) ובציור ריבועים (OR 0.84), והסיכון עלה עם כל נקודה שלילית נוספת (כלומר יכולת גרועה יותר) שהם קיבלו במבחן הרמת הגפרורים (OR 1.14). גם כאן הקשר נותר מובהק לאחר תקנון ל-BMI בגיל 11.

ממצאים אלו מתקשרים למחקר דומה שפורסם ב-BMJ בחודש אוגוסט שמצא קשר בין תפקוד נוירולוגי ירוד בילדות להשלכות בריאותיות בגיל המבוגר[1]. ממצאי המחקר מעידים על יכולת מוטורית ירודה, המשקפת את התפקוד הנוירולוגי בגיל הילדות בקרב אלו שיסבלו מהשמנת יתר בגיל מבוגר יותר, כותבים החוקרים. בנוסף, סביר להניח שלמשתנים חברתיים תפקיד חשוב בקשר בין קואורדינציה ושליטה גופנית ירודה להשמנה. אמנם המחקר אינו חושף מידע על המנגנונים הביולוגים של הקשרים שנצפו מסייגים החוקרים, אך הוא אך הוא מעיד על כך שמקורם של התהליכים המובילים להשמנה במבוגרים נמצא כבר בילדות.

מקור: BMJ. 2008;337:a699.